נולד בירושלים. את חינוכו המוקדם קיבל בתלמוד תורה עץ חיים, שבו הורה אביו, הרב אברהם אבלי קוסובסקי שהיה גם הראב"ד הראשון של בית הדין האשכנזי בעיר העתיקה. אמו הייתה אטל הנא בת הרב משה זאב פיינשטיין (נכד ר' מאיר מאפטא, יש להבדיל בינו לבין הרב משה פיינשטיין שהיה מגדולי התורה בארצות הברית).
הצטיין בשקידתו, בידיעותיו הרבות ובתפיסתו המהירה ונחשב ל"עילוי" נדיר בין ה"עילויים", עד כי יחדו לו חדר בעלית הגג של בית הכנסת "החורבה" שיוכל ללמוד לבדו באין מפריע.[1] בשלוש שנותיו הראשונות של הסמינר העברי הכללי למורים, לימד תלמוד. היה מורה לתורה ושפה עברית של אלתר לוין.
בגיל 20 פרסם מאמרים בכתבי עת שונים, שעסקו בנושאים כמו השפה העברית, דקדוק עברי וגאומטריה, ובנושאים שונים בתלמוד. בשנת 1899 פרסם את ספרו "יד הלשון", ובשנת 1908 פרסם את ספרו "תורת החשבון". כמו כן פרסם את הספרים "תושיה" ו"החוט המשולש" ועוד מאמרים שונים. היה בין הפעילים לדיבור עברית בעיר העתיקה. הוא היה בין המצטרפים הראשונים לתנועה הציונית בירושלים[2] ותמך בתוכנית אוגנדה. ראה בהקמת מדינת ישראלראשיתה של גאולה אך לא גאולה שלמה, מפני שהעיר העתיקה נותרה בידי הירדנים, אף על פי שסבר שירושלים העתיקה הייתה בכלל באזור שכונת תלפיות.[3]
נתמנה בתרפ"ה (1924), לעובד מדעי במקצוע התלמוד, במכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית מראשיתה, אך אחרי שנתיים נאלץ לפרוש בגלל חוסר תקציב.[4]
הוסיף לשמו את השם 'בן-ציון' על חיבתו לציונות, ולבנו נתן את השם 'בנימין' על שם בנימין זאב הרצל. חיבה גדולה הייתה לו ללשון הקודש, ועל כן הוציא ספר ללימוד השפה - 'יד הלשון', בלא שהייתה לו הכשרה מקצועית או אקדמאית בבלשנות.[5] הקפיד לדבר בלשון הקודש גם בענייני חולין, דבר שלא היה מצוי בעיר העתיקה של ירושלים בזמנו (האשכנזים דיברו ביידיש).[6]
התגורר בשכונת קריית משה, ועמד בקשר עם מלומדים ורבנים בני התקופה. התפלל בבית הכנסת אהל יצחק. משפחתו מעולם לא נזקקה ל"חלוקה" - ביתו "קורץ מצור מחצבת העבודה"[7]. היה צמחוני ומיעט באכילה[7].
את עיקר פרסומו קנה הרב קוסובסקי בשל הקונקורדנציות שחיבר, למשנה, לתוספתא, לתרגום אונקלוס ולתלמוד הבבלי.
כבסיס לעבודתו פיתח הרב קוסובסקי סכמה מסוימת, אותה שמר בכספת במשך כל חייו, אשר שימשה אותו בסופו של דבר כ"מפתח" להכנת הקונקורדנציות.
כתיבת הקונקורדנציה נעשתה בעידודו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בעקבות מפגש שאירע בחתונה של אחד מבני משפחת הראי"ה קוק ביפו:
בין המסובים היה גם ר' יעקב שכביץ, תלמיד חכם ואיכר, איש גדרה, שאף בשעת היותו רכוב על חמורו להלוך מגדרה לראשון לציון היה שונה בתורה ומעלה חידושי תורה. שאמר: 'אוי מי יתן לנו קונקורדנציה למשנה דוגמת היכל הקודש למנדלקרן'. רגע עמד הרב קוסובסקי, שתק. יצא לחצר ומשחזר, אמר-נדר: 'הריני נוטל על עצמי...'[8]
את חיבור הקונקורדנציות לקח על עצמו בתנאים קשים. ללא תמיכה כספית מכל מוסד שהוא. רכש בית דפוס פשוט ביותר, והחל להדפיס לבדו את הכרך הראשון של הקונקורדנציה למשנה.[6]
הופעת הקונקורדנציה בשנת 1914 גרמה לסנסציה בעולם המשכיל, ואז הוקמה ועדה על מנת לספק לקוסובסקי את האמצעים החיוניים להמשך עבודתו - שני הכרכים של "אוצר לשון המשנה", ששת הכרכים של הקונקורדנציה לתוספתא, וארבעת הכרכים של הקונקורדנציה לתרגום אונקלוס.
שמואל יוסף עגנון כתב: "על הקונקורדנציה של הרב קוסובסקי, חמישים בני אדם יצטרכו לעבוד חמישים שנה מה שאדם זה עושה יחידי, וכמה אלפים דינרי זהב יעלה לנו הדבר. ומכאן יש אדם ומניחים אותו ואין נותנים לו לעשות עבודתו. אבדה עצה מבנים".[9]
עד פטירתו בשנת 1960 הוציא קוסובסקי גם 24 כרכים של הקונקורדנציה לתלמוד, עד לאות מ"ם.
נשא לאשה אשה בשם גיטל, אך לא היו להם ילדים. בצער רב הוא גירש אותה ונשא לאשה אשה שניה בשם פנינה. מסופר שר' חיים יהושע המשיך לדאוג לפרנסת אשתו הראשונה. הסנדק של בנו הבכור מאשתו השניה היה אביו הישיש ר' אבלי, שכבר היה כבן 108 שנים.
מאשתו השניה נולדו לו שמונה ילדים, ביניהם משה קוסובסקי שכתב את הקונקורדנציה לתלמוד הירושלמי, ובנימין קוסובסקי שהמשיך את מפעלו של אביו באוצר לשון התלמוד הבבלי.
לאחר מותו המשיך והשלים בנו בנימין את הקונקורדנציה לתלמוד בבלי. בנו משה המשיך אף הוא במפעל אביו, וערך וסידר את הקונקורדנציה לתלמוד הירושלמי. בתו נישאה לאריה איבצן, שהיה המפכ"ל השמיני של משטרת ישראל.[17]
ספר מעייני הישועה: עם פנים מאירות חידושי הלכות על מסכת בבא קמא ונלווה אליו כלל בחלוקת תביעות אינן משתוות, ירושלים, י"ד פרומקין, תרנ"ז, 1896.
ספר מעייני הישועה: חדושי הלכות על מסכת בבא בתרא, ירושלים, הרא"ם לונץ, תר"ע, 1909.
ספר יד הלשון: חבור כולל כללי הדקדוק וההגיון ע"פ שיטה חדשה, ירושלים, דפוס ישראל דוב פרומקין, תרנ"ט, 1898.
תורת החשבון: המחלקה הראשונה (בלשון המשנה), ירושלים, תרס"ח, 1907.
מבשרת ירושלים: פירוש קצר על פי הפשט וציונים לתלמוד ירושלמי, מוציא לאור אברהם משה לונץ, תרס"ג, 1902.
אוצר לשון התלמוד, ירושלים, תשי"ב, 1951.
ספר התושיה, ירושלים, דפוס י"ן לעווי.
חומר לקונקורדינציה לתלמוד
ויראו אפיקי ים התלמוד.
מפתח לתורה: קונקורדנצא לחמישה חומשי תורה: כל המילים שבתורה בציון המילים שכנגדן באונקלס, ירושלים, דפוס רפאל חיים כהן, תרצ"ט, 1938.
אוצר לשון התוספתא: ספר המתאימות <קונקורדאנצא> לשישה סדרי התוספתא, ירושלים, דפוס עברי, תרצ"ג-תשכ"א (1932–1960).
אוצר התרגום: קונקורדנציא לתרגום אנקלוס, ירושלים, מוסד הרב קוק, ת"ש, 1939.
אוצר לשון המשנה: ספר המתאימות קונקורדנציה לשישה סדרי משנה, תל אביב, הוצאת מסדה, 1967.
אוצר לשון תרגום אונקלוס: קונקורדנציה מיוסדת של התרגום שנדפס בברלין תרמ"א-תרמ"ד (1880–1884), ע"פ נוסחא בחומש סביוניטה שי"ז, (1556), ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ו, 1985.
שעור בהסתכלות בסגנון התלמוד: מתוך עבודת סדור...הקונקורדנציא התלמודית, חיים יהושע קוסובסקי בהשתדלות הרה"ג יונתן בנימין הלוי איש הורוויץ, ירושלים, תרפ"א,1921, ועד פקידי ואמרכלי ארץ הקדושה מעי"ת אמשטרדם.
ספרים שערך
ספר חוט המשולש בסוגיות ושמעתות...שואל ומשיב ח.י. קוסובסקי בסברים ישרות - אדמ"ור ר'ישראל מסלנט, אדמ"ור ר' יצחק ליפקין, ר' זאב וולף ליפקין, ירושלים, תרס"ד, 1903, דפוס אברהם משה לונץ.
ספרים שנכתבו על מפעל הקונקורדנציות
מפעלו של הרב י"ח קוסובסקי : דעות רבנים, חוקרים וסופרים על הקונקורדנציות, תל אביב, תרצ"ז, 1936, הוועד למען הקונקורדנציות בארץ-ישראל.
^דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובניו, כרך ב', עמוד 830–831
^בהסכמות לספרו 'יד הלשון', ניתן לראות את ההתפעלות מיכולתו לכתוב ספר ברמה גבוהה במקצוע חדש זה. כך לדוגמה כותב אחד הממליצים, שהמחשבה שלו הייתה שמאחר ומדובר ברב ולא בחוקר, שהרמה המחקרית של הספר תהיה נמוכה. בפועל הוא מתרשם ממחקר ולימוד עצמאי ברמה גבוהה שעשה המחבר.
^ 12את בית הדפוס חכר הרב קוסובסקי מאת י' סילמן. בבית דפוס זה נדפסו ספרים נוספים, בשנים תרפ"ג-תרפ"ד, כפי שנזכר בכריכתם. בתוכם: מ' אוסטרובסקי, המידות שהתורה נדרשת; נ"ג ברודר, רוח הגן; נ' סלושץ, הכהנים אשר בג'רבה.
^ 12מתוך ראיון עם הרב חיים יהושע קוסובסקי, עיתון דבר, 1 באוגוסט 1957, עמ' 5.
^עיתון דבר, 1 באוגוסט 1958, עמ' 5, ראיון עם א"ח אלחנני.
