טיווח הוא תהליך הכוונתו של תותח כך שהפגזים הנורים ממנו יפגעו במטרה.

מסלול תעופתו של הפגז מושפע מגורמים רבים, בהם:

• גאוגרפיים (מיקומן היחסי של העמדות והמטרות וכן הפרשי הגובה בין העמדה לבין המטרה)
• סיבוב כדור הארץ סביב צירו (היוצר כוח מדומה הפועל על הפגז והמכונה כוח קוריוליס)
• סיבוב הפגז בזמן מעופו סביב צירו כתוצאה מחירוק הקנה היורה (השפעת כוח מגנוס)
• גורמים מטאורולוגיים (טמפרטורה, לחות, לחץ ברומטרי וכן כיוון ועוצמת הרוח בשכבות האטמוספיריות השונות)
• מהירות הלוע (מושפעת בעיקר מאורך הקנה היורה, כמות המטען ההודף וממאפייני חומר הנפץ ההודף כגון מהירות הבעירה שלו)
• גורמים בליסטיים כגון המבנה האווירודינמי של הפגז.

בעת חישוב נתוני הירי, נעשה ניסיון להתחשב בכמה שיותר מהגורמים ומההשפעות הנ"ל, כדי לנסות ולצפות מראש את נקודת הפגיעה המדויקת של הפגז. למרות זאת, בשל ריבוי הגורמים המשפיעים והקושי למדוד אותם במדויק, פגיעת הפגז סטטיסטית ובעלת מימד אקראי ולכן פגיעה ישירה במטרה אך ורק על סמך החישובים הנ"ל אינה סבירה. לשם כך משמש הטיווח, שבו מתבצעים תיקונים בירי על-פי נקודת הפגיעה של הפגז בפועל, עד להשגת פגיעה מדויקת במטרה.

תהליך הטיווח מתחיל בחישוב נקודת הפגיעה הצפויה, על סמך הנתונים הידועים.

על בסיס חישוב זה נורה פגז אחד. מיקום נפילת הפגז בפועל נמדד, ועל פי מרחקו מהמטרה מחושב התיקון הדרוש בירי. התיקון הדרוש מתבצע ופגז נוסף נורה בהתאם לו. כתוצאה מהתיקון שבוצע, הפגז צפוי ליפול קרוב יותר למטרה ועקב זאת להניב תיקון דרוש נוסף, קטן יותר. התהליך חוזר על עצמו, ופגיעות הפגזים הולכות ומתקרבות למטרה, עד שמושגת פגיעה קרובה למטרה במידה מספקת. עם סיום תהליך הטיווח נאמר שהתותח "מטווח למטרה" ויכול להתחיל בירי סדור למטרה. גם עם תום תהליך הטיווח ובזמן הירי הסדור, עדיין קיים מימד אקראי של פיזור נקודות הנפילה של הפגזים בקרבת המטרה, כך שהפגזים אינם פוגעים בהכרח במדויק במטרה אלא בקרבתה. פיזור אקראי זה, צפוי ומקובל וכל עוד איננו חורג מהטווח המקובל על היורה הוא איננו מביא לתהליך טיווח חדש.

תהליך הטיווח בקני ארטילריה כבדים, כדוגמת תותחים מתנייעים בצה"ל, מורכב בדרך כלל מירי של שלושה פגזים, (אם כי קיים גם טיווח באמצעות פגז בודד), הנצפים על ידי גורם מתצפת - תצפיתן או מכ"ם טיווח (יבוצע בדרך כלל על ידי קש"א או קצין אחר המוסמך לכך, בכוח התוקף). מקום נפילתם הממוצע של שלושת הפגזים מועבר (ברמת דיוק משתנה, בהתאם לאמצעים המצויים בידי הגורם המתצפת) אל היחידה היורה. ביחידה היורה מבצעים תיקון וקטורי (כלומר, תיקון בגודל ובכיוון) לנתוני הירי, כגודל הפער בין מקום נפילתם הממוצע של שלושת פגזי הטיווח לבין מקומה של המטרה. את התיקון הווקטורי (בניגוד לתיקון שהופק על ידי טיווח אומדנה) ניתן לשלוח, תחת מגבלות, לתותחים אחרים בגזרה והוא ישמש לחישוב נתוני ירי מדויקים יותר עבורם.

ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.