חֲבַלְבַּל הַשָּׂדֶה (שם מדעי: Convolvulus arvensis) הוא צמח בר עשבוני רב-שנתי שרוע ומטפס, שגובהו קטן על פי רוב ממטר אחד, מסוג חבלבל ממשפחת החבלבליים. הצמח הוא גאופיט (בעל קנה שורש), בעל תפוצה במרבית חצי הכדור הצפוני, מוצאו מהאזורים הסובטרופיים בעולם הישן משם הוא נפוץ לאמריקה ולאוסטרליה. בצפון אמריקה הוא נחשב הצמח למין פולש. בישראל הוא נפוץ בכל האזורים למעט החרמון, הגולן, הנגב הדרומי והערבה. במדבריות הוא נדיר יותר.
הפריחה בישראל בין מרץ לנובמבר בצבעי ורוד או לבן. הפרחים הם בצורת פעמון, וקוטרם 1-2.5 ס"מ. העלים הם בצורת לב או חץ, ומסודרים באופן לולייני. גודלם 2-5 סנטימטרים. חבלבל השדה נחשב לעשב שוטה[1], המזיק לחקלאות, ומסיבה זו משתמשים להכחדתו בקוטלי עשבים. בארצות הברית גורם הצמח לנזקים ליבול הנאמדים בסך של 377 מיליון דולר בשנה[2]
נטען כי הצמח עשוי לסייע במניעת סרטן, שכן הוא מכיל פרוטאוגליקנים, הניתנים למיצוי, והמשווקים בשם המסחרי vascustatin. החומר מסייע בדיכוי צמיחה של כלי דם החיוניים לגידולים סרטניים.[3]
מאפיינים
חבלבל השדה שחלה עמוד עלי אבקניםחבלבל השדה שרוע
חבלבל השדה בעל קנה שורש מעוצה פחות או יותר, דהיינו הוא בעל גבעול תת-קרקעי שמצמיח עלים ממפרקיו וגבעולים כלפי מעלה ושולח שורשים כלפי מטה ולצדדים. קנה השורש חודר לקרקע עד לעומק של 2 מ'. חבלבל השדה הוא בן חלוף - החלקים העל-קרקעיים רכים ומתייבשים בסתיו לקראת החורף ובאביב קנה השורש מתחדש, צומח ומסתעף.
הגבעולים דקים מתפתלים, משתרעים על הקרקע או משתרגים ומטפסים עד מטר אחד. הם קירחים או מכוסים בדלילות רבה בפלומה קצרה ורכה. הגבעולים הצעירים בדרך כלל פלומתיים ובעלי מוהל חלבי. מובילי מוהל חלבי הם פרוקים פשוטים ולא מסועפים שעשויים שורות תאים מוארכים[4].
העלים מסורגים (אחד בכל מפרק) וערוכים באופן לולייני לאורך הגבעול. הפטוטרת ארוכה למדי, 0.3 עד 3 ס"מ, וללא לוואים. טרפי העלים ירוקים, תמימים, קירחים לגמרי, מוארכים צרים יחסית, אורכם 1.5 עד 5 ס"מ ורוחבם 1 עד 4 ס"מ. צורת הבסיס שלהם כשל חוד חנית בעל צורה משולשת צרה, או דמויי ראש חץ עם שתי אונות אחוריות מחודדות (אך העלה עצמו אינו מחולק לאונות) או דמויי לב. צורת הקודקוד קהה עם נקודה חדה בקצהו. בצמח אחד ניתן למצוא צורות עלים שונות. טרפי העלים בעלי 3 עורקים בולטים, שיוצאים מנקודה משותפת בבסיס העלה, ובחלקיהם העליונים ישנם עורקים משניים מנוצים.
התפרחות חיקיות, מסוימות, הפרחים בודדים או בקבוצות של 2 עד 3. אורך הציר 3 עד 8 ס"מ. החפים מוארכים וצרים מאוד, אורכם כ-3 מ"מ ורחוקים מן הפרח. עוקץ הפרח דק, כ-4 מ"מ, וארוך כמו הגביע.
הפרחים בעלי עטיף כפול, מאוחי עלים, נכונים דו-מיניים. הכותרת דמוית משפך לבן עד ורוד בהיר בגודל 1.5 עד 2.5 ס"מ. הגביע בן 5 עלים שאינם מאוחים, אינם שווים ואורכם 3.5 עד 5 מ"מ. אוגן הכותרת מורחב דמויי חצוצרה בעל 5 אונות או קיפולים ואז צורתם צורת כוכב עם 5 פסי אורך מודגשים. בפקעית מקופלת הכותרת ב-5 קפלים.
השחלה עילית חלקה (עלי העטיף יוצאים מתחת לשחלה),
עמוד עלי 1 בעל שתי אונות ו-2 צלקות גליליות דקות.
האבקנים אינם שווים. הם גבוהים מעט מעמוד העלי ואינם בולטים מהכותרת.
הפרי אינו ענבה אלא הלקט בן 2 מגורות ונפתח על ידי 2 קשוות, צורתו כמעט כדורי בקוטר כ-5 מ"מ בכל מגורה 2 זרעים ובסה"כ 4 זרעים חומים או שחורים וגודלם 3 עד 4 מ"מ.
בית גידול ותפוצה
חבלבל השדה מעדיף קרקעות עשירות בנוטריינטים, צמח שתפוצתו קשורה להשפעת הפרעות האדם באזורים חקלאיים, בצדי דרכים על אדמות כבדות (למשל, בשדות שהצומח החורפי בהם רוסס בקוטלי עשבים), קשה למצוא בישראל בתי גידול שהוא גדל בהם בבר. גדל בשדות ובגינות מושקות בקיץ גדל בקרקעות שאינן מלוחות.
תפוצתו רב-אזורית והיא משתרעת באזורים ממוזגים עד טרופיים משני צדי קווי המשווה כל היבשות[5].
מקור השם
שמו המדעי של הסוג, Convolvulus, נגזר מלטינית: convolo, דהיינו "מפותל", משום שהגבעולים מתפתלים ומשתרגים.
שם הסוג חבלבל ושם המשפחה נלקח משמו של מין זה. שמו העברי חבלבל נגזר מהשורש חבל מגבעוליו המתפתלים כחבל ומשמו הערבי סורי בערבית לבלאב אלחקל לצמח bindweed.
השם חבלבל ניתן במילון "ילקוט הצמחים" (עמוד 14, הערה 243) משנת 1930[6] ואושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 249-250 בעמ' 18[7].
