חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967 קובע עונש מאסר למי שמחלל מקום קדוש או פוגע בו, ולמי שעושה דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות.
אף שלשון החוק מאפשרת הכרזה על מקומות קדושים לבני כל הדתות, עד כה הוכרזו רק מקומות הקדושים ליהודים (עם זאת, במקרה הצתת מסגד אל-אקצא נשפט המצית על עבירה על חוק זה).
היסטוריה
חוק השמירה על המקומות הקדושים אושר בכנסת ב-27 ביוני1967,[1] על פי הצעת חוק שפורסמה ב"רשומות" באותו יום[2]. חקיקת בזק זו, כשבועיים לאחר תום מלחמת ששת הימים, נדרשה משום שבמלחמה זו עברו לשליטת ישראל מקומות קדושים רבים שהיו קודם לכן בשליטת ירדן, ונדרש חוק שיבטיח את שמירתם ואת חופש הגישה אליהם.
מטרה זו נקבעה בסעיף 1 לחוק, האומר:
המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות.
תקנות לחוק
שר הדתות הוסמך להתקין תקנות לשם ביצוע החוק. שר הדתות מימש סמכותו זו פעמים אחדות, והתקנות התקפות מאז יוני 1981 הן תקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981. מכוח תקנות אלה ממונה רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים.
רשימת המקומות הקדושים
בתוקף תקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981 נקבעו המקומות הקדושים ליהודים:
קבוצה של חברי כנסת חרדים הגישה בשנת 2001הצעת חוק לתיקון חוק זה, שבה הוצע שרחבת התפילה של הכותל המערבי תחולק באמצעות מחיצה לעזרת גברים ועזרת נשים, ו"לא יקוים טקס דתי בעזרת הנשים שליד הכותל המערבי, הכולל הוצאת ספר תורה וקריאה בו, תקיעה בשופרות, לבישת טליתות ותפילין"[3]. הצעת החוק לא אושרה.
בשנת 2018, הוגשה הצעת חוק לתיקון חוק זה[4], אשר נוסחה על ידי תנועת נאמני תורה ועבודה, שמטרתה לשנות את מתווה ניהול מתחם רחבת הכותל המערבי, כך שיינתן ייצוג לכלל העם היהודי. זאת על ידי הקמת מועצה ציבורית אשר תקבע את סדרי התפילה, הביקורים, הטקסים והאירועים בכותל המערבי, ובראשה יעמוד יושב ראש הסוכנות היהודית לארץ ישראל. הצעת החוק לא אושרה.
