חומר אפור |
מבט תיכון על חתך במישור החיצי של המוח. בתמונה ניכרים הבדלי הצבעים בין החומר האפור בשוליים לחומר הלבן במרבית החתך |
שיוך |
מערכת העצבים המרכזית, מוח |
---|
תיאור ב |
Armenian Soviet Encyclopedia, vol. 3 (180) |
---|
מזהים |
---|
לטינית (TA98) |
substantia grisea |
---|
טרמינולוגיה אנטומיקה |
A14.1.00.002 |
---|
TA2 (2019) |
5365 |
---|
FMA |
67242 |
---|
קוד MeSH |
A08.186.211.168 |
---|
מזהה MeSH |
D066128 |
---|
מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0018220 |
---|
|
חומר אפור (TA: Substantia grisea) הוא מרכיב עיקרי של מערכת העצבים המרכזית, מורכב מגופי תא עצב, תאי גלייה (אסטרוציטים ואוליגודנדרוציטים), נימים ותאי עצב קטנים השולחים שלוחות (אקסונים ודנדריטים) לאתרים אחרים במוח ומעבדים מידע.
תיאור
החומר האפור מורכב מגופי התאים, בניגוד לחומר הלבן הבנוי רובו מאקסונים. צבעו האפור-חום של חומר זה בא מן הנימים המשרתים את התאים ומן גופי תאי העצב.
בגיל ההתבגרות, בעוד שהחומר הלבן עובר התעבות הדרגתית ושווה בין כל אזורי המוח, התפתחות החומר האפור משתנה מאזור לאזור. כתוצאה מכך יש אזורים שבהם החומר האפור יתעבה עקב גידול במספר הסינפסות ויש אזורים שבהם החומר האפור יירד בעוביו עקב הגיזום בסינפסות[1].
החומר האפור מרכיב את קליפת המוח של המוח הגדול, את שכבתו החיצונית של המוח הקטן, את מעמקי המוח הגדול (התלמוס, ההיפותלמוס, הסובתלמוס, גרעיני הבסיס, גרעין האקומבנס ועוד), מעמקי המוח הקטן וגזע המוח, ואת השכבה הפנימית של חוט השדרה.
תפקידו של החומר האפור הוא לנתב מידע על גירויים חושיים או תנועתיים לתאי ביניים עצביים של מערכת העצבים המרכזית כדי ליצור תגובה לגירויים דרך סינפסות בתגובה כימית. מבני חומר אפור, כמו קליפת המוח, מעבדים מידע שמקורו באיברי החישה או במבני חומר אפור אחרים. מידע זה מועבר דרך שלוחות תאי עצב (אקסונים ארוכים) מיוחדים המרכיבים את חלק הארי של החומר הלבן של המוח הגדול, הקטן, וחוט השדרה.
בתרבות
בתרבות נעשה פעמים רבות שימוש במושג "התאים האפורים", אם כי גם "החומר האפור" בשימוש. כשמשתמשים במושג הזה בהקשרים לא אנטומיים רפואיים, הכוונה בדרך כלל לשכל, וליכולת חשיבה לוגית. המערכת העצבית בכלל, והחומר האפור בפרט, אחראים לכל התפקוד העצבי: כמו מוטורי, סנסורי, אמוציונלי ולוגי, אך בתרבות, כשמדברים על "התאים האפורים", הכוונה בדרך כלל לחשיבה לוגית, ולא לשאר התפקידים של החומר האפור. אחת הדמויות הספרותיות שהרבתה להשתמש בביטוי "התאים האפורים" בהתייחסות ליכולת הסקת מסקנות לוגיות הוא הבלש הרקול פוארו, מגיבוריה של הסופרת אגאתה כריסטי. באנגלית, וגם בעברית ובשפות נוספות, הביטוי "התאים אפורים", או "החומר האפור" משמש למעשה מעין סיסמה למצבים בהם נדרשת יכולת חשיבה לוגית והסקת מסקנות גבוהה, כמו פתרון חידות ותשבצים, והתמודדות עם אתגרים בעולם המעשה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.