חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק בנושא מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים
חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק בנושא מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים ניתנה ב-19 ביולי 2024, עקב החלטה של העצרת הכללית של האומות המאוחדות מדצמבר 2022 בה התבקש בית הדין לספק חוות דעת מייעצת. כותרת הדיון בבית הדין היא "השלכות משפטיות הנובעות ממדיניותה ופעולותיה של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים."
בינואר 2023 קיבל בית הדין את בקשת האו"ם למתן חוות דעת מייעצת בנושא מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים. הדיונים החלו ב-19 בפברואר 2024 בהאג, בהשתתפות 52 מדינות ושלושה ארגונים בין-לאומיים. חוות הדעת המייעצת של בית הדין ניתנה ב-19 ביולי 2024, וקבעה כי הכיבוש המתמשך של ישראל בשטחים הפלסטיניים (כולל רצועת עזה ומזרח ירושלים), כמו גם הקמת התנחלויות וניצול משאבי טבע, מפרים את החוק הבין-לאומי[1].
ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד פנה ל-50 מדינות וניסה למנוע את העברת ההצעה לדיון בעצרת הכללית של האו"ם[3], אך ללא הועיל. ב-30 בדצמבר 2022 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את החלטה A/RES/77/247. בעד ההחלטה הצביעו 87 מדינות, 26 נגד ו-53 נמנעים. ההחלטה התקבלה בקורת רוח על ידי הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, ריאד אל-מאלכי וגופים נוספים. שגריר ישראל לאו"ם, גלעד ארדן, תקף את הצעת ההחלטה לדון בסכסוך הישראלי-פלסטיני בבית הדין בהאג וכינה אותה "נשק להשמדה המונית במלחמה של הפלסטינים לדמוניזציה של ישראל"[4].
בתצהיר של ישראל נכתב כי מדינת ישראל לא מכירה בסמכותו של בית הדין לדון בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ונושא זה צריך להיפתר במשא ומתן ישיר בין ישראל לרשות הפלסטינית. ביולי 2023 פורסם כי משרד החוץ ניסה לגייס תמיכה בעמדת ישראל[5].
מספר מדינות, בהן קנדה והממלכה המאוחדת, הפצירו בבית הדין להימנע ממתן חוות דעת מייעצת, מכיוון שישראל לא קיבלה את סמכותו של בית הדין לדון בעניין זה.
בתצהיר של צרפת נכתב כי היא מכירה באי-חוקיותו של הכיבוש הישראלי. מדינות נוספות תמכו אף הן בגישה זו.
הדיונים החלו ב-19 בפברואר 2024. משלחת של משרד החוץ נכחה בדיון אך לא השתתפה בו באופן פעיל[6]. בתחילה הציגה המשלחת הפלסטינית את טענותיה, ולאחריה עלו מדינות נוספות, שרובן תמכו בעמדה הפלסטינית.
בנוסף לכך, על ישראל לשלם פיצויים לפלסטינים שאיבדו רכוש או שטחי קרקע.
בהתייחס לאמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית, בית הדין קבע שהחוקים המיישמים הפרדה פיזית או משפטית בין פלסטינים למתנחלים ביהודה ושומרון נוגדים את האמנה, שישראל חתומה עליה. לפי בית הדין, המשטר שישראל מנהלת ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים דומה במאפייניו למשטר אפרטהייד, בשל מערכות החוקים השונות וההפרדה הפיזית במרחב בין האוכלוסייה הפלסטינית באזורים האלו לבין המתנחלים המחזיקים באזרחות ישראלית[7].
בית הדין קבע שפעולותיה של ישראל בשטחים הפלסטיניים מהוות הפרה של החוק הבין-לאומי, בהן פינוי תושבים, הריסת בתי מחבלים, הגבלות על מגורים ועל חופש התנועה, הקמת התנחלויות ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים, אי-הגנה על פלסטינים מפני אלימות מתנחלים, הגבלות על גישה למים, ניצול משאבים ויישום החוק הישראלי ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים.
תגובות
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הגיב להצהרת בית הדין: "העם היהודי אינו כובש בארצו - לא בבירתנו הנצחית ירושלים ולא בנחלת אבותינו ביהודה ושומרון. שום החלטה שקרית בהאג לא תעוות אמת היסטורית זאת, וכך גם לא ניתן לערער על חוקיות ההתיישבות הישראלית בכל שטחי מולדתנו"[8].
ז'וזפ בורל, הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, אמר: "בעולם בו מתרחשות הפרות מתמשכות ומתגברות של החוק הבין-לאומי, חובתנו המוסרית היא לאשרר את מחויבותנו הבלתי-מעורערת לכל החלטות בית הדין הבין-לאומי לצדק, ללא קשר לסוגיה שעל הפרק". בהתייחסו לחוות הדעת אמר: "המשך הנוכחות של מדינת ישראל בשטח הפלסטיניים הכבושים היא בלתי-חוקית וצריכה להסתיים בהקדם האפשרי. על מדינת ישראל מוטלת החובה להפסיק לאלתר הקמת התנחלויות חדשות ולפנות את כל המתנחלים מהשטחים הפלסטיניים הכבושים"[10].
