ג'ון ג'ורג' "טים" קולמן (אנגלית: John George "Tim" Coleman; 26 באוקטובר 1881, קטרינג, אנגליה - 20 בנובמבר 1940) היה כדורגלן אנגלי.
קריירה
קולמן החל את דרכו במועדון קטרינג טאון החובבני מעיר הולדתו, וב-1901 הצטרף לנורת'המפטון טאון. בקיץ 1902 חתם בוולוויץ' ארסנל מהליגה השנייה, ותוך זמן קצר הפך למבקיע שערים מצטיין במועדון.
הופעת הבכורה של קולמן הייתה במשחק נגד פרסטון נורת' אנד ב-6 בספטמבר 1902, ובעונתו הראשונה בארסנל הבקיע 17 שערים ב-30 משחקים, כאשר המועדון מסיים במקום השלישי בליגה. בעונה שלאחר מכן הוא הבקיע 23 שערים ב-28 משחקים, וביחד עם 25 השערים של החלוץ טומי שנקס וביל גואינג סייע למועדון לסיים במקום השני ולהעפיל לליגה הראשונה. בעונתו הראשונה בליגה הבכירה הוא הבקיע רק חמישה שערים, אך בעונה שלאחר מכן הבקיע 15 שערים ב-34 משחקים. בעונה זו קולמן שיחק עם ארסנל בהפסד לניוקאסל יונייטד בחצי-גמר גביע ה-FA, וערך את הופעתו היחידה בנבחרת אנגליה במשחק נגד נבחרת אירלנד ב-16 בפברואר 1907.
למרות התוצאות הטובות המועדון נקלע לקשיים כלכליים, ובפברואר 1908 קיבלה הנהלת ארסנל את הצעת אברטון לשלם 700 לירות שטרלינג תמורת כרטיס השחקן של קולמן. קולמן הספיק לשחק ב-196 משחקים במדי ארסנל, והבקיע בהם 84 שערים. הוא היה שחקן הרכב קבוע ב-2.5 העונות שלו בגודיסון פארק, סייע לאברטון לסיים במקום השני בעונת 1908/1909, והבקיע 30 שערים ב-71 משחקי ליגה. בזמן שהיה באברטון הוא התפרסם כאחד מהשחקנים הבודדים (ביחד עם רוב שחקני מנצ'סטר יונייטד) ששמרו על חברותם באיגוד השחקנים[1] למרות כללי התאחדות הכדורגל האנגלית. בסופו של דבר ההתאחדות נסוגה מעמדתה.
לאחר אברטון קולמן שיחק בסנדרלנד (1910–1911), פולהאם (1911 - 1914) ונוטינגהאם פורסט (1914 - 1915). קולמן פרש מכדורגל מקצועני לאחר פריצת מלחמת העולם הראשונה והשעיית משחקי הכדורגל הרשמיים, אך בזמן המלחמה שיחק עבור מועדונים חובבניים ובעיקר עבור טנברידג' ולס. קולמן פרש סופית ב-1920. לאחר פרישתו הוא עסק באימון ועבר להתגורר בהולנד.
לקריאה נוספת
- ג'ף האריס וטוני הוג, Arsenal Who's Who, Independent UK Sports, 1995 (ISBN 1-899429-03-4)
הערות שוליים
קישורים חיצוניים
