חורבת וחשרה היא אתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, בו נתגלו שרידי יישוב יהודי ובית כנסת מתקופת התלמוד. על גבי שרידי היישוב היהודי, הוקם כפר זמני של בדואים.[1] החורבה שוכנת ברום של כ־400 מטרים מעל גובה פני הים, כקילומטר וחצי מצפון־מערב למפל גמלא.
היסטוריית מחקר
הכפר נסקר לראשונה על ידי גוטליב שומכר בשנת 1884 והוא תיאר את המקום ככפר חורף של בדואים. בביקור במקום בשנת 1968, תיעד י'. גל שרידי כפר בחורשת אקליפטוסים. הסקר המשמעותי הראשון בוצע רק בשנת 1981 על ידי צ"א מעוז, כאשר רון לביא מתעד את שרידי בית הכנסת והיישוב היהודי במערב החורבה.[1]
ארכאולוגיה
הכפר המודרני שנבנה שמקום, הוקם על שרידי יישוב יהודי קדום. בקצה המערבי של החורבה נתגלו שרידי היישוב היהודי ומבנה העשוי מאבני גזית, שחזיתו לכיוון דרום, ואשר זוהה כבית כנסת. מלבד למבנים של הכפר הערבי, נתגלו גם שרידי מבנה בבנייה חורנית.
ממצאים
הממצאים שנתגלו בחורבת וחשרה, מעידים על קיומו של יישוב יהודי ובית כנסת בתקופת התלמוד. המבנה המרכזי שזוהה כבית כנסת, נבנה באבני גזית, מסביב למבנה נתגלו אבני מזוזה, כותרות מגולפות ואבן משקוף מעוטרת בתבליט של אריה ולידה טבולה אנסטה עם כתובת בארמית שלא הצליחו לקרוא אותה. בנוסף לממצאים אלו נתגלו גם כותרות ועמודים, אבן מעוטרת בורדה, אחת עם עיטור של צמחי, בודדה, קערת אבן עם רגל גבוהה ושוקת מאבן. על פי הממצאים הקרמיים שנחשפו באתר, משערים שראשיתו במאה השנייה לספירה, לאחר חורבנה של העיר גמלא. הממצאים הקרמיים עצמם מתוארכים לתקופה הרומית התיכונה, המאוחרת ולתקופה הביזנטית.
לקריאה נוספת
א' שילר, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, גיליון 50 - הגולן, תשמ"ז-1987, עמ' 156.
הערות שוליים
