חיים בן יאיר![]() |
|
לידה |
1911
ח'אן יונס, עזה  |
|---|
|
פטירה |
1998 (בגיל 87 בערך) |
|---|
|
מדינה |
ישראל |
|---|
|
פעילות בולטת |
חלוץ גואלי הקרקעות בחבל אשכול |
|---|
|
מקצוע |
סוחר ומנהל חשבונות |
|---|
  |
חיים בן יאיר (1911–1998) היה סוחר, מנהל חשבונות, פעיל ועד העדה הספרדית בתל אביב וחלוץ גואלי הקרקעות של חבל אשכול בנגב.
ביוגרפיה
נולד בח'אן יונס שבעזה בערב סוכות 1911 (ה'תרע"א) לג'נטיל ולאברהם בן יאיר. אמו הייתה בתו של הרב נחמן בטיטו, ואביו היה סוחר אמיד שעסק בייבוא ויצוא תוצרת חקלאית למדינות רבות, ובעל בתים ושטחים רבים בח'אן יונס, בן למשפחה שמוצאה במצרים, לשם הגיעה מאזור הבלקן שהיה בשליטת האימפריה העות'מאנית.
בשנת 1930 סיים לימודי הנהלת חשבונות בבית הספר "שיעורים למסחר" בירושלים. לאחר שהתייתם מאביו בשנת 1932, עברה משפחתו לירושלים, וכדי לסייע לאמו בפרנסת המשפחה, המשיך לעסוק בעסקי המסחר של אביו, בעיקר בייבוא ויצוא סחורה חקלאית. למרות המעבר לירושלים, משפחתו ביקרה מדי תקופה בח'אן יונס כדי לפקח על הנכסים שברשותה, וכך החל חיים להכיר שייח'ים בדואים מאזורי הנגב, צפון סיני ועבר הירדן. בתקופה שלאחר מעבר המשפחה לירושלים, הציעו לו בדואים מאזור הנגב לרכוש מהם קרקעות. הוא נענה להצעות בחיוב, ורכש אדמות רבות באזורים הסמוכים לעזה, וחלקות אדמה גדולות באזור הנגב ובאר שבע.
בהמשך גייס משקיעים ורכש חלקות אדמה בשרון ובהר סמוך לבית לחם, שכיום שוכן עליו בית הספר הר גילה.
בשנת 1934 הושיב קבוצת פועלים יהודים על קרקע שרכש בסמוך לביר-שנק (באר צאלים), וכינה את היישוב "אבן יאיר". הפועלים התגוררו באוהלים, זרעו בשטח שעורה ופיתחו את האדמה לפעילות חקלאית. בתקופה זו קרן קיימת לישראל עדיין לא התעניינה בנגב, וחיים הציע לה להקים על השטחים שקנה שורה של מושבות עבריות בין עזה לברר שבע, שיהיו מיועדות לחקלאים, אולם היא התעלמה מהצעתו, ולבסוף היישוב שהקים לא שרד.
כדי לבצע את רכישת האדמות מידי הבדואים, היה צורך בחתימה על הסכמים וחוזים עם בעלי הקרקע, וגם בניהול מאבקים משפטיים מול הפקידות הבריטית. לשם כך חתם חיים על שותפות עם עורך דין, כדי שזה האחרון יקל על תהליכי הרכישה. עם פרוץ המרד הערבי בשנת 1936, נותקו קשריו העסקיים של חיים עם בעלי הקרקעות, ושטחי האדמה שהיו בבעלות יהודים בנגב נותקו בשל סכנת המרד. כשהתאפשר לחיים להגיע לנגב בבטחה, התברר לו כי עורך הדין מעל (ככל הנראה) בשותפות והעביר לקרן קיימת את כל הקרקעות שרכש בנגב. במשך מספר פעמים ניסו הוא ומשפחתו לתבוע פיצויים על רכושו ממינהל מקרקעי ישראל, אך התביעות נדחו.
לאחר הקמת מדינת ישראל, פנה בשנת 1949 אל פקידים בכירים ושרים בממשלה, והציע להעמיד לרשות המדינה הצעירה את קשריו עם ערביי ארץ ישראל והמדינות הקרובות, אולם הצעתו נדחתה ולא נענתה.
מלבד גאולת קרקעות, עסק במשך חייו בתיווך נדל״ן וכפעיל בוועד העדה הספרדית בתל אביב, ושלט בשפות עברית, צרפתית, איטלקית, אנגלית, לאדינו, ספרדית, גרמנית, ערבית ספרותית ומספר ניבים של ערבית מדוברת.
עם סיום מלחמת ששת הימים בשנת 1967, נסע לבקר במקום לידתו, ח'אן יונס, והתקבל שם בכבוד רב.
הלך לעולמו בשנת 1998, ונקבר לצד אחיו הצעיר נחמן בבית העלמין קריית שאול.
ארכיונו היווה בסיס ל"מוזיאון בן יאיר לתולדות גאולת אדמות הנגב", שהוקם לזכרו בקיבוץ גבולות.
קישורים חיצוניים
