המושב הוקם במסגרת "מבצע סו"ס" (סוף-סוף), תוכנית ליישום מדיניות יהוד הגליל, שהחלה ב-1963 על ידי מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית[3][4]. מתכנני התוכנית אתרו 70 אלף דונם הראויים לעיבוד חקלאי בגליל, לאחר תהליך הכשרת קרקע אינטנסיבי ורבע מיליון דונם המתאמים לשמש כשטחי מרעה, וגיבשו תוכנית לפיה יוקמו, במספר שלבים, 37 יישובים חקלאיים, בני 70 יחידות כל אחד, ו-7 מרכזים אזוריים[5]. תחילה יועדה "חזון" להיות מרכזי אזורי לארבעה מושבים נוספים שיוקמו סביב הר חזון[4]. אחר כך הוחלט שבאחת הנקודות (שלוחה בין הר לבנים להר חזון) לא יוקם מושב אלא בסיס הדרכה של צה"ל - מחו"ה אלון, שהוקם ב-1966[6]. בפברואר 1964 השלימה הקרן הקיימת פריצת דרך להר־חזון, והחלה בהכשרת 1,000 דונם של אדמת טרשים סלעית בהר לחקלאות[7]. לאחר הכשרת הקרקע החלו בנטיעת מטעים של עצי אגסים. תפוחים. אפרסקים ושזיף[8]. המטרה הייתה שהמתיישבים במושב יקבלו משק פעיל וכלכלי מיד עם הקמתו[9].
הקמת המושב אושרה ביוני 1965[10], והוא יועד לגרעין של בני מושבים של תנועת הפועל המזרחי[9]. טקס הנחת אבן הפינה נערך ב-30 באוגוסט 1965, בנוכחות שר הסעד יוסף בורג[11]. אכלוס המושב התעכב במשך מספר שנים, עקב עיכובים בהשלמת המבנים והתשתיות שלו[9][12]. הוא אוכלס לבסוף ביולי 1969[13]. בדצמבר 1968 (עוד לפני שאוכלס) צורף המושב לשטח המועצה האזורית מרום הגליל, כיישוב ה-20 שלה[14].
בשנים הראשונות לאחר הקמתו סבל המושב מקשיים כלכליים, שההכנסה מחקלאות הייתה נמוכה מהצפוי[15]. בנוסף פרץ סכסוך עם הסוכנות, לאחר שהמחלקה להתיישבות החליטה לחלק את אדמות המטעים באזור לשני מושבים נוספים, חוסן ופקיעין[16] כדי לסייע לו הועברו לחזקתו 6,200 דונם משטח אש 9 לצורכי מרעה[6], וביוני 1971 השלימה חברת מקורות קידוח מים לעומק של 350 מטר, לצורך אספקת מים נוספת ליישוב[17].
בשנת 1976 הפסיקה הסוכנות היהודית את הסיוע למושב לאחר שמכר חלק מיבוליו לקבלנים ערבים בשיטת ה"דמן" (מכירת היבול על העצים)[18].
כלכלה
במושב מתגוררים כ-300 תושבים. רובם מתפרנסים מחקלאות (ענף הלול לביצים לדוגמה), מקצועות חופשיים ואירוח כפרי.
