יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סגנון לא אנציקלופדי.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

יוזמות אברהם (לשעבר "יוזמות קרן אברהם") היא עמותה יהודית־ערבית מבית הקרן החדשה לישראל^[1] המקדמת שילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל. העמותה הוקמה בשנת 1989 ופעלה כקרן פילנתרופית אשר תמכה בארגונים ובפעולות המקרבות בין יהודים וערבים.

תקציב העמותה לשנה עומד על כ־10 מיליון ש"ח והוא מתבסס על מענקים מגורמים פרטיים ומוסדיים בישראל ומחוץ לה. לעמותה אישור ניהול תקין ואישור תרומה מוכרת למס.

מתוך תפיסה שהשונוּת וההפרדה בין זרמי החינוך השונים בישראל מובילות לריחוק, לשנאה ולגזענות ופגיעה במרקם החיים המשותף, פועלת העמותה לקדם למידה וחינוך לחיים משותפים החל מבית הספר היסודי, חטיבות הביניים ובתי הספר התיכון וכלה במסגרות לבוגרים, האקדמיה ועולמות התעסוקה.

• לימוד משותף^[2] – הוראת אנגלית במסגרת משותפת לתלמידי חטיבות ביניים בבתי ספר ביישובים ערביים ויהודיים סמוכים כדי להדגים שילוב חלקי בין בתי ספר ערביים ויהודיים המתבסס על אינטרס פדגוגי וערכי משותף.
• חיים בארץ אחת – התוודעות של בני נוער יהודים בבתי ספר תיכוניים^[3] ובמכינות הקדם־צבאיות^[4] לחברה הערבית והתוודעות של בני נוער ערבים לחברה היהודית. מטרת המיזם להדגים חינוך יעיל לחיים משותפים בגילים מעצבי־זהות.
• אקדמיה כמרחב משותף^[5] – עיצוב המוסדות להשכלה גבוהה כמכלילים, מזמינים ושוויוניים כלפי תלמידים ואנשי סגל ערבים כדי להקל את קליטת עשרות אלפי הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות ובמכללות. הדבר נעשה באמצעות קורסים בכשירות רב־תרבותית, פעולות להכרת החברה הערבית והוראת ערבית לסגלים באוניברסיטאות, הובלת פורום ההנגשה עבור בני החברה הערבית במוסדות להשכלה גבוהה ועוד.
• כשירות תרבותית – עריכת סדנאות וקורסים להכרת החברה הערבית בגופים ממשלתיים, בארגונים עסקיים, בגופים לשירותי בריאות ובעמותות.

"קהילות בטוחות"^[6] הוא מיזם לקידום שירותי אכיפה ושיטור עבור האזרחים הערבים באמצעות שינוי באופן השיטור כלפיהם, רכישת אמון ולגיטימציה מצדם והגברת נכונותם לשיתוף פעולה.

המיזם פועל בטמרה, מג'ד אל-כרום, עכו, ג'סר א-זרקא, כפר קאסם, לוד וערערה, ובמסגרתו נעשה בכל שנה מחקר הבודק את מדד הביטחון האישי בחברה הערבית^[7] ואת הפעולות שנוקטות הרשויות למיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית.

המיזם שואב השראה מרעיונות לשיפור היחסים בין משטרה למיעוטים ברחבי העולם^[8].

המיזם "ערים משותפות" חותר לפיתוח תפיסה סדורה לניהול הערים המעורבות והפיכתן לערים משותפות, מכלילות ושוויוניות באמצעות תוכניות לחינוך בקהילה, לימוד מודלים של ערים משותפות בעולם, סִנְגוּר ומדיניות. זאת כדי לשפר את היחסים בין ערבים ויהודים באותן ערים ולשמש דוגמה לערים נוספות ההופכות למעורבות.

לאחר אירועי יום הכיפורים 2008 בעכו הוציאה העמותה את הפרסום "ערים ואזורים מעורבים – פני המחר של מדינת ישראל"^[9], העוסק בשאלה כיצד צריכה להתנהל ולהיראות עיר שבה חיים יחד ערבים ויהודים.

בניסיון למנוע עימותים בערים המעורבות בשנת 2015, שבה חלו יום הכיפורים וחג הקרבן (עיד אל־אדחא) באותו יום, הפיקה העמותה סרטון אנימציה^[10] יחד עם האנימטור חנוך פיבן, והוא הוקרן בערוצי הטלוויזיה בימים שלפני החגים. בערב החג ערכה העמותה כנס ציבורי גדול בלוד בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל, ראשי בית הדין השרעי, ראשי העדות הנוצריות וחברי כנסת יהודים וערבים, בקריאה לסובלנות בין יהודים לערבים^{[דרוש מקור]}.

המיזם "תקשורת כמרחב משותף"^[11] חותר ל"קידום סיקור הוגן ומגוון של המיעוט הערבי בתקשורת הישראלית". המיזם החל כשיתוף פעולה במחקר משותף עם עמותת "אג'נדה", אשר הוצג בסדרה של כנסים החל משנת 2009^[12]. המיזם פועל לשינוי באופן שבו תופסים עיתונאים את החברה הערבית ולהרחבת הידע שלהם בשפה הערבית, בתרבות של האזרחים הערבים בישראל ובמציאות חייהם באמצעות קורסי שפה ותרבות ערבית לעיתונאים לצד סיורי שטח ייעודיים ביישובים ערביים.

נוסף על מיזמי השטח העמותה מפעילה לובי לקידום מדיניות לשילוב ושוויון בשורה של נושאים באמצעות תקשורת, קשרי ממשל, עבודה בכנסת ויחסי ציבור.

פעילות זו כוללת הגברת המודעות של מקבלי ההחלטות לצרכים הייחודים של המיעוט הערבי בישראל ולחשיבות של הכללתו בתהליכי קבלת ההחלטות; ניטור תהליכי חקיקה ותוכניות ממשלתיות והעברת ניירות עמדה וחוות דעת הנוגעות לאזרחים הערבית; קידום המודלים למדיניות המתבססים על המיזמים שמפעילה העמותה בקרב קובעי המדיניות; העלאת נושאים המצריכים טיפול בחברה הערבית וביחסי יהודים־ערבים לסדר יומם של נבחרי ציבור ושל פקידים ברמה הארצית והמקומית; עריכת סיורים בשטח והנגשת מידע לקובעי המדיניות.

הוראת השפה והתרבות הערבית בידי מורות ערביות בבתי ספר יסודיים ממלכתיים. המיזם נועד להדגים הוראה יעילה של ערבית במערכת החינוך העברית בשילוב של מורים משני המגזרים. המיזם הושק בשנת 2005 ומטרתו לעורר בתלמידים יהודים אהבה לשפה הערבית ולשפר את עמדותיהם ביחס לאזרחים הערבים ולתרבות הערבית^[13]. המודל החינוכי^[14] של "יא־סלאם" הוצג בהרחבה בחוברת שפרסמה העמותה בשנת 2013^[15].

בעשור הראשון להפעלתה למדו בתוכנית כמעט רבע מיליון תלמידים בכיתות ה'–ו', ובמאי 2016 הודיע משרד החינוך בכנסת שהוא מאמץ את הרעיון ומרחיב בהדרגה את לימודי הערבית בכל בתי הספר היסודיים העבריים^{[דרוש מקור]}.

לאורך השנים מפעילה העמותה מפגשים בין תלמידי בתי ספר יהודים וערבים לשם היכרות הדדית, הימנעות לסטריאוטיפים וטיפוח חברויות ושיתופי פעולה. המפגשים עוסקים בתחומי עניין משותפים כגון מוזיקה, ספורט, תרבות ואמנות, פעילות למען הסביבה ועוד. המפגשים נערכים בשיתוף משרד החינוך, רשויות מקומיות וארגונים עמיתים, ולאורך שלושים שנותיה של העמותה השתתפו בהם מאות אלפי תלמידים^{[דרוש מקור]}.

הוראת השפה העברית בבתי ספר יסודיים ערביים בידי מורות יהודיות. המיזם^[16] נועד להדגים התמודדות יעילה עם הירידה ברמת העברית בקרב תלמידים ערבים, שזוהתה כחסם של ממש בהשתלבות בחברה הישראלית. תוכנית הלימודים המיועדת לכיתות ג' עד ו' פותחה בשיתוף פעולה עם מט"ח במסגרת תוכנית "עברית על הרצף" של משרד החינוך, ועברית היא שפת האם של המורות והמורים המלמדים אותה. בעקבות הצלחת התוכנית, עמותת יוזמות אברהם סיימה בהפעלתה בתום שנת הלימודים 2018–2019.

מיזם של שנת התנדבות בקהילה והעצמה אישית לצעירות ערביות ברשויות המקומיות כמודל מוסכם למתווה התנדבות המקובל על החברה הערבית. זאת על רקע ההתנגדות ארוכת השנים למודל השירות הלאומי-אזרחי.

מודל שנת ההתנדבות נוסה במשך ארבע שנים (2015–2018) בשיתוף פעולה עם עמותת אג'יק־מכון הנגב ושש רשויות מקומיות ערביות. המיזם זכה להכרה מצד חברי כנסת וראשי רשויות ערביות והם הודיעו כי יהיו מוכנים להפעילו בחברה הערבית במימון המדינה^{[דרוש מקור]}.

הכשרת קבוצות נשים וצעירים ערבים ודרוזים ברחבי הארץ לפעילות פוליטית, ציבורית וקהילתית כדי לקדם את השתתפותו ואת ייצוגו של המיעוט הערבי בתהליכי קבלת ההחלטות בגופים ציבוריים, בעיריות ובארגונים חברתיים. המיזם פעל בין השנים 2012–2018 ותרם לגידול בשיעור הנשים הערביות שהצטרפו לפעילות ציבורית ^{[דרוש מקור]}.

הכשרה מקצועית של נשים ערביות והשמתן במקומות תעסוקה, המיזם מבקש להפריך את התפיסה שנשים ערביות מנועות מלצאת לעבודה מטעמים של דת ומסורת. המיזם^[17], פעל בין השנים 2007–2012 בארבעה יישובים בגליל (נחף, דיר אל-אסד, מג'ד אל־כרום ועראבה) ועוד שני יישובים בדואיים בנגב – לקייה ואבו קרינאת – ובהם הכשיר המיזם כ־500 נשים ושילבן בעבודה. בשנת 2013 פרסם משרד הרווחה מכרז להפעלת המיזם בעשרות יישובים ערביים.

שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות יהודיות וערביות בלב הגליל בתחומים של איכות הסביבה, חינוך ופיתוח כלכלי. המיזם נועד לשקם את הקשרים בין יהודים וערבים בעקבות אירועי אוקטובר 2000 ולקדמם לשותפות אזורית.

המיזם^[18], אשר פעל בין השנים 2001–2010, מתבסס על רעיון של בניית רשת שיתופי פעולה: תלמידים ומורים, קבוצות ספורט, מקהלות, פעילי איכות סביבה, עסקי תיירות ועסקים וגורמים מוניציפליים. במפגשים הועלו רעיונות לשיתוף פעולה מוניציפלי ולובנו סוגיות אזוריות כגון אזורי שיפוט, התמודדות עם מפגעים אזוריים ועוד. הרשויות שהשתתפו במיזם היו המועצה האזורית משגב, סח'נין וכרמיאל, עראבה, כאוכב אבו אל-היג'א, דיר אל-אסד, מג'ד אל-כרום ונחף. מתוך גישה דומה הוקם בשנת 2017 אשכול יישובי בית הכרם הכולל שבע רשויות מקומיות יהודיות וערביות המשתפות פעולה בתחומים מוניצפליים אזוריים.

הארגון הוקם בשנת 1989 ונקרא "קרן אברהם"; מקימיו הם הנדבן היהודי־אמריקני אלן סליפקא והפרופסור יוג'ין וינר, שהיה פעיל לצדו של ד"ר מרטין לותר קינג בתנועה לזכויות האזרח בארצות הברית ^{[דרוש מקור]}. בראשית ימיו היה זה גוף קטן, משרדיו שכנו ברחוב הלל בירושלים, ותפקיד הצוות היה לזהות יוזמות בנות־מימוש ולסייע להן בתכנון, במימון ובביצוע. בראש הארגון עמדו ד"ר פייסל עזאיזה והנקה הבסי, והמנהלת הראשונה של הקרן הייתה ד"ר רחל שילה.

הפעולה הראשונה של הארגון הייתה מיפוי שדה הדו־קיום היהודי־ערבי. בשנת 1992 פורסם "מדריך קרן אברהם לארגונים ולפעולות המקדמים דו־קיום בין יהודים לערבים בישראל"^[19], ונכללו בו 350 ארגונים ופרויקטים הפועלים במרחב זה. את המדריך כתבו בני הזוג אניטה ויוג'ין וינר והסוציולוג ארנון בר־און.

בשנותיה הראשונה שימשה הקרן חממה ובית גידול לעשרות רבות של ארגונים ולמאות רעיונות ויוזמות שנועדו לשפר את מצב החברה הערבית ואת היחס אל האזרחים הערבים. בין השנים 1992–2002 העניקה העמותה מאות מענקים לארגונים שהוקמו כדי לקדם שותפות ושוויון יהודי־ערבי. היקף התמיכות בתקופה זו מסתכם על פי ההערכות ביותר מ־50 מיליון ש"ח.

באותן שנים שימשה מועצה יהודית־ערבית מעין "מטרייה ציבורית" לקרן אברהם וקשריה הענפים סייעו להפיץ את רעיון השותפות היהודית־ערבית. בראש המועצה עמד נשיא המדינה החמישי יצחק נבון ואחריו שימש בתפקיד שר המשפטים לשעבר, הפרופסור דוד ליבאי. בראש הוועד המנהל של הקרן עמד אז אלן סליפקא, וסגניו היו השופט בדימוס עבד אל־רחמן זועבי והתעשיין דב לאוטמן.

הקרן תמכה בפיתוח ובהפעלה של תוכניות חינוך לחיים משותפים המפגישות בני נוער ערבים ויהודים, בהן חינוך להומניזם באמצעות לימוד השואה לנוער ערבי ויהודי בבית לוחמי הגטאות, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, אפשר אחרת, מארג, הקרקס הירושלמי, מוזאון עין דור, מוזאון ארצות המקרא, מוזאון ישראל, אוניברסיטת חיפה, מכללת גורדון, מכללת דוד ילין, מכללת קיי, מכללת עמק יזרעאל, המכון היהודי־ערבי בבית ברל, מכללת תל־חי והמרכז היהודי־ערבי באוניברסיטת חיפה.

בתקופה זו עודדה העמותה עמותות וארגוני רווחה ובריאות להתאים ולהנגיש את שירותיהם לחברה הערבית ובהם: המועצה לשלום הילד, שדולת הנשים, אל־סם, ער"ן, ועוד.

ביולי 2000 קיבל אלן סליפקא מידיו של יו"ר הכנסת דאז^[20], אברהם בורג, תעודת הערכה על תרומתה של קרן אברהם לקידום ההידברות בין ערבים ויהודים בישראל.

אירועי אוקטובר 2000 היו נקודת מפנה עבור הארגון. בעקבות האירועים קרסו עשרות רבות של פעולות ויוזמות משותפות ליהודים ולערבים קריסה כמעט מוחלטת.

על כן הוחלט בתחילת שנות האלפיים על שינוי אסטרטגי בפעולות הקרן ועל מעבר הדרגתי לפיתוח מיזמים. המהלך נעשה בהובלת דן פתיר, שבין השנים 2000–2005 כיהן בתפקיד סגן נשיא ניהולי של הקרן בישראל, ובשנת 2002 שינתה הקרן את שמה ל"יוזמות קרן אברהם".

שני המיזמים הראשונים של הארגון היו תולדה ישירה של אירועי אוקטובר 2000: מיזם "מרקם בגליל" אשר נועד לשקם את הקשרים בין יהודים וערבים שחרבו בעקבות אירועי אוקטובר ולשדרגם לשותפות אזורית יהודית־ערבית, ומיזם קשרי "משטרה־חברה ערבית" אשר ביקש להתמודד עם השבר ועם חוסר האמון שבין החברה הערבית למשטרה, אשר התבטאו ביתר שאת באירועי אוקטובר.

בהשראת "הסכם יום שישי הטוב" שהסדיר את היחסים בין הרוב הפרוטסטנטי למיעוט הקתולי בצפון־אירלנד בשנת 1998, ובשיתוף עם החוקרת פרופ' מארי פיצדאף – המנהלת המייסדת של "המועצה ליחסים בין־קהילתיים" (Community Relations Council) בבלפסט – הובילה יוזמות קרן אברהם סדרה של משלחות לצפון אירלנד. במשך השנים הוציא הארגון לצפון אירלנד כעשרים משלחות, והן נועדו ללמוד ואף "לייבא" רעיונות לרפורמות ולפעולות שונות שתכליתן לגשר בין קבוצות מסוכסכות ולבנות חברה משותפת. במשלחות השתתפו פעילים חברתיים, אנשי חינוך, מנהיגים קהילתיים, עובדי מדינה, קציני משטרה ועוד.

בשנת 2007, הוגדרה אסטרטגיית הפעולה של הארגון כ"שיכנוע על בסיס עשיה", כלומר: קידום יעיל של מדיניות מצריך הדגמה של המדיניות המומלצת באמצעות עבודה ממשית בשטח. במסגרת זו הושק בשנת 2006 מיזם "יא־סלאם: שפה כגשר תרבותי", ובשנת 2009 הושק מיזם "שריכאת חיאה" (שותפות לחיים).

מעמד השפה הערבית ומקומה תפסו תמיד מקום מרכזי בעבודת העמותה, הן כמקצוע לימוד במערכת החינוך והן כשפתם של האזרחים הערבים, שפה שבה הם זכאים לקבל שירותים. לאורך השנים יזמה העמותה פעולות הסברה בנושא זה, ובראשן מעקב שיטתי אחר שירותי הממשלה המקוונים בערבית ובדיקה מעמיקה של אתריהם של משרדי הממשלה, של הכנסת ועוד.

במושב שערכה יוזמות קרן אברהם בכנס הרצליה בינואר 2008 הציגו הכלכלנים ד"ר רמזי חלבי ופרופסור עזרא סדן (לשעבר מנכ"ל משרד האוצר וסגן נגיד הבנק העולמי) מחקר שהראה כי חלקם של האזרחים הערבים בתוצר אינו עולה על 8%, ואילו חלקם באוכלוסייה הוא 20%^[21]. לפי אומדנם של החוקרים, אובדן ההכנסות למשק בשל תת־השילוב של האזרחים הערבים במשק נע בין 30 ל־40 מיליארד ש"ח בשנה.

מחקר חלוצי זה היה נקודת מפנה היסטורית ביחסה של המדינה לציבור הערבי בכל הקשור לצורך בסגירת פערים בין האוכלוסיות ולצורך בפיתוח כלכלי של הערבים ובשילובם בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה ^{[דרוש מקור]}. מנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור וראש הממשלה דאז אהוד אולמרט ליוו את המחקר עוד בתקופת כהונתם במשרד הכלכלה והמסחר, ודינור הודיע במהלך הדיון כי במשרד ראש הממשלה תוקם יחידה לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי.

במסגרת הדרישה מהממשלה לקדם שילוב ושוויון של האזרחים הערבים הוציאה העמותה בשנת 2009 את אוגדן המידע לחברה הערבית^[22], שנועד לסייע לקובעי המדיניות בבואם לקבל החלטות מושכלות המבוססות על מידע מהימן בכל הקשור לחברה הערבית בישראל. 3,000 עותקי האוגדן נמסרו לנבחרי ציבור, קובעי מדיניות וגופי תקשורת. מהדורה שנייה ומורחבת של האוגדן (בעריכת פרופ' יצחק רייטר) יצאה לאור בשנת 2013^[23].

עמותת יוזמות קרן אברהם הקימה והפעילה ועדת מומחים בראשות חתן פרס ישראל, פרופסור גבי סלומון והיו"ר המייסד של מכללת אל־קסאמי, ד"ר מוחמד עיסאווי. עבודת הוועדה נפרסה על פני כחצי שנה, ובמהלכה יצאו חבריה ללונדון ולבלפסט להתרשם ממודלים של חינוך לסובלנות ולחיים משותפים. בשנת 2009 הוגש "דו"ח הוועדה הציבורית לגיבוש המדיניות הממלכתית בנושא חינוך לחיים משותפים בין יהודים לבין ערבים בישראל"^[24], ושרת החינוך יולי תמיר אימצה אותו בשלהי כהונתה.

בשנים 2006–2012 קיימה העמותה מדי שנה אירוע אפטאר רב־משתתפים שנועד להכליל את החגים והמועדים של הציבור הערבי בלוח השנה הישראלי וכדי להרחיב את הידע של הציבור על החגים הללו. באוקטובר 2006 נערך ביפיע האפטאר ההמוני הראשון בהשתתפות שר האוצר אברהם הירשזון, בשנת 2007 הוא נערך בנצרת בהשתתפות שרת החוץ ציפי לבני, ב־2008 במועצה האזורית גלבוע בהשתתפות שרת החינוך יולי תמיר, ולאחר מכן הוא נערך בעכו, בדיר אל־אסד ובכפר קרע בהשתתפות יו"ר הכנסת דאז ראובן ריבלין^[25].

בעשור השלישי לחיי העמותה נוספה להפעלת מיזמי השטח גם התמקדות בסוגיות יסוד הנוגעות ליחסים בין רוב ומיעוט בישראל. בשנים אלה של קיפאון מדיני התבססה בארגון ההכרה בזיקה ההדוקה שבין הסכסוך הישראלי־פלסטיני לבין מצבה של החברה הערבית בישראל והיחסים בין יהודים וערבים בתוך המדינה. התגבשה גם ההבנה שפתרון הסכסוך והקמת מדינה פלסטינית הכרחיים לשילוב מלא של המיעוט הערבי בישראל.

בה בעת הגיעו אנשי העמותה להכרה ששינוי חברתי יסודי מחייב השתתפות של המיעוט בכל תחומי החברה והמדינה וייצוגו בהם, לא רק בתעסוקה ובכלכלה אלא גם בשיח התקשורתי והציבורי וגם בניהול ענייני המדינה והחברה – וזאת באמצעות השתלבות בפוליטיקה ובממשל.

החל משנת 2008 החלה לפעול אגודת ידידי יוזמות אברהם בבריטניה^[26].

המחאה החברתית של קיץ 2011 הייתה אירוע מכונן בחברה היהודית בישראל, אך האזרחים הערבים לא השתלבו במחאה^[27] משום שמוביליה חששו מתיוגם כ"פוליטיים". עם זאת, חברת צוות יוזמות קרן אברהם, נדיה אסמעיל, הייתה חברה בוועדת הצללים של הארגונים החברתיים ל"ועדת טרכטנברג" כמומחית בתחום תעסוקת נשים.

בשנת 2012 פעלה בכנסת "ועדת פלסנר" (הוועדה לשוויון בנטל), ובמסגרתה הייתה כוונה לחוקק חוק שירות חובה שיחול על האזרחים הערבים. פעילות העמותה בוועדה הצליחה למנוע ניסיון חקיקה זה. בה בעת פעלה העמותה לקידום מודל מוסכם של שירות והתנדבות קהילתית.

העמותה פועלת לקידום השתתפותם וייצוגם הפוליטי של האזרחים הערבים בדמוקרטיה הישראלית כמרכיב מרכזי בשוויון ובחיים משותפים. במערכות הבחירות של השנים 2012, 2015 ו־2019 פעלה העמותה בנושא זה הן ברמה הציבורית והן ברמה המחקרית באמצעות סדרת סקרים שבדקה את מגמות ההצבעה בציבור הערבי.

בשנת 2013 פרסם הארגון מחקר אשר הוכיח כי פעילותם הפרלמנטרית של חברי הכנסת הערבים מתמקדת בקידום הנושאים האזרחיים המעסיקים את המצביעים הערבים כגון חינוך, רווחה, תעסוקה ותשתיות ולא רק בנושאי לאום והסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם זאת, סדרה של סקרים שערכה העמותה מראה כי הציבור הערבי אמנם מצפה מנבחריו לעסוק בנושאים אזרחיים, אך גם בנושאי זהות, לאום והסכסוך.

כחודשיים לאחר המהומות בישראל (2021) בלוד, האשים הארגון את ראש עיריית לוד יאיר רביבו באחריות לפרעות בטענה כי "רביבו עסוק בהפצת שנאה ובשיסוי תושבי עירו הערבים ביהודים" וכי "לוד הפכה למוקד של עימותים בין יהודים לערבים, בין השאר, בגלל המדיניות המפלה שמוביל ראש העיר בשילוב הרטוריקה ההרסנית והמסוכנת שלו".

צוות העמותה כולל הן יהודים והן ערבים העובדים בשיתוף. לעמותה משרדים בארצות הברית ובבריטניה. בחבר המנהלים הבין־לאומי מכהנים כ־30 חברים, ובראשו עומדים עו"ד ג'פרי לואיס ואורני פטרושקה. יושב הראש של אגודת הידידים בבריטניה הוא העיתונאי אלכס ברומר.

חברי הוועד המנהל של העמותה הם עמליה אדלר־וקסמן, ד"ר מוחמד אל־נבארי, נטלי ברקן, ד"ר ליאור הרמן, עו"ד ארנה לין, ענת סרגוסטי, מירה עווד ונמרוד שלבי.

• אלן ב' סליפקא – יו"ר ההנהלה הבין־לאומית, 1989– 2007
• הוארד סוהן – יו"ר שותף, ההנהלה הבין־לאומית, 2007–2018
• לורי קיי – יו"ר אגודת הידידים בבריטניה, 2007–2017
• עו"ד בשאיר פאהום־ג'יוסי - נוכחי
• היזם אורני פטרושקה - נוכחי

• רחל שילה, 1990–2000
• דן פתיר, 2000–2005
• מוחמד דראושה (מנכ"ל שותף), 2007–2013
• אמנון בארי־סוליציאנו - נוכחי
• ד"ר ת'אבת אבו ראס - 2013–2024
• שהירה שלבי – נוכחית^[28]

• אתר האינטרנט הרשמי של יוזמות אברהם

• יוזמות אברהם, ברשת החברתית פייסבוק
• יוזמות אברהם, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אתר יוזמות אברהם
• Abraham Initiatives (באנגלית)
• יוזמות אברהם, באתר "גיידסטאר ישראל"