יגיד-לים
|
לידה |
המאה ה־19 לפנה״ס  |
|---|
|
פטירה |
המאה ה־19 לפנה״ס |
|---|
|
מדינה |
מארי |
|---|
|
|
  |
יַגִיד-לִים[2] או יַגִדלִם[1] היה שליטה של מארי. הוא השתייך לאיגוד שבטי בני שמאל[3]. הוא היה מייסדה של שושלת השליטים האמורים של מארי.
במארי לא נמצאו תעודות אשר נכתבו בתקופת שלטונו, לכן ישנם חוקרים אשר משערים כי הוא לא שלט במארי כלל[1], אולם ניתן לשער כי מחסור בתעודות נובע מהעובדה כי עיר בירתו הייתה בצופרום ולא במארי[4]. בתעודות מנהליות אשר נמצאו במארי ומתוארכות לתקופה טרום השתלטותו של יגיד-לים מוזכרות הקצאות טובין ליגיד-לים ושליחיו[2].
לא ברור מתי הוא השתלט על מארי.
הוא חתם על ברית עם אילה-כבכבו, אביו של סמסי-אדו הראשון, כנראה גם היו לו יחסים כלשהם עם אמינום, שלפי רשימת המלכים האשורית היה אחיו של סמסי-אדו, זה היה טרם הפך יגיד-לים למלכה של מארי[2]. על פי מכתבו של יסמח-אדו לאל נרגל יגיד-לים הפר את הברית, אילה-כבכבו הצליח להביסו ושבה את בנו של יגיד-לים, יחדון-לים.
בתקופת מלכותו של נכדו של יגיד-לים, זימרי-לים, האחרון שלח שגרירים לבבל, חמורפי מלך בבל ציין בפניהם את היחסים הקרובים בין בבל לבין אביו וסבו של זימרי-לים[4]. כמו כן, זימרי-לים קיבל מכתב אשר נשלח על ידי יקבי-אדו, מלך אשנכום ובו הוא מזכיר ברית בין אשנכום לבין יגיד-לים[4].
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 ענבר, עמ' 6.
- ^ 1 2 3 וסרמן ובלוך, עמ' 284.
- ^ וסרמן ובלוך, עמ' 273.
- ^ 1 2 3 וסרמן ובלוך, עמ' 285.
