מזא"ה שימש עמית בארגון העולמי לקניין רוחני (World Intellectual Property Organization), עמית מחקר במכון למחקר בקניין רוחני של אוניברסיטת אוקספורד ועורך כתב העת Oxford University Commonwealth Law Journal. בהיותו באוקספורד כתב דו"ח לממשלת בריטניה בנוגע לצורכי המחקר בקניין רוחני. הדו"ח הוביל לפיתוח מחקר בתחומים האמפיריים של הקניין הרוחני.[1]
היה חבר ועד הנהלת עמותת מלב"ב, מרכז לטיפול בקשיש בקהילה.
היה חבר בוועדה לשוויון, ובוועדה למדיניות אקדמית, וולפסון קולג', אוניברסיטת אוקספורד.
חבר הנהלה במועצה הישראלית הרב-תחומית למשפחה ומשפט.
דיני משפחה
גישתו של מזא"ה היא כי בדיני משפחה בישראל מתקיימת תנועת מטוטלת. לפני עשרות שנים הפלה הדין לרעה את הנשים ופגע בהן, ועם השנים תוקנה האפליה כנגד נשים בעקבות מאבק צודק של ארגוני נשים, חקיקה שוויונית ופסיקה מתקדמת. אך במקום שהדין ייעצר במקום מאוזן, המשיכה מגמה זו, עד שנוצרה אפליה הפוכה כנגד גברים, במיוחד בעניינים הבאים בדיני משפחה כמו סנקציות מופחתות על סרבנות גט נשית,[3]חזקת הגיל הרך, מזונות ילדים, אך גם טיפול סלחני באמהות הפוגעות בילדיהן, ועוד.[4][5][6]
בשיח הפוליטי-ציבורי בעניין דיני משפחה, מזא"ה הוא בר הפלוגתא העיקרי של פרופ' רות הלפרין קדרי וד"ר דפנה הקר אשר טוענות מנגד בעד שימור חזקת הגיל הרך, כמו גם דיני המזונות המבוססים על ההלכה. לעומתן, טוען מזא"ה כי העדפת יתר של נשים פוגעת בראש ובראשונה בילדים, אך בסופו של דבר גם בנשים עצמן.
מזא"ה הופיע בפני ועדת שניט (שעסקה במשמורת) וועדת שיפמן (שעסקה במזונות ילדים). ועדת שניט אימצה את המלצתו לבטל כליל את מושג המשמורת.[7] ועדת שיפמן אימצה את המלצתו ליצור מודל שוויוני וא-מגדרי למזונות (המתחשב בהיקף זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים והיקף הכנסותיהם של ההורים).[8]
מזא"ה יצא כנגד הקלה באכיפת הדין כלפי אמהות מתעללות, באמרו: ”בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה מצמררת של הורים שפוגעים בילדים שלהם. במקום שאנו כחברה נתגייס למלחמת חורמה בהורים האלה הפרקליטות נוקטת בקו מאוד בעייתי כשמדובר בנשים. כשמי שפוגע בילדים זה האבא הפרקליטות עושה את מה שהיא אמורה לעשות ונלחמת בצורה חריפה כנגד האב וטוב שהיא עושה את זה. אבל כאשר מי שפוגע בילדים זו האם, הפרקליטות נוקטת בקו מאוד רך ולא אוכפת את הדין ביחס לאימהות.”[9]
על ארגוני הגברים ומתקפתם על ארגוני הנשים, אמר מזא"ה[10]: ”אני לא משתף פעולה עם המתקפה שלהם, כי אני חושב שאת השיח צריך לנהל בצורה מתורבתת. אבל בעיני לארגוני הנשים יש כוח פוליטי הרבה יותר גדול. בוועדת שניט עצמה ישבו נציגות נשים ואף נציג מארגון הגברים. בעיני הן באמת הקוזאק הנגזל”.
בכמה פסקי דין יושמה גישתו של מזא"ה[12] הגורסת כי מושג המשמורת מיותר, תוך שהם קובעים כי איש מההורים לא יהיה משמורן.[13]
שופטים קבעו בפסקי דין כי כאשר הילדים נמצאים באופן נרחב אצל שני ההורים, וכאשר לשני ההורים הכנסה סבירה, אין צורך בכל תשלום מזונות, וכי כל אחד מההורים יישא בעלויות הילדים בעת שהילדים נמצאים אצלו.[14][15][16]
פסקי דין נוספים של בית משפט למשפחה יישמו את עמדתו[17] של מזא"ה ביחס להפרות הסדרי ראייה, תוך שקבעו כי הורה שמונע מההורה האחר לראות את הילדים, ייקנס בגין כל מפגש שלא יתקיים.[18]
עם זאת, השופט ניצן סילמן חולק על טענת ד"ר מזא"ה כי הורה לא משמורן לא יפצה את ההורה המשמורן עבור הפרת זמני שהות.[19]
"נשים הממיתות את בני זוגן: האם התעלמות המערכת המשפטית מהתופעה מלמדת על אפליה רחבה יותר באכיפת החוק?" אלימות אילמת: גברים כקורבנות 65 (יעל אביעד ויואב מזא"ה עורכים 2014).
Yoav Mazeh, Modifying Fixation: Why Fixed Works Need to be Archived to Justify the Fixation Requirement, 6(1) LOYOLA LAW & TECHNOLOGY ANNUAL 109 (2009).
Yoav Mazeh and Mark Rogers, The Economic Significance and Extent of Copyright Cases: An Analysis of Large UK Firms, 4 INTELLECTUAL PROPERTY QUARTERLY 405 (2006).
^למשל חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995, סעיף 1(ג) הדורש אישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול, לפני הטלת סנקציה על סרבנית גט.
^יואב מזא"ה וגיא מירון "מאבקי המשמורת בישראל, השיח הפמיניסטי וגבולות השוויון המגדרי", תרבות דמוקרטית 16 (2014).
^Yoav Mazeh,The Anomaly of 'Custody' in Israeli Family Law, 28(2) ISRAEL STUDIES REVIEW 247 (2013).
^יואב מזא"ה "נשים הרוצחות את בני זוגן: האם התעלמות המערכת המשפטית מהתופעה מלמדת על אפליה רחבה יותר באכיפת החוק?" אלימות אילמת: גברים כקורבנות (יעל אביעד ויואב מזא"ה עורכים 2014).
