טורמה (בלטינית: Turma – "להקה") הייתה יחידה צבאית בחילות הפרשים של הצבא הרומי והצבא הביזנטי.

הצבא הרומי בתקופת הרפובליקה התיכונה, התבסס בעיקר על חיל רגלים כבד, אולם לכל לגיון צורפו 300 פרשים. על פי פוליביוס הפרשים חולקו ל-10 טורמות על אחת בת שלושים איש. אנשי הטורמה היו בוחרים מביניהם שלושה דקוריונים שיפקדו עליהם. הבכיר מביניהם היה המפקד העליון, והשניים האחרים שימשו כסגניו.^[1]

לא ידוע על שינויים רבים שנערכו בחיל הפרשים הרומאי, זרוע זו נותרה הזרוע המוזנחת ביותר בצבא הרומי והרומאים העדיפו להשתמש בפרשים גאלים או נומידים. במהלך המאה ה-7, עבר הצבא הביזנטי רפורמות שנועדו לעקור את הבעיות שהיו בצבא הרומאי שהצבא הביזנטי ירש אותו. הצבא הביזנטי החל להתבסס על תמות. כל תמה (θέμα מחוז) היה אחראי על גיוס צבא שהיה אמור להגן על המחוז מפלישות האויב. הטורמה מתוארת כיחידה העיקרית של הצבא התמתי, אם כי הטורמות שילבו גם יחידות רגליות לפי הצורך.