חנן גפן (נולד ב-1947) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל, פיקד על יחידה 8200 בשנים 1993–1997 ובהמשך כיהן כנספח צה"ל בסין בשנים 1997–2000.
ביוגרפיה
חנן גפן (במקור פייגנבאום) נולד בצ'כוסלובקיה בשנת 1947 למשפחה ניצולת שואה. כבן הדור השני לשואה, הייתה לשואה השפעה על ילדותו ונעוריו. ב-1950 עלתה המשפחה לארץ והתבססה במושב בצרה. בלימודיו התיכוניים התמחה בשפה הערבית. על רקע זה, שרת בשירות החובה בצה"ל בממשל הצבאי בנגב. בשנת 1966 סיים קורס קצינים. במהלך מלחמת ששת הימים הוצב כקצין קישור בחטיבת כרמלי בחזית הצפונית. לאחר שירותו הצבאי למד היסטוריה של המזרח התיכון ושפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים. במלחמת יום הכיפורים שירת במסגרת הצנזורה הצבאית.
לאחר המלחמה ועל רקע המחדל המודיעיני שראה, הצטרף לשורות יחידה 8200 כאחד מן הקצינים הראשונים שנכנסו ליחידה מבחוץ. תפקידו הראשון ביחידה היה ראש מדור ירדן במרכז המודיעיני של היחידה, וב-1978 מונה לקב"ר מרחב צפון, האחראי על כל איסוף היחידה בבסיסה הצפוני. לאחר תפקיד במחלקת איסוף (מחוץ ליחידה), חזר ל-8200 בשנת 1982 והקים ענף שתפקידיו לאפיין מערכות טכנולוגיות בהתאם לצרכים מודיעיניים וללוות את התהליך מול הגופים הטכניים ואת ההטמעה של המערכות בבסיסים. בתפקיד זה היה אחראי בין השאר על אפיון והטמעה של מערכת מודיעין מוטסת ראשונה מסוגה ומערכות איכון אוטומטיות[1].
תפקידו הבא ב-8200 היה ראש הזירה הצפונית במרכז המודיעיני (1984). בשנת 1987 מונה למפקד המרכז המודיעיני בדרגת אל"ם, ובשנת 1990 מונה לסגן מפקד היחידה. לאחר שנת לימודים במכללה לביטחון לאומי מונה בשנת 1993 למפקד יחידה 8200 והועלה לדרגת תת-אלוף.
במספר פרסומים של עמותת בוגרי 8200 מתוארים הדגשים של היחידה בתקופתו של גפן כמפקד. הדגש הראשון היה מעבר ממחשוב מרכזי למחשוב אישי (PC), אשר אפשר ליחידה להחיש את פיתוח הטכנולוגיה שלה, להשתמש בטכנולוגיות אזרחיות שפותחו באותה תקופה וכן לעשות שימוש בכישורים של בני נוער שהתמקצעו במחשבים האישיים בילדותם, שגיוסו ליחידה וכונו "ילדי PC". הדגש השני אותו שם גפן כמפקד היה על שיפור סביבת העבודה ביחידה לסביבה נעימה ומקצועית, צעד ששיפר את היעילות והיצירתיות של אנשי היחידה[1].
הדגש השלישי של היחידה נבע מהסכמי אוסלו, שבעקבותיהם נדרשו כוחות שירות הביטחון הכללי לעזוב את נוכחותם הפיזית בשטח, ולפיכך לא יכלו לבצע את הכיסוי המודיעיני עליו היו אמונים עד ההסכמים. עקב כך, נדרשה 8200 להוסיף לכיסוי המודיעיני שלה גם את עזה והגדה המערבית[2], שלא היו באחריותה עד אז. גורמי המודיעין, בשונה מגורמים אחרים בישראל, התייחסו אל הרשות הפלסטינית כאל גורם עוין, הערכה שהתבררה כנכונה עם תחילת גל הפיגועים של שנות ה-90. עם זאת, 8200 חוותה כישלון מודיעיני באירוע חטיפת נחשון וקסמן שגרם לשינוי התפיסה של היחידה עבור זירה זו, משום שעד אז כיסתה היחידה מודיעינית בעיקר צבאות[1].
לאחר תפקידו כמפקד 8200, מונה גפן לנספח צה"ל בסין בשנים 1997–2000. לאחר שחרורו מצה"ל התמקד גפן בתחום מודיעין עסקי. הוא עבד בחברות התקשורת גילת ו-ECI Telecom ולאחר מכן כיועץ עצמאי[3].
בשנת 2014 עלה גפן לכותרות כמבקר חריף של "מכתב הסרבנים של 8200", מכתב גלוי בתקשורת שפרסמו 43 חיילי מילואים של היחידה שהצהירו שיסרבו לקחת חלק בפעילות כנגד הפלסטינים וכתוצאה מכך הודחו מן היחידה. גפן כתב:
אני חשבתי שצריך לטפל במקרים כאלה בתקיפות מאוד נחרצת. בדרך כלל ביחידה מצפים ממך להיות ראש גדול, אבל זה רק במקומות בהם יש לך את כל המידע ולכן יש לך את היכולת להחליט. האנשים הללו לקחו את 'הגדלת הראש' לכיוון לא נכון: אין לך את התמונה הכוללת להיות ראש גדול ולהחליט מה הרמטכ"ל עושה עם המידע. אנשים ביחידה התרגלו שמתייחסים לדעתם ברצינות אפילו דרגים כמו ראש הממשלה, וזה מצוין – אבל צריך לדעת איפה הגבול, היכן זה לא מקומך ואין לך אפשרות לחוות דעה, והגבול הזה נחצה במכתב הזה[1]
.
לגפן נולדו שני ילדים. בנו עידו נפטר בגיל 18 ומבתו גל הוא סב לארבע נכדות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
