חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
פרטי החוק
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג חוק יסוד
תאריך חקיקה עברי י"ב באדר ב' התשנ"ב
גוף מחוקק הכנסת השתים עשרה
שטחים שעליהם חל החוק ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תומכים 32
מתנגדים 21
עיקרי החוק

הגנה על זכויות אדם עיקריות:

  • הגנה על חייו, גופו וכבודו של אדם
  • הגנה על קניינו של אדם
  • הגנה על פרטיות האדם
נוסח מלא חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הוא חוק יסוד, שנועד להגן על זכויות האדם העיקריות במדינת ישראל. כפי שכותרתו מבהירה, החוק קובע את כבוד האדם ואת חירותו כערכי היסוד מהן נגזרות זכויות האדם המוגנות בחוק היסוד, שהתקבל כ"מגילת זכויות האדם" של המשפט הישראלי. אין בחוק היסוד סעיפים משוריינים, והכנסת יכולה לשנותו ברוב רגיל. החוק נחקק בשלהי ימי הכנסת השתים עשרה, ב-17 במרץ 1992.

לפי תפיסתם של משפטנים מסוימים ורבים משופטי בית-המשפט העליון, ובראשם הנשיא אהרן ברק, כינונו של חוק יסוד זה ושל חוק יסוד: חופש העיסוק החלו את המהפכה החוקתית, כי הכנסת העניקה לשני חוקי יסוד אלה מעמד על-חוקי, שעל-פיו ניתנה לבתי המשפט הסמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה. לפי טענה זו, עם חקיקת חוקי יסוד אלה חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל. גישה זו באה לידי ביטוי בפסיקותיו של בית המשפט העליון, שבמהלך השנים ביטל כ-22 מעשי חקיקה שעמדו בסתירה לחוקי היסוד הללו. משפטנים אחרים, בהם הנשיא לשעבר משה לנדוי, מתנגדים לתפיסה זו.

היסטוריית החוק

עוד מראשית ימי המדינה נידון הצורך בחקיקת חוקים המגנים על זכויות האדם.[1] בדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט ביולי 1949 הציג ראש הממשלה דוד בן-גוריון את עמדתו, שלפיה יש מקום לחוקי יסוד בתחומים שונים, אולם אין לתת להם מעמד משפטי שונה מזה של כל חוק אחר.[2]

בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 יזם חבר הכנסת בנימין הלוי מגח"ל חקיקת חוק יסוד זכויות האדם.[3] בשנת 1974 עבר החוק בכנסת בקריאה ראשונה. המפלגות הדתיות התנגדו לחוק,[4] ותהליך החקיקה לא המשיך.

עם הקמת ממשלת ישראל ה-23, שהייתה ממשלת אחדות לאומית, בסוף שנת 1988 הקים שר המשפטים דן מרידור צוות שיגבש הצעה ל"חוק יסוד זכויות האדם". באפריל 1989 הובאה הצעת הצוות בפני הממשלה שאישרה אותה.[5] ההצעה כללה שריון לחוק, כך שניתן לשנותו רק ברוב של שני שלישים מחברי הכנסת. בנובמבר 1989 עברה הצעת החוק בקריאה טרומית. תמיכת "הליכוד" בהצעת החוק עוררה את זעמן של הסיעות החרדיות. סיעת אגודת ישראל פרשה מהקואליציה וש"ס ואגודת ישראל החלו לדון עם "המערך" על הקמת ממשלה צרה בראשות שמעון פרס.[6] בעקבות כך, במה שמכונה "התרגיל המסריח" התפרקה הממשלה והוקמה תחתיה ממשלה על בסיס קואליציה של הליכוד, המפלגות הדתיות ומפלגות הימין בראשות יצחק שמיר. הממשלה הצרה הוצגה לכנסת ב-11 ביוני 1990, ובמסגרת ההסכמים הקואליציוניים התחייבה סיעת "הליכוד" שלא לקדם את החוק ללא הסכמת שותפיה בקואליציה.[7][8]

במרץ 1991 סיכמו יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט מטעם הליכוד, אוריאל לין, וחבר הוועדה, אמנון רובינשטיין, כי ינסו לחוקק חוקי יסוד בנושא זכויות האדם. על פי הצעתו של רובינשטיין שהוא יפרק את ההצעה האמורה (הצעת חוק היסוד: זכויות היסוד של האדם) לארבעה חוקי יסוד נפרדים: כבוד האדם וחירותו; חופש העיסוק; חופש הביטוי; חופש ההתאגדות. כל החוקים הללו הונחו כהצעות חוק פרטיות של ח"כ רובינשטיין, ועברו כולן בקריאה טרומית.[9] במהלך החקיקה החליט ח"כ לין שלא לנסות ולהקים בית משפט לחוקה, להבטיח שמירת דינים מוחלטת[9] ולהסכים להצעה שהתגבשה בין ח"כ יצחק לוי לח"כ אמנון רובינשטיין, שערכיה של ישראל יוגדרו כערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית.[10] כדי להחליש את עמדת המפלגות החרדיות, הורדו מההצעה המקורית חופש התנועה והזכות לבחור את מקום המגורים כזכויות יסוד מוחלטות.[11] כמו כן, הוסיף את סעיף 10, שהוא סעיף שמירת הדינים מתוך חוק היסוד של זכויות האדם שהוכן במשרד המשפטים.[10] לנוסח המקורי הוסף סעיף שמירת דינים, שקבע כי לא תהיה פגיעה בתוקפה של חקיקה שהייתה קיימת בעת קבלת חוק היסוד. כך הובטח, למשל, כי לא ניתן יהיה לערער על תוקפה של החקיקה המייחדת את השיפוט בענייני נישואין וגירושין לבתי הדין הדתיים.[12]

הצעת החוק המקורית הוגשה על ידי חבר הכנסת רובינשטיין באפריל 1991, ולאחר שהועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט, פורסמה ההצעה על ידה בנובמבר 1991. החוק התקבל בשלהי ימי הכנסת השתים עשרה, ב-17 במרץ 1992.

כשהציג את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בפני הכנסת, אמר ח"כ לין:[13]

החוק הזה הוכן, מתוך הבנה שעלינו ליצור הסכמה רחבה של כל סיעות הבית. היינו מודעים לכך, שאין אנחנו יכולים להעביר חוק-יסוד, שמעגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אם לא נגיע להסכמה רחבה של כל סיעות הבית. [...] אנחנו לא מעבירים את המשקל לבית-המשפט העליון. אנחנו לא עושים כפי שהוצע בחוק-יסוד: החקיקה, או בחוק-יסוד: זכויות האדם, שהוגשו בזמנם. אין מוקם בית-משפט לחוקה ואין מוקם בית-משפט לחוקה שמקבל כוח מיוחד לבטל חוקים.

לין אמר בשנת 1999, כי סבר אז, כי רעיון הקמת בית משפט לחוקה, אינו צריך להיות כלול בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אלא בחוק יסוד: החקיקה. לין סבר כי פיתוח הביקורת החוקתית בהדרגה, על ידי בית המשפט העליון, הוא המצב הרצוי ביותר.[14]

בדיונים אמר לין:[14]

ואני אומר לחברי הבית: בואו נעשה את הניסיון. הכוח לא הועבר למערכת בתי­ המשפט. הכוח נשאר בבית הזה. ואם חלילה יסתבר מהניסיון עם החוק הזה שאנחנו טעינו, והפרשנות הניתנת לחוק אינה על­ פי כוונתו האמתית של המחוקק, יש בידי הכנסת הכוח לשנות את החוק. אני אומר: בואו נעשה את הניסיון ובואו נביא את הבשורה הזו לעם ישראל.[15]

כששר המשפטים מרידור הציג את החוק אמר:[14]

תפקידה של הכנסת איננו רק לדאוג לניהול השלטון במדינה. את זה היא עושה באופן די מוצלח. הרבה חוקי יסוד וחוקים אחרים דואגים לממשלה, דואגים לדרכי תפקודה ותפעולה. תפקידה של הכנסת איננו רק לשרת את רוב העם. גם סמכותה של הכנסת לחוקק איננה בלתי מוגבלת, מפני שבכל משטר דמוקרטי יש גבול למה שמותר לרוב לעשות. אחד מתפקידיה היסודיים של הכנסת, שעד היום היא לא מילאה אותו בצורה מפוארת, הוא לדאוג לזכויות האדם. הייתי שמח יותר אילו הבאנו היום לכאן הצעת חוק-יסוד: זכויות היסוד של האדם. לצערי נתקלה ההצעה ההיא בקשיים, שלא הסכמתי אתם, ואנחנו עומדים היום עם הצעה מצומצמת הרבה יותר, שהושגה, כפי שאמר היושב-ראש של ועדת החוקה, מתוך רצון להגיע להסכמה רחבה מאוד, גם מתוך ויתור על עניינים שלדעתי אפשר היה לעמוד עליהם עוד. אבל זו ההצעה שלפנינו. היא חשובה מאוד, מפני שהיא קובעת איזון בין הרשויות בישראל, והיא קובעת בהחלט תחום או גבול שמעבר לו אין לפגוע בזכויות האדם. ההצעה איננה מהפכנית במובן זה שהיא קובעת, שגם בזכויות האלה, הקבועות כאן, ניתן לפגוע, ניתן להגביל אותן. איך? בחוק ההולם את ערכיה של המדינה, בחוק שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש.


בדומה לחוק יסוד חופש העיסוק, הצעת החוק כללה סעיף 'נוקשות' המצריך רוב מוחלט לשינויו,[16] אולם במועד אישורו בקריאה שנייה ושלישית התקבלה על חודו של קול הסתייגות לפיה בוטלה דרישה זו.[17]
יוזם החוק רובינשטיין הביע את אכזבתו על כך שרוב חברי סיעת העבודה נעדרו מההצבעה בגלל הפריימריז הקרוב.[18] מרידור ציין בנאומו שהיו קיזוזים בין שתי סיעות גדולות.[14] בחוק תמכו 32 חברי כנסת ממפלגות הליכוד, העבודה, מרצ וחד"ש וכן יצחק לוי מהמפד"ל, התנגדו 21 חברי כנסת ונמנע אחד.[19]

באוקטובר 1992, בכתב העת המשפט, הציג אוריאל לין (שסיים את כהונתו כחבר הכנסת), במילים קצרות, את הראייה שלו, כמי שהוביל כיו"ר ועדת החוקה את הליכי החקיקה:[12]

סעיף 8 קובע כי אין פוגעים בזכויות שהוגדרו בחוק יסוד זה אלא בחוק ספציפי ההולם את ערכיה של מדינת ישראל. מכאן שעל אף העדר סעיף השריון, לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעמד עליון לעומת חוקים רגילים.

מאז חקיקתו בשנת 1992, החוק תוקן פעם אחת בלבד בשנת 1994, בתיקון עקיף במסגרת חקיקת חוק יסוד: חופש העיסוק. סעיף זה התקבל בקריאה השנייה פה אחד (75 – 0). התיקון כלל שני חלקים:

  • הפיכת סעיף 1 לחוק לסעיף 1א, והוספת סעיף 1 חדש לפניו, שכותרתו "עקרונות יסוד", הקובע כי "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".
  • תוספת לסעיף 8 (פסקת ההגבלה), לפיה ניתן יהיה לפגוע בזכויות שלפי חוק היסוד לא רק בחוק אלא גם "לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".

הזכויות המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

חוק היסוד, על קיר בית המשפט העליון, בעברית ובערבית

לבו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עוסק, מטבע הדברים, בזכויות שעליהן הוא מגן. כפי שקובעת כותרתו של החוק, כל הזכויות הללו נגזרות מכבוד האדם וחירותו, כפי שהם מתפרשים לאור היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. זכויות אלה מפורטות בסעיפים אחדים:

  • סעיף 2: אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
  • סעיף 3: אין פוגעים בקנינו של אדם.
  • סעיף 4: כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
  • סעיף 5: אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.
  • סעיף 6:
(א) כל אדם חופשי לצאת מישראל.
(ב) כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל.
(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.

סעיף 9 לחוק היסוד קובע סייג נוסף למשרתים בצה"ל, בשב"ס ובמשטרה. לפי האמור בסעיף זה, פגיעה בזכויות המשרתים בגופים אלה לא תחרוג מהמתחייב מאופיו וממהותו של השירות.

עם זאת, בולט היעדרן של מספר זכויות אדם מהותיות כגון הזכות לשוויון, חופש הביטוי, חופש הדת, חופש המחאה, חופש ההתארגנות ועוד. אמנם זכויות אלה ניתנות לתושבי ישראל מכוח עקרונות כלליים שהתקיימו עוד לפני חקיקת החוק, אך הן אינן מוגנות בחוק יסוד, ולכן ניתן לפגוע בהן ואף לבטלן בהליך דמוקרטי. הגם שהותרתן של זכויות אלו מחוץ לחוק היסוד נעשתה במודע, יש משפטנים, ובראשם אהרן ברק, הרואים זכויות אלה כנגזרות מהזכות לכבוד, ואף על פי שפסיקת בית-המשפט העליון בנושא אינה עקבית עדיין, חלק מהזכויות כגון שוויון וחופש ביטוי, הוכרו כנגזרות של כבוד במספר רב מאוד של פסקי דין החל משנת 1994 ועד היום.

המעמד העל חוקי

לחוק יסוד זה מעמד משפטי בכיר, שבא לידי ביטוי בכמה סעיפים.

סעיף 8 לחוק היסוד קובע: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". סעיף זה, המכונה "פסקת ההגבלה", קובע את התנאים שבהם ניתן להגביל בחקיקה (או במעשה מנהלי) זכות המעוגנת בחוק היסוד (על משמעותו של סעיף זה, ובפרט התנאים המאפשרים חקיקה הפוגעת בזכויות שנקבעו בחוק יסוד זה, ראו בערך המהפכה החוקתית). לדוגמה, בעניין פינוי גוש קטיף פסק בג"ץ כי חוק פינוי-פיצוי אכן פוגע בזכויות האדם המעוגנות בחוק היסוד, אבל קבע שהחוק עומד בתנאי פסקת ההגבלה. לגבי מידתיות הפגיעה קבע, ש"פיצויים הוגנים וראויים – המהווים תנאי למידתיות הפגיעה בזכויותיהם הקנייניות" של תושבי גוש קטיף. בית המשפט סבר שמספר סעיפים בחוק פוגעים בזכות המתיישבים לפיצויים הוגנים ולכן הם בטלים.[20]

סעיף 12 לחוק היסוד מגן על החוק מפני תקנות שעת חירום, בקובעו שאין לממשלה סמכות לשנות את חוק היסוד - ובמשתמע, לפגוע בזכויות המוגנות בו - באמצעות תקנות שעת חירום, כמבואר: "אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק-יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש". למעשה, ההגנה מפני תקנות שעת חירום אינה מוחלטת, והיא נתונה לשיקול דעתם של הממשלה ושל בית המשפט העליון.

לעומת סעיפים אלה, המחזקים את מעמדו של חוק היסוד, נכלל בו גם סעיף 10 האומר: ”אין בחוק־יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק־היסוד”. סעיף זה מכונה סעיף שמירת הדינים.

ועידת הליכוד שהתכנסה כשנה אחרי חקיקת החוק, ציינה את שני חוקי היסוד שנחקקו בזמן ממשלתה, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, שיגנו על זכויות האדם "לא רק מפני עריצות השלטון אלא גם נגד פגיעה לא הוגנת של המחוקק". עוד נכתב שהליכוד יפעל להשלמת חוק יסוד: זכויות האדם וחוק יסוד: החקיקה, ועם השלמתם תושלם למעשה חוקה למדינת ישראל.[21].

מנגד ישנם חברי כנסת הטוענים שהם לא התכוונו לתת לחוק יסוד זה מעמד כה בכיר, המאפשר לבית המשפט לבטל חוקים אחרים מכוחו. קיימת מחלוקת בשאלה האם התכוונו חברי הכנסת להעניק לחוק היסוד מעמד על-חוקי, והאם ציפו שהפרשנות שתינתן לו על ידי בית המשפט תהיה כפי שהתבררה לאחר מכן. חלק מחברי הכנסת, טענו כי הוטעו על ידי יוזמי החוק[22][23] הטוענים להטעיה מציינים כמה אמירות של חבר הכנסת אוריאל לין, ממקדמי החוק, במהלך החקיקה. מנגד, לין חיבר ספר שמתאר את חקיקת חוקי היסוד ובו התייחס לטענות ההטעיה ושלל אותן בתוקף. לשיטתו יש בהן "לא רק משום עלבון לכנסת אלא התעלמות מהעובדות ומן האמת".

הכנסת בחרה שלא לשריין את החוק ולכן ניתן לשנותו ברוב רגיל של חברי הכנסת. זאת בניגוד לחוק יסוד: חופש העיסוק, ששינויו דורש רוב של 61 חברי כנסת. יש שהביעו תמיהה על החלטה זו של הכנסת, ואולם יש הרואים בה עדות לכך שהכנסת לא התכוונה לתת לחוק זה את אותו מעמד מרכזי שנתן לו בית-המשפט העליון. כך למשל נשיא בית המשפט העליון לשעבר משה לנדוי, שהחזיק בעמדה דומה, אמר כי "המהפכה החוקתית לא הייתה ולא נבראה".[24] אחרים מציינים שההצעה לשריין את החוק נפלה על חודו של קול (ההסתייגות שהסירה את השריון עברה בעקבות הצבעה של 27 בעד ו-26 נגד) או מציינים את קיומן של פסקת ההגבלה ושמירת בדינים בחוק.[25]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הכנסת פתחה בויכוח על בעיות החוקה, הארץ, 8 בפברואר 1950, המשך
  2. ^ כיום-חוקי יסוד ולא חוקה, דבר, 23 בינואר 1950
  3. ^ נמשך דיון הוועדה בחוק זכויות האדם, דבר, 11 במאי 1971
  4. ^ חוק זכויות האדם והאזרח אושר בקריאה ראשונה, דבר, 13 באוגוסט 1974
  5. ^ ברוך המאירי, הממשלה אישרה טיוטת "חוק יסוד:זכיוית האדם, מעריב, 10 באפריל 1989
  6. ^ מנחם רהט, מגעים להקמת חזית חרדית שתתמוך בממשלת מערך, מעריב, 17 בנובמבר 1989
  7. ^ דברי הכנסת, הישיבה ה-185 של הכנסת ה-12, 11 ביוני 1990, באתר הכנסת
  8. ^ נספחות לדברי הכנסת, הישיבה ה-185 של הכנסת ה-12, 11 ביוני 1990, ד. הסכמים קואליציוניים, באתר הכנסת
  9. ^ 1 2 פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט מתאריך 01.07.1991
  10. ^ 1 2 פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט מ-15 ביולי 1991
  11. ^ פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט מ-25 בפברואר 1992
  12. ^ 1 2 1992 - המהפכה החוקתית, באתר GOV.IL
  13. ^ פרוטוקול הכנסת, 17 במרס 1992
  14. ^ 1 2 3 4 מקור, באתר הכנסת
  15. ^ עמ' 3788
  16. ^ נוסח הצעת החוק מתוך רשומות הכנסת
  17. ^ יהודית קרפ, "חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו - ביוגרפיה של מאבקי כח - הערה 78.
  18. ^ עמית סגל, לאור הדיון הער והמבורך על חוק הלאום ה״ימני״, מאלף לראות איפה בהארץ שובצה הידיעה על חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בעמוד 8, ליד מודעות האבל, באתר @amit_segal, ‏2018T1:41
  19. ^ פרוטוקול הישיבה השלוש–מאות–ותשעים–ושמונה של הכנסת השתים–עשרה, יום שלישי, י"ב באדר ב' התשנ"ב (17 במרס 1992), באתר הכנסת
  20. ^ בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה ואחרים נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב-9 ביוני 2005
  21. ^ החלטות ועידת הליכוד בעניין חוק וממשל, מאי 1993
  22. ^ דניאל פרידמן, הארנק והחרב, הוצאת ידיעות ספרים, עמ' 81
  23. ^ חיים רמון, חקיקת שולל – הסיפור האמיתי מאחורי חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, באתר "דיומא", 1 במרץ 2023
  24. ^ להיות אזרחים בישראל, משרד החינוך, 2001, עמ' 259
  25. ^ אברהם בלוך, ‏המשפטן הבכיר: כך הכירה הכנסת בסמכות בג"ץ לפסול חוקים, באתר "סרוגים", 19 בנובמבר 2022


Read other articles:

Bidak putih. Buah caturRajaMenteriBentengGajahKudaBidak Bidak atau pion (dari bahasa Belanda, pion) adalah salah satu dari enam buah catur. Ini adalah buah catur paling lemah. Dalam seluruh buah catur, terdapat masing-masing delapan bidak yang warnanya putih dan hitam, ditempatkan di garis depan dari buah catur lainnya. Bidak hanya bisa berjalan selangkah ke depan, yang berarti ke arah barisan lawan, dan tidak menyerang buah catur lawan dalam arah ini. Dalam langkah pertama, bidak dapat maju ...

 

دوري السوبر السلوفاكي 1995–96 تفاصيل الموسم دوري السوبر السلوفاكي  النسخة 3  البلد سلوفاكيا  المنظم اتحاد سلوفاكيا لكرة القدم  البطل نادي سلوفان براتيسلافا  مباريات ملعوبة 192   عدد المشاركين 12   دوري السوبر السلوفاكي 1994–95  دوري السوبر السلوفاكي 1996–97  ...

 

Vanda sanderiana, considered as the Queen of Philippine Flowers There are about 141 genera of orchids representing about 1,100 orchid species, 900 of which are described as endemic to the Philippines. Many of them have showy, brightly colored and attractive flowers.[1] Vanda sanderiana is unofficially dubbed the National Flower, as the only representative of the species is unique to the Philippines and is only found on the island of Mindanao.[2][3] Abdominea Abdominea...

Chemical compound MDA-19Legal statusLegal status BR: Class F2 (Prohibited psychotropics)[1] CA: Schedule II Identifiers IUPAC name (3Z)-N'-(1-hexyl-2-oxoindolin-3-ylidene)benzohydrazide CAS Number1048973-47-2 Y 1104302-26-2 (alternative)PubChem CID25034599ChemSpider24689676 NUNIIX83OI5CX2UChemical and physical dataFormulaC21H23N3O2Molar mass349.434 g·mol−13D model (JSmol)Interactive image SMILES O=C(C1=CC=CC=C1)N/N=C(C2=CC=CC=C2N3CCCCCC)\C3=O InChI InChI=1S...

 

Ini adalah nama Korea; marganya adalah Choi. Choi Ji-woooleh Dispatch 2018LahirChoi Mi-hyang11 Juni 1975 (umur 48)Paju, Provinsi Gyeonggi, Korea SelatanPendidikanPusan Women's College - Aerobic DancePekerjaanAktrisTahun aktif1994–sekarangAgenYG Entertainment Nama KoreaHangul최지우 Hanja崔智友 Alih AksaraChoe Ji-uMcCune–ReischauerCh'oe ChiuNama lahirHangul최미향 Alih AksaraChoe Mi-hyangMcCune–ReischauerCh'oe Mihyang Templat:Korean membutuhkan parameter |hangul=...

 

Canadian Paralympic athlete Tracey Melesko Tracey Melesko (right) with her silver medal in the 1996 200m MH Medal record Paralympic athletics Representing  Canada Paralympic Games 1992 Madrid 200 metres - MH 1996 Atlanta 200 metres - MH 1996 Atlanta Long Jump - MH 1992 Madrid 400 metres - MH 2000 Sydney 200 metres - T20 Tracey Melesko is a paralympic athlete from Canada competing mainly in category T20 sprint and long jump events. Tracey competed in the 1996 Summer Paralympics winning si...

Liga Utama InggrisMusim2018–2019Tanggal10 Agustus 2018 – 12 Mei 2019JuaraManchester City F.C. gelar ke-4 Liga Utama Inggrisgelar ke-6 Liga InggrisDegradasiCardiff CityFulhamHuddersfield TownLiga ChampionsManchester CityLiverpoolChelseaTottenham HotspurLiga EropaArsenalManchester UnitedWolverhampton WanderersJumlah pertandingan380Jumlah gol1.072 (2,82 per pertandingan)Pencetak golterbanyakPierre-Emerick AubameyangSadio ManéMohamed Salah(masing-masing 22 gol)Penjaga gawangterbaikAliss...

 

Ritsu Dōan Dōan bersama Jepang di AFC Asian Cup pada tahun 2019Informasi pribadiNama lengkap Ritsu Dōan[1]Tanggal lahir 16 Juni 1998 (umur 25)Tempat lahir Prefektur Hyogo, JepangTinggi 172 m (564 ft 4 in)Posisi bermain Sayap KananInformasi klubKlub saat ini SC FreiburgNomor 42Karier junior2011–2015 Gamba OsakaKarier senior*Tahun Tim Tampil (Gol)2015–2018 Gamba Osaka 15 (3)2017–2018 → Groningen (loan) 29 (9)2018–2019 Groningen 34 (6)2019–2022 PSV 43 ...

 

この記事は検証可能な参考文献や出典が全く示されていないか、不十分です。出典を追加して記事の信頼性向上にご協力ください。(このテンプレートの使い方)出典検索?: コルク – ニュース · 書籍 · スカラー · CiNii · J-STAGE · NDL · dlib.jp · ジャパンサーチ · TWL(2017年4月) コルクを打ち抜いて作った瓶の栓 コルク(木栓、...

この項目には、一部のコンピュータや閲覧ソフトで表示できない文字が含まれています(詳細)。 数字の大字(だいじ)は、漢数字の一種。通常用いる単純な字形の漢数字(小字)の代わりに同じ音の別の漢字を用いるものである。 概要 壱万円日本銀行券(「壱」が大字) 弐千円日本銀行券(「弐」が大字) 漢数字には「一」「二」「三」と続く小字と、「壱」「...

 

Italian actress (1931–2011) Dorian GrayGray in 1958BornMaria Luisa Mangini(1931-02-02)2 February 1931Bolzano, Kingdom of ItalyDied15 February 2011(2011-02-15) (aged 80)Torcegno, Trentino, ItalyOccupationActressYears active1951–1965 Dorian Gray (born Maria Luisa Mangini; 2 February 1931 – 15 February 2011) was an Italian actress. Biography Gray made her stage debut in 1950. After five years she left the world of the theater and devoted herself to cinema. Dorian Gray in Totò, P...

 

  「俄亥俄」重定向至此。关于其他用法,请见「俄亥俄 (消歧义)」。 俄亥俄州 美國联邦州State of Ohio 州旗州徽綽號:七葉果之州地图中高亮部分为俄亥俄州坐标:38°27'N-41°58'N, 80°32'W-84°49'W国家 美國加入聯邦1803年3月1日,在1953年8月7日追溯頒定(第17个加入联邦)首府哥倫布(及最大城市)政府 • 州长(英语:List of Governors of {{{Name}}}]]) •&...

إي آي: الذكاء الاصطناعيA.I. Artificial Intelligence (بالإنجليزية) الشعارملصق الفيلممعلومات عامةالصنف الفني فيلم خيال علمي[1][2][3] — فيلم مقتبس من عمل أدبي — فيلم ما بعد الكارثة — فيلم دراما المواضيع أندرويد — ذكاء صناعي تاريخ الصدور29 يونيو 2001 (2001-06-29)مدة العرض 146 دقي...

 

Liquid fat made from olives For the Popeye character, see Olive Oyl. Olive oilExtra virgin olive oil presented with green and black preserved table olivesFat compositionSaturated fatsTotal saturatedPalmitic acid: 13.0%Stearic acid: 1.5%Unsaturated fatsTotal unsaturated> 85%MonounsaturatedOleic acid: 70.0%Palmitoleic acid: 0.3–3.5%PolyunsaturatedLinoleic acid: 15.0%α-Linolenic acid: 0.5%PropertiesFood energy per 100 g (3.5 oz)3,700 kJ (880 kcal)Melting point−6.0...

 

Former British dance music magazine For other uses, see Muzik (disambiguation). MuzikMuzik magazine cover promoting The Chemical Brothers, April 2002EditorPush (1995–1998)Ben Turner (1998–2000)Conor McNicholas (2000–2003)FrequencyMonthlyFirst issueJune 1995Final issueAugust 2003CompanyIPC MediaCountryUnited KingdomBased inLondon, EnglandLanguageEnglishISSN1358-541X Muzik was a British dance music magazine published by IPC Media from June 1995[1] to August 2003.[2] Muzik ...

Andronikos (kedua dari kanan) pada masa muda dengan orangtua dan para saudaranya Andronikos Palaiologos atau Andronicus Palaeologus (bahasa Yunani: Ἀνδρόνικος Παλαιολόγος) adalah seorang pangeran Bizantium dan Gubernur Bizantium terakhir dari Tesalonika dengan gelar despot (despotēs), dari 1408 sampai 1423. Andronikos Palaiologos adalah putra dari pasangan Kaisar Bizantium Manuel II Palaiologos dan istrinya Helena Dragaš. Sumber Wikimedia Commons memiliki media men...

 

هذه المقالة تحتاج للمزيد من الوصلات للمقالات الأخرى للمساعدة في ترابط مقالات الموسوعة. فضلًا ساعد في تحسين هذه المقالة بإضافة وصلات إلى المقالات المتعلقة بها الموجودة في النص الحالي. (نوفمبر 2019) موروكا سوالوز تأسس عام 10 أكتوبر 1947  الملعب ملعب دوبسونفيل  البلد جنوب إفر...

 

For Injuries associated with liver, see Liver injury. Medical conditionLiver diseaseOther namesHepatic diseaseA gross pathology specimen of liver metastases caused by pancreatic cancerSpecialtyHepatology, gastroenterologyTypesFatty liver disease, Hepatitis (and several more)[1]Diagnostic methodLiver function tests[2]TreatmentDepends on type(See types) Liver disease, or hepatic disease, is any of many diseases of the liver.[1] If long-lasting it is termed chronic liver ...

Emoji - Accendi le emozioniGhimmifive e Gene in una scena del filmTitolo originaleThe Emoji Movie Lingua originaleinglese Paese di produzioneStati Uniti d'America Anno2017 Durata86 min Rapporto2,35:1 Genereanimazione, commedia, avventura RegiaTony Leondis SceneggiaturaEric Siegel, Tony Leondis, Mike White, Jordan Roberts ProduttoreDavid Lazer, Michelle Raimo Casa di produzioneSony Pictures Animation, Columbia Pictures Distribuzione in italianoWarner Bros., Sony Pictures MontaggioWilli...

 

This article contains content that is written like an advertisement. Please help improve it by removing promotional content and inappropriate external links, and by adding encyclopedic content written from a neutral point of view. (June 2021) (Learn how and when to remove this message) School in Auckland, New ZealandAuckland Grammar SchoolThe school is built in Spanish Mission style architecture.AddressMountain Road, EpsomAuckland, 1023New ZealandCoordinates36°52′9″S 174°46′10″E&#x...