הרב חיים שונשול

לידה	אזמיר
פטירה	7 ביולי 1859 ה' בתמוז תרי"ט
כינוי	מורינו
מקום קבורה	אזמיר
מדינה	האימפריה העות'מאנית
רבותיו	רבי חיים מודעי
חיבוריו	שמחה לאיש
אב	רבי שבתי
אם	שרה
צאצאים	שבתי, יצחק
חותנים	רבי יצחק איסטרוגו

רבי חיים שונשול המכונה מורינו (? - ה' בתמוז התר"יט) היה רב ודרשן באזמיר וביוזיל חיסאר ומחבר ספר שמחה לאיש.

נולד באזמיר שבטורקיה לשרה ולרבי שבתי, בנו של רבי נסים חיים שינשול מיוזיל חיסאר^[1]. נישא לביתו של רבי יצחק איסטורגו. ונשא את דרשותיו באזמיר ובעיר יוזיל חיסאר^[2]. למד תורה מרבי נסים חיים מודעי, אותו הוא מכנה ”ובזה פירש עטרת ראשי מורי ורבי חיים עד העולם...” (שמחה לאיש, דף מג ע"א) ושאלה ממנו אל רבו מופיעה בספר מימר חיים^[3]. כמו כן למד מרבי דוד אמאדו, רבי חייא פונטרימולי^[4] וגם מפי רבי מרדכי נחום מורינו^[5]. החבי"ף כותב עליו:

האי צורבא מרבנן, חכמה ותושיה, מדוכה ביסורים, קשים ומרים, נהנה מיגיעו ושונא מתנות, דורש טוב דברי חכמים כדרבנות, ומחדש בטובו פריו יתן בעתו, אמירה נעימה, השולח אמרתו, מעלת החכם השלם והכולל עצום ורב הנפטר בקצרות שנים כמהר"ר חיים שונשול המ' מורינו ז"ל...

— הסכמה לספר שמחה לאיש

סבל מייסורים ונפטר בה' בתמוז ה'תרי"ט (7 ביולי 1859).

שמחה לאיש (אזמיר תר"ך; בהוצאת דפוס ן' ציון בנימין רודיטי) - דרושים לספר תורה^[6], למתן תורה^[7], לשבת תשובה^[8], לצדקה ולשבת הלבשת עניים^[9], לשבת זכור^[10], לשבת הגדול^[11], לנישואין^[12] והספדים: לסבו^[13], לדודתו^[14], לאמו^[15] ועוד. בסוף הספר נדפסו מעט ליקוטים מאת הרב המחבר על הש"ס, והתנ"ך. נדפס בהסכמת רבי חיים פאלאג'י. הספר נדפס לאחר מותו, והובא לדפוס על ידי רבי רפאל חייא פונטרימולי. שם הספר מכיל את ראשי התיבות (בהיפוך אותיות) של הרב המחבר: מאתי הצעיר חיים שונשול (שמחה) ישמח לב אני שבתי (לאיש).

• ש' וואנונו, אנציקלופדיה לחכמי טורקיה, עמוד 266

• חכם חיים שונשול, באתר "החכם היומי"

• שמחה לאיש, באתר היברובוקס
• שמחה לאיש, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• (קריאת הספר בתצוגה מלאה באתר "גוגל ספרים" )

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.