רבי יעקב בן חנניה קובו (ה'תקפ"ד, 1824 - כ"ז בניסן ה'תרס"ז, 1907) היה רבה הראשי של יהדות סלוניקי בין השנים 1907-1887, אב בית דין וראש ישיבה בעיר.

נולד בסלוניקי בשנת ה'תקפ"ד לאביו רבי חנניה בן יעקב קובו, בן למשפחת קובו. בהיותו כבן ארבע נפטר אביו, והוא גדל בבית דודו רבי אשר קובו, וכשבגר נשא את בתו מרים. כתב את ההקדמה והמפתחות לספרו של חמיו "שער אשר"^[1].

בשנת ה'תרל"ד ייסד בסלוניקי את "חברת עץ חיים", שהעניקה עזרה רפואית לנזקקים, ושימש כנשיא החברה עד ה'תרמ"ז.

לאחר פטירת ר' שמואל ארדיטי התמנה הרב קובו במקומו בחודש תשרי ה'תרמ"ח (1887) לרב ראשי ונשיא הקהילה.

כנשיא הקהילה, ערך רפורמות בוועד הקהילה שייסד חמיו, ובכך הגדיל את הכנסות הוועד. בזכות ידיעתו בטורקית, השתתף בישיבות של הוועד העירוני, וחיזק את הקשרים בין הוועד העירוני ומוסדות שלטון נוספים לבין ועד הקהילה היהודית. כמו כן, סייע ליהודים שנזקקו לעזרה בבית המשפט ולא ידעו טורקית. לבקשתו, נבנה בנין מפואר עבור משרדי ועד הקהילה והרבנות. לאחר השריפה הגדולה שפרצה בסלוניקי בשנת 1890, פעל להקמת שכונות "ברון הירש" ו"קלמריה" עבור יהודים שנותרו ללא קורת גג. כמו כן, סייע לשקם ולייסד את קהילת "קיינה" בעיר. היה מתומכי בתי הספר של כל ישראל חברים בסלוניקי. הקים קרן למימון פטור של יהודים משירות בצבא העות'מאני.

בשנת ה'תרס"ה הקים את ישיבת בית יוסף, שהייתה עד למלחמת העולם השנייה לישיבה הגדולה באזור הבלקן. כמו כן, ייסד את בית הכנסת "תלמוד תורה הגדול".

זכה לשלושה אותות כבוד מהסולטן העות'מאני. היה בעל ידיעות גם ברפואה.

נפטר בשנת 1907 (ה'תרס"ז) ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בסלוניקי, שנהרס בשואת יהודי יוון. בהלוויתו השתתפו גם ניצגי הממשלה וראשי הכנסייה היוונית. לאחר פטירתו התמנה לרבה של סלוניקי הרב יעקב מאיר.

• כוכב מיעקב - שו"ת, סלוניקי, ה'תרע"ה. ספר השו"ת האחרון של רבני סלוניקי. הספר הודפס בכשלוש מאות עותקים, אך רק בודדים מהם שרדו את השריפה הגדולה שפרצה בסלוניקי במלחמת העולם הראשונה ב-1917.
• חנוך לנער ספר דקדוק עברי בלדינו ("גראמאטיקה דיל לשון הקודש"). סלוניקי ה'תרכ"ד.

כמו כן, מספר דרשות ממנו, בלדינו ובעברית, פורסמו בבמות שונות ושרדו עד ימינו, בהן הספד על הברון הירש, על הרב שמואל ארדיטי ועוד, וכן כמה מהסכמותיו.

• יצחק שמואל עמנואל, מצבות שלוניקי ב, 1782 עמ' 868-871.
• יצחק שמואל עמנואל, תולדות יהודי שאלוניקי, בתוך: דוד רקנטי (עורך), זיכרון שלוניקי, בהוצאת הוועד להוצאת ספר קהילת שלוניקי, תל אביב ה'תשל"ב, חלק ראשון עמ' 186-185.