בגיל 20, סיון יערי, ילידת הארץ, ביקרה לראשונה באפריקה. לאחר שהייתה עדה לאנשים החיים ללא מצרכים בסיסיים כמו חשמל ומים נקיים, יערי הגיעה למסקנה שעם גישה לאנרגיה ניתן לשפר את תנאי חייהם.[7] עם תואר שני בניהול אנרגיה בינלאומי מאוניברסיטת קולומביה, יערי החלה להביא פתרונות אנרגיה ברות-קיימא לכפרים באפריקה.[8][9] בשנת 2008 הקימה יערי את חדשנות: אפריקה.[10]
באוגוסט 2017, בשותפות עם יוניצף, חדשנות: אפריקה הרחיבה את תוכניתה לקמרון במטרה לשרת פליטים ומבקשי מקלט מהרפובליקה המרכז-אפריקאיתוניגריה, כמו גם קמרונים עקורים מקומיים וסיפקה סיוע ל-259,000 פליטים.[11][12]
באפריל 2020, חדשנות: אפריקה הגדילה את מאמציה למנוע את התפשטות הקורונה[13] בכפרים פגיעים במיוחד באמצעות בניית מערכות שאיבת מים סולאריות.[14][15] מתוך הכרה באיום של מגפת הקורונה העולמית, האיץ הארגון מאות פרויקטים כדי לספק גישה למים נקיים לכפרים וחשמל למרכזים רפואיים להפעלת ציוד רפואי מציל חיים כגון מכונות הנשמה.
פעילויות
אנרגיה סולארית
על ידי התקנת מערכות סולאריות, חדשנות: אפריקה מספקת חשמל לבתי ספר, בתי יתומים ומרפאות.[16][17]
בבתי ספר, חדשנות: אפריקה מספקת מחשבים ואור לכיתות הלימוד ולבתי המורים. במרכזים רפואיים היא מספקת אור כמו גם לבתי הצוות הרפואי. חדשנות: אפריקה מספקת גם קירור סולארי עבור אחסון תרופות, חיסונים וציוד רפואי הכרחי אחר.[16][18]
תחזוקת מערכות סולאריות ברות-קיימא, כמו החלפת נורות וסוללות, ממומנת על ידי קהילות הכפרים עצמן באמצעות עזרת חדשנות: אפריקה בהקמת עסקים קטנים כמו עמדות טעינה טלפוניות ומספרות שגובות עמלות קטנות.[19][20]
מים
חדשנות: אפריקה מתקינה משאבות מים המופעלות באמצעות שמש כדי לגשת למים מאקוויפרים תת-קרקעיים ולהביא מים נקיים לברזים המותקנים ברחבי הכפר.[21] כל מערכת שאיבת מים סולארית שואבת בממוצע 30,000 ליטר מים ביום ומספקת מים נקיים לעד כ-10,000 איש.[13] הזמן המתבקש להשלים את התשתית הדרושה למערכת שאיבת מים סולאריים הוא כמעט שלושה חודשים. היא כוללת מגדל בגובה עשרה מטרים, טנק המכיל עד 10,000 ליטר,[22] שאבה סולארית ופאנלים סולאריים. מתחילת הפרויקט הקהילה מעורבת כשחדשנות: אפריקה מכשירה ושוכרת תושבים מקומיים שישתתפו בבנייה ובתחזוקה.[23]
השקיה בטפטוף
במידת האפשר, חדשנות: אפריקה מתקינה מערכות ישראליות של השקיה בטפטוף המניבות יבול משתלם וגדול יותר תוך שימוש בפחות מים, ומספקות מקור מזון והכנסה לחקלאים ובני משפחותיהם.[16][24] מתן גישה למים מאפשר לכפרים לטפח עצמאות כלכלית[2] על ידי הקמת עסקים חדשים כגון גידול ומכירת ירקות לשוק המקומי וכן ייצור ומכירה של לבֵנים ובעלי חיים.[25][26]
טכנולוגיה
כדי לפקח כראוי על פרויקטים, חדשנות: אפריקה מתקינה מערכת ניטור מרחוק בכל פרויקט. מערכת זו מנטרת את כמות המים הנשאבת וכמות האנרגיה הנצרכת בכל פרויקט תוך רישום כל תקלה במערכת, כך שניתן יהיה לתקן תקלות פוטנציאליות בהקדם.[25][27] המערכת מאפשרת לצוות ולכל תורם לעקוב אחר פרויקטים בזמן אמת.[22]
בשנת 2019, צוות ההנדסה של חדשנות: אפריקה פיתח "תיבת אנרגיה" עצמאית[28] אשר מחזיקה את כל הדרוש כדי לספק אנרגיה לבתי ספר ומרכזים רפואיים נידחים הכוללת נורות לדוסוללת ליתיום-יון ומשלבת את מערכת הניהול מרחוק.[27]
מימון ועלויות
חדשנות: אפריקה היא מוסד ללא כוונת רווח המבוסס בארצות הברית וממומנת כולה על ידי תורמים פרטיים.[11] תורמים כוללים קרנות, ארגונים פילנתרופיים, תאגידים ואנשים פרטיים (רבים מהם עבור ילדי בר או בת מצווה)[19] וכן בתי ספר וקהילות שהצטרפו ל"אמץ" כפר. תרומה חד פעמית של $65,000 מכסה פרויקט מים סולאריים המספק מי שתייה נקיים לכפר שלם של עד 10,000 איש, כשתרומה של $20,000 מספקת חשמל, מחשבים וציוד רפואי לבתי ספר, בתי יתומים או מרכזים רפואיים.[21] משכורות ותקורה משולמות באמצעות קרנות (מענקים) בנפרד מהכספים שגויסו לפרויקטים.[29][18]
פרסים והוקרה
בשנת 2012, חדשנות: אפריקה קיבלה מעמד ייעוץ מיוחד במועצה הכלכלית והחברתית של האו"ם.[30] בשנה שלאחר מכן הוענק לארגון פרס החדשנות של האו"ם על טכנולוגיית הניטור הישראלית היעילה ובת הקיימא.[16] בשנת 2019, חדשנות: אפריקה זכתה בפרס הדיפלומטיה החדשנית של מכון אבא אבן.[31]ראש ממשלת אוגנדהרוהאקנה רוגונדה תיאר את עבודתה של חדשנות: אפריקה כזרז להאצת היחסים בין אוגנדה לישראל.[11]
