PROFILPELAJAR.COM

זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית
Major trends in Jewish mysticism
מידע כללי
מאת	גרשם שלום
שפת המקור	אנגלית
סוגה	יהדות
נושא	מיסטיקה יהודית
הוצאה
תאריך הוצאה	1941
הוצאה בעברית
הוצאה	ידיעות ספרים והוצאת משכל
תאריך	2016
תרגום	סדריק כהן סקלי
קישורים חיצוניים
מסת"ב	מסת"ב 9789654824385
הספרייה הלאומית	003891063

זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית (באנגלית: Major trends in Jewish mysticism) הוא שם ספרו של חוקר הקבלה גרשם שלום, שיצא לאור לראשונה בשנת 1941. הספר עוסק בהיסטוריה של המיסטיקה היהודית על זרמיה העיקריים, למן יורדי המרכבה ועד לחסידות. הוא פורסם בשתים עשרה שפות ונחשב לאחד הספרים החשובים והמשפיעים ביותר בתחום חקר תורת הקבלה וחקר מדע הדתות.

פרטים כללים על הספר

פרקי הספר הם נוסח מורחב של ההרצאות^[1] שנשא שלום, בשפה האנגלית (למעט ההרצאה החמישית אותה נשא בעברית), ב"מכון היהודי ללימודי הדת"^[2], בקתדרה על שם שטרוּק, בניו־יורק, בשנת 1938^[3]. שלום הוזמן למכון כמרצה אורח בשנת 1937, על ידי סטפן וייז, מי שהיה מראשי הקהילה הרפורמית בארצות הברית ומאוחר יותר יושב־ראש ועד הפועל הציוני.^[4] את הספר הקדיש שלום לחברו הטוב, וולטר בנימין.^[5]

הספר נכתב במקור בגרמנית (למעט הפרק החמישי שנכתב בעברית), אך התפרסם לראשונה בשפה האנגלית, בתרגומו של ג'ורג' ליכטהיים (George Lichtheim).^[6] הוא היה אמור להִתרגם לעברית על ידי שלמה צוקר, מהמחלקה לכתבי יד וארכיונים בספריה הלאומית, אך הדבר לא יצא לפועל.^[7] במהלך השנים תורגמו לעברית פרקים מתוך הספר,^[8] ובשנת 2016 תורגם הספר כולו לעברית.

הספר נקרא בעברית: "זרמים עיקריים במיסטיקה היהודית"^[9], אולם שלום עצמו התעקש לקרוא לו: "זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית"^[10]. לדעת דניאל אברמס ההבדל בין "זרמים ראשיים" ל"זרמים עיקריים" היה עקרוני לשלום, ובא להדגיש שהוא ראה בחלוקה שערך בין הזרמים במיסטיקה היהודית חלוקה שרירותית ולא מהותית.^[11] אליעזר שביד קורא לספר "ראשי הזרמים במיסטיקה היהודית"^[12].

פרקי הספר

הרצאה ראשונה: מאפיינים כלליים של המיסטיקה היהודית (במקור: General characteristics of Jewish mysticism).
הרצאה שנייה: המיסטיקה של המרכבה וגנוסטיקה יהודית (במקור: Merkabah mysticism and Jewish gnosticism).
הרצאה שלישית: חסידות אשכנז בימי הביניים (במקור: Hasidism in mediaeval Germany). תורגם לעברית על ידי צביה נרדי, בתוך: איבן (ישראל) מרקוס (עורך), דת וחברה במשנתם של חסידי אשכנז, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשמ"ז-1986, עמ' 131 - 164.
הרצאה רביעית: אברהם אבולעפיה ותורת הקבלה הנבואית (במקור: Abraham Abulafia and the doctrine of prophetic kabbalism).
הרצאה חמישית: הזוהר (חלק א'): הספר ומחברו (במקור: The Zohar I. The book and its author). הפרק נכתב במקור בעברית ובשפה זו גם נִשאה ההרצאה, שעיקריה פורסמו בעיתונות העברית שיצאה לאור באותה תקופה בארצות הברית.^[13] עם זאת, תורגם גם פרק זה לאנגלית וכך יצא לאור.
הרצאה ששית: הזוהר (חלק ב'): הדוקטרינה התאוסופית של הזוהר (במקור: The Zohar II. The theosophic doctrine of the Zohar).
הרצאה שביעית: יצחק לוריא ובית מדרשו (במקור: Isaac Luria and his school). תורגם לעברית על ידי אברהם הוס, בתוך: דניאל אברמס (מהדיר), קבלת האר"י, אוסף מאמרים מאת גרשם שלום, לוס אנג'לס: הוצאת כרוב, תשס"ח-2008, עמ' 203- 239.
הרצאה שמינית: שבתאות וכפירה מיסטית (במקור: Sabbatianism and mystical heresy). נוסח מורחב של קטע מתוך הפרק תורגם לעברית במאמר: "שבתי צבי ונתן העזתי", קובץ הוצאת שוקן לדברי ספרות, תל אביב: חנוכה תש"א, עמ' 150 - 166.
הרצאה תשיעית: חסידות: השלב האחרון (במקור: Hasidism: The latest phase). תורגם לעברית על ידי צביה נרדי, בתוך: אברהם רובינשטיין (עורך), פרקים בתורת החסידות ובתולדותיה, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשל"ח-1977, עמ' 31 - 52; נדפס שוב, "בתיקוני עריכה קלים ובהשמטת הביבליוגרפיה וההערות המתייחסות אליה", באותו השם, בספר השלב האחרון: מחקרי החסידות של גרשם שלום, דוד אסף ואסתר ליבס (עורכים), ירושלים: הוצאת עם עובד והוצאת מאגנס, תשס"ט-2008, עמ' 1 - 22, בצירוף נספח מאת חביבה פדיה: "הערות בשולי המאמר", עמ' 23 - 37.

השפעת הספר

המהדורה השנייה של הספר (בשנת 1946) יצאה לאור מבלי שעשתה רושם רב. לדעת יוסף דן, עובדה זו - יחד עם מספר גורמים נוספים^[14] - הובילו את שלום לקחת חלק פעיל בחוג "ארנוס", שבאסקונה, בשנת 1949; וזאת על אף שראש החוג, קרל גוסטב יונג, היה אנטישמי בעל עמדות פרו־נאציות, והעובדה שחלפו שלוש שנים בלבד מתום מלחמת העולם השנייה והשואה.^[15] השתתפותו של שלום בחוג ארנוס הביאה לחשיפה בינלאומית לה קיווה ופרסומיו במסגרת זו^[16] הקנו לו שם עולמי כמומחה לקבלה. ספרו החל לקבל את תשומת הלב הראויה, הוא זכה לעשרות מאמרי בקורת^[17] ונכתבו עליו עשרות מאמרים וספרים. למעשה כמעט ולא קיים חיבור בנושא המיסטיקה היהודית שנכתב מאז, שאיננו נסמך עליו.

הסופר הארגנטיני המפורסם, חורחה לואיס בורחס, נהג לשלב ביצירותיו מוטיבים קבליים, וטען כי הושפע מאוד מהספר, שלדבריו הוא הטקסט הבהיר ביותר שנכתב על הקבלה.^[18]

בתאריך 29 בספטמבר 1991, פרסם דן את המאמר: "הספר שבו נפרדו דרכיהם של החוקר והמקובל: יובל להופעת הספר 'זרמים עיקריים במיסטיקה היהודית' לגרשם שלום", הארץ, תרבות וספרות, 29 בספטמבר 1991, הדן בספר והשפעתו.

בתאריכים 17 - 19 בפברואר 1992, נערך כנס בינלאומי בברלין, לציון פרסומו הראשון של הספר. הרצאות הכנס פורסמו בספר, שיצא לאור בשנת 1993, ונושא את השם: Gershom Scholem's Major trends in Jewish mysticism 50 years after, P. Schäfer and Joseph Dan (eds.), Tübingen: J.C.B. Mohr (P. Siebeck), 1993.

בקיץ 2003^[19] העבירה רחל אליאור סדרת הרצאות בנושא: Major Trends in Jewish Mysticism: A Reassessment, ב"ישיבה יוניברסיטי".

מהדורות הספר

ההרצאות נִשאו בשנת 1938, אך הספר יצא לאור לראשונה שלוש שנים מאוחר יותר. המהדורות הראשונה והשנייה לוו בהקדמה של שלום. המהדורה השלישית ומהדורת הכריכה הרכה (בשנת 1961) לוו בהערה מאת המוציא לאור. משנת 1995 נלווית לספר הקדמה מאת רוברט אורי אלטר. סדר המהדורות הוא כדלקמן:

בשנת 1941, יצאה לאור המהדורה הראשונה, בניו יורק, בהוצאת ספרים שוקן. הספר בן XIV‏ + 440 עמודים, והרשימה הביבליוגרפית מופיעה בעמודים 417 - 428.

בשנת 1946, יצאה לאור המהדורה (השנייה) המתוקנת והמורחבת (כולל דף נפרד, המפרט את רשימת טעויות הדפוס שבספר), בניו יורק, בהוצאת שוקן. הספר בן XIV‏ + 454 עמודים, והרשימה הביבליוגרפית מופיעה בעמודים 425 - 438.

בשנת 1954, יצאה לאור המהדורה השלישית, בניו יורק, בהוצאת שוקן. במהדורה זו תוקנו טעויות דפוס והוספו מחקרים חדשים לרשימה הביבליוגרפית, שיצאו לאחר פרסום הספר. הספר בן XIV‏ + 456 עמודים, והרשימה הביבליוגרפית מופיעה בעמודים 423 - 440.

בשנת 1955, יצאה לאור המהדורה הבריטית, בלונדון, בהוצאת הספרים Thames and Hudson‏. הספר בן XIV‏ + 456 עמודים.

בשנת 1961, יצאה לאור מהדורת הכריכה הרכה, בניו יורק, בהוצאת שוקן. המדובר בהדפסה חוזרת של המהדורה השלישית, עם תוספת מחקרים לרשימות הביבליוגרפיות. הספר בן XIV‏ + 460 עמודים, והרשימה הביבליוגרפית מופיעה בעמודים 425 - 444.

בשנים 1965, 1967, 1969, 1971, 1972, 1973, 1974, 1977, 1978, 1985, 1988, יצאו לאור הדפסות נוספות.

בשנת 1995, יצאה לאור המהדורה עם ההקדמה שכתב רוברט אורי אלטר, בניו יורק, בהוצאת שוקן. הספר בן XXI‏ + 460 עמודים, והרשימה הביבליוגרפית מופיעה בעמודים 425 - 444.

הדפסות נוספות של מהדורת 1995 הודפסו שוב החל משנת 1996, וכמעט בכל שנה לאחר מכן.

בשנת 2011, יצאה לאור מהדורת 1995 בגרסה אלקטרונית (eBook).

בשנת 2016, יצא לאור תרגום ראשון לעברית, בהוצאת ידיעות ספרים.

תרגומי הספר

שלום כתב את ההרצאות ופרקי הספר בגרמנית, למעט הפרק החמישי שנכתב בעברית, אך כל הפרקים תורגמו לאנגלית ובשפה זו יצא הספר לראשונה לאור. הספר תורגם לאחת עשרה שפות נוספות: צרפתית, גרמנית, איטלקית, פורטוגזית, יפנית, שוודית, ספרדית, סינית, סלובנית, פולנית ורוסית.

התרגום לעברית

במרץ 2016 ראה אור תרגום עברי מלא לספר בהוצאת משכל: זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית. תרגום: סדריק כהן סקלי; הוסיפה אחרית דבר חביבה פדיה. עוד לפני צאת הספר השלם בעברית תורגמו כאמור שלושה פרקים מלאים וחלק מפרק נוסף.

לאחר הוצאת הספר באנגלית סירב שלום לעסוק בתרגומו לעברית, משום שחשב שהדבר יגזול זמן רב מזמנו. עם זאת הסמיך את אברהם שפירא ואת הוצאת עם עובד להוציא את הספר לאור על סמך תרגום מן המקור הגרמני, נוסח הערות השוליים כפי שהופיע במהדורה השלישית באנגלית והעותק האישי של שלום, בשוליו ציין את התיקונים שביקש לערוך בספר. עקב בעיות מימון לא ראה הפרויקט אור בעם עובד, אך שפירא המשיך להחזיק בזכויות ובכתב ההרשאה משלום וחתר להוציא את התרגום לפועל. התרגום הושלם ב-2007, הוא הותקן על ידי סדריק כהן סקלי בעריכתו של דב אלבוים ובסיועה של חביבה פדיה, שאף חיברה את אחרית הדבר. התרגום נעשה על סמך המקור הגרמני, התרגום האנגלי ועותקו האישי של שלום, תוך בחירת הניסוחים המדויקים ביותר של מראי המקום בעברית. על אף שהספר הושלם ב-2007, הוא ראה אור רק ב-2016, עקב בעיות מימון, בהוצאת ידיעות ספרים.

שאר התרגומים

Les grands courants de la mystique juive, traduction de M. M. Davy, Paris: Payot, 1950 (1960; 1968; 1977; 1983; Paris: Payot & Rivages, 1994, 2002). תרגום לצרפתית.
Die Jüdische Mystik in ihren Hauptströmungen, Zürich: Rhein-Verlag, 1957 (Frankfurt a.M.: Suhrkamp, 1967; 1980; 1988). תרגום לגרמנית (ועדכון) של המהדורה האנגלית השלישית.
Le grandi correnti della mistica ebraica, introduzione di Guilio Busi, traduzione di Guido Russo, Milano: Il Saggiatore, 1965 (paperback edition: Torino: Einaudi, 1993; 2008). תרגום לאיטלקית.
As grandes correntes da mística judaica, Sāo Paulo: Editora Perspectiva, 1972. תרגום לפורטוגזית.
ユダヤ主義の本質 (=Yudaya shugi no honshitsu), Gerushomu Shōremu cho, Hajime Yamashita (the translator), Takao Toshikazu yaku, Tokyo: Kawade Shobō Shinsha, 1972 (1973; 1975). תרגום ליפנית המבוסס על המהדורה האנגלית השלישית והמהדורה הגרמנית משנת 1967.
Основные течения в еврейской мистике (=Osnovnye techeniia v evreiskoi mistike), pod obshchei redaktsiei Sh. Pinesa, perevel N. Bartman, redaktor N. Prat. (2 volumes), Yerushalayim: Biblioteka-Aliia, 1984 (1989; second edition: Гершом Шолем, перевод с английского и иврита Н. Бартман, Н.-Э. Заболотная, отвественный редактор, Наташа-Эстер Заболотная, 1 volume, Moskva: Mosty kulʹtury, Ierusalim: Gesharim, 2004). תרגום לרוסית.
Den judiska mystiken, översättning: Joachim Retzlaff, förord av Salomon Schulman, Stockholm: B. Östlings bokförlag Symposion, 1992. תרגום לשוודית.
Las grandes tendencias de la mística judía, traducción de Beatriz Oberländer, México: Fondo de Cultura Económica, 1993 (1996; Madrid, España: Siruela, 1996; 2000). תרגום לספרדית.
猶太敎神秘主义主流 (=Youtai jiao shen mi zhu yi zhu liu), G.G. Suolun/G.G. Scholemzhu, 涂笑非 (=Xiaofei Tu, the translator), Chengdu: 四川人民出版社 (=Sichuan ren min chu ban she), 2000. תרגום לסינית.
Mistycyzm zydowski i jego glowne kierunki, przeloẓył Ireneusz Kania, wstepem opatrzył Michał Galas, Warszawa: Czytelnik, 1997 (Warszawa: Aletheia, 2007). תרגום לפולנית.
Poglavitni tokovi v judovski mistiki, prevedel, in spremno besedo napisal, Vid Snoj, Ljubljana: Nova revija, 2003. תרגום לסלובנית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הספר

הפרק הראשון: General characteristics of Jewish mysticism (אורכב 01.06.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר של טרינטי קולג'.
Major trends in Jewish mysticism, גרסה אלקטרונית (eBook) של מהדורת 1995. צפייה מוגבלת. באתר Google Books.

ביקורת על הספר

F. H., BOOKS in the NEWS, פלסטיין פוסט, 3 בדצמבר 1941.

הערות שוליים

^ The Hilda Stich Strook lectures.
^ ה- Jewish Institute of Religion, שעד לשנת 1950, היה מוסד נפרד מהיברו יוניון קולג'.
^ תאריכי חמש ההרצאות הראשונות: 1, 7, 8, 9 ו- 10 במרץ 1938. המידע מופיע בתיק 24 בארכיון שלום. ראו יונתן מאיר, "גנזי שלום", תרביץ - רבעון למדעי היהדות, כרך ע"ח, חוברת ב' (תשס"ט), עמ' 255–270, באתר אוניברסיטת תל אביב (להלן: "מאיר, גנזי שלום"), בעמ' 261 (עמ' 7 למאמר), הערת שולים 22.
^ ראו מכתבה של אמו של שלום לשלום, מיום 3 - 4 באוגוסט 1937, בעמ' 425 - 428, בספר: גרשם שלום ואמו, מכתבים 1917 - 1946; מגרמנית ארנו בר; ערכה, העירה הערות והקדימה מבוא איטה שדלצקי בשיתוף עם תומאס שפאר, ירושלים: הוצאת שוקן, תשנ"ח-1998. ראו גם הערת העורכת לאמור במכתב, הערת שוליים 1, בעמ' 428. שלום הוזמן להרצות בשנית על ידי וייז, בפברואר 1946, סדרת הרצאות על הקבלה. את ההרצאות רצה וייז לפרסם בספר בהוצאת המכון, אך התוכנית לא יצאה אל הפועל. ראו מאיר, גנזי שלום, עמ' 261.
^ ההקדשה מופיעה בעמוד שלאחר השער הראשי של הספר, ונוסחה המלא הוא: To the memory of WALTER BENJAMIN (1892 - 1940). The friend of a lifetime whose genius united the insight of the Metaphysician, the interpretative power of the Critic and the erudition of the scholar. Died at Port Bou (Spain) on his way into freedom.
^ ראו יוסף דן, "גרשם שלום, חבורת 'ארנוס' ו'הדת שלאחר הדת'", ספר זיכרון לגרשם שלום במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל (עורך: יוסף דן), 2 כרכים, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ז, כרך א', עמ' 265 - 304 (להלן: "דן, שלום וארנוס"), בעמ' 278, הערת שוליים 21. פורסם שוב בתוך: יוסף דן, על גרשם שלום, תריסר מאמרים, ירושלים: הוצאת זלמן שזר, 2010 (פרק שמיני).
^ ראו אברהם שפירא, "גלגוליו של חיבורו של גרשם שלום, 'מגן דוד: תולדותיו של סמל'", גרשם שלום, מגן דוד: תולדותיו של סמל, עין חרוד: משכן לאומנות, תשס"ט, בעמ' 11.
^ ההרצאות השלישית, השביעית והתשיעית תורגמו במלואן. ההרצאה השמינית תורגמה באופן חלקי. ראו גם בפרק הבא: "פרקי הספר".
^ בשם זה מכנה אותו תלמידו, יוסף דן, במאמרו (ובמקומות נוספים): "הספר שבו נפרדו דרכיהם של החוקר והמקובל: יובל להופעת הספר 'זרמים עיקריים במיסטיקה היהודית' לגרשם שלום", הארץ, תרבות וספרות, 29.9.1991, עמ' 8; גם דוד אסף ואסתר ליבס, העורכים של הספר: השלב האחרון: מחקרי החסידות של גרשם שלום, ירושלים: הוצאת עם עובד והוצאת מאגנס, תשס"ט-2008, מתרגמים: "זרמים עיקריים במיסטיקה היהודית", עמ' ט'; בחיפוש ב"גוגל", השם: "זרמים עיקריים במיסטיקה היהודית" הניב מאות תוצאות, בעוד שהשם: "זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית" לא הניב כלל תוצאות (הנושאות את השם).
^ ראו גרשם שלום, "שני קונטרסים לר' משה די ליאון", קבץ על יד, סדרה חדשה ספר ח' (י"ח), ירושלים: הוצאת מקיצי נרדמים, תשל"ו, עמ' 325 - 384, בעמ' 328: "כל מה שאמרתי בספרי על הזרמים הראשיים של המיסטיקה היהודית (פרק ה) על 'רבונותו הגמורה' של רמד"ל בבואו להשתמש בזוהר ובמדרש הנעלם, חל גם על ספר זה". לפי דניאל אברמס (מהדיר), קבלת האר"י, אוסף מאמרים מאת גרשם שלום, לוס אנג'לס: הוצאת כרוב, תשס"ח-2008 (להלן: "אברמס, קבלת האר"י"), עמ' 10.
^ אברמס, קבלת האר"י, עמ' 10.
^ אליעזר שביד, מיסטיקה ויהדות לפי גרשם שלום - ניתוח ביקורתי, ירושלים: מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, מוסף ב', תשמ"ג, עמ' 5 הערה 1; אליעזר שביד, דרכִּי במחקרה ובהוראתה של מחשבת ישראל: הרהורים אישיים על הערך החברתי, התרבותי והרוחני בלימוד האקדמי של היהדות
^ ההרצאה נישאה בתאריך 10 במרץ 1938. ראו "לוח המאורעות של השנה בחיי ישראל באמריקה, 1938", ספר השנה ליהודי אמריקה ד', ניו יורק: תרצ"ד, עמ' 439; לעיקרי ההרצאה בעברית ראו "מתי נתחבר ספר הזוהר? הרצאתו של פרופ' גרשם שלום", הדואר, שנה 17, גיליון י"ט (ט"ו באדר ב' תרצ"ח), עמ' 300 - 301. המידע לפי מאיר, גנזי שלום, עמ' 261 (עמ' 7 למאמר), הערת שולים 22.
^ גורמים נוספים: העובדה שליאו בק, ניצול שואה בעצמו, השתתף בחוג ארנוס; הצורך של שלום להיות בקשר עם העולם האקדמי מחוץ לישראל (שסיימה זה עתה מלחמה על עצמאותה); העובדה שהיה מנותק מאוצרות הספרייה הלאומית (בגלל מצור חיל הלגיון הירדני על הר הצופים); התפרקותה של תנועת "ברית שלום"; העובדה ששלום דיבר גרמנית מלידה, בעוד שאנגלית הייתה זרה לו, ולפיכך העדיף את העולם האקדמי הגרמני (מה גם שלא ניתן היה לצפות שבארצות־הברית יקום מרכז אקדמי מוביל); ועוד. לדיון בגורמים אלה ואחרים, ראו אצל דן, שלום וארנוס, עמ' 276 - 280.
^ ראו דן, שלום וארנוס, עמ' 277 - 278.
^ לרשימת פרסומיו של שלום בחוג ארנוס ראו בערך: ביבליוגרפיה של גרשם שלום, פרסומיו בחוג "ארנוס".
^ לרשימה חלקית של מאמרי הבקורת שנכתבו על הספר, ראו ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, עמ' 13 - 14 (כותרים 177 - 193).
^ ד"ר שלומי מועלם, הסופר הארגנטיני אימץ את תפישת הקבלה היהודית שספר קלסי מקבל מעמד של ספר קדוש, מיום 5 באוקטובר 2010, באתר הארץ.
^ 15 השיעורים ניתנו בתאריכים הבאים: 30 ביוני; 2, 3, 7, 9, 10, 14, 15, 16, 21, 23, 24, 28, 30 ו- 31 ביולי, לשנת 2003.