במסגרת השרות בגרמניה ביצע כץ 25 גיחות הפצצה מעל אירופה הכבושה ובין השאר פיקד על המפציץ המוביל של הכנף המובילה ב-17 באוגוסט1943 את משימת שוויינפורט-רגנסבורג הראשונה (אנ'), הפצצת מפעל המיסבים בשוויינפורט שבגרמניה ששיתקה 34% מייצור המיסבים לטנקים ומטוסים.
לאחר שסיים את מכסת ההפצצות שלו, הציע חיל האוויר האמריקאי לכץ לפקד על טייסת B17 אך לשם כך היה עליו לצאת ל 25 גיחות הפצצה נוספות. כץ סירב לקבל את המינוי והעדיף לסיים את השרות.
כמות ההרוגים בצוותי ה-B17 עמד באותה התקופה על 10% ומתוך הצוות המקורי שלו שהחל בגיחות רק הוא נותר בחיים בסיום המלחמה. כהוקרה על שירותו הוענק לו עיטור צלב התעופה המצוינת והוא סיים את שירותו בדרגת קפטן.
ב-1945, לאחר המלחמה, השתחרר כץ מהצבא ופתח עם חבר עסק לבנייה אך לאחר שלוש שנים כשל העסק ונסגר.
בתקופת טיסותיו של כץ לארץ, עמלו צוותי הקרקע בז'אטץ להכשיר שלושה מטוסי בי-17 שנרכשו מארצות הברית ועבודתם הסתיימה זמן קצר לאחר סיום ההפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות (9 ביולי1948). ב-14 ביולי המריאו שלושת המטוסים ארצה כשכץ מפקד על אחד מהם. בדרכם ארצה הפציצו המטוסים את מלון המלך פארוק בקהיר (כהתראה למצרים שאף עיר אינה מוגנת) ומטרות נוספות בטריטוריה שבשליטת המצרים, ואז נחתו בשדה תעופה מאולתר ליד נתניה. משם עשו דרכם לבסיס רמת דוד שם צורפו כץ והמטוסים לטייסת 69 בפיקודו של ריימונד קורץ. במהלך המלחמה הטיס כץ את מטוסי הבי-17 להפצצות על מטרות של צבאות ערב.
בסוף יולי 1948 עזב ריי את הטייסת וכץ מונה להחליפו.[1] באותה תקופה כללה הטייסת את שלושת מטוסי הבי-17 שתמכו בקרבות מלחמת העצמאות (בין השאר השתתפה במבצע יואב, מבצע שוטר ומבצע חורב). במסגרת תפקידו פעל כץ להגדיר נוהלי עבודה, לקלוט אנשי צוות חדשים ולאמן אותם, לתחזק את המטוסים ולשפר את חימושם.[2] בתקופת ההפוגה השנייה הודח כץ מהפיקוד על הטייסת מאחר שהפר את הוראות מטה החיל ושיתף את מטוסי הבי-17 במפגן אווירי. במקומו מונה למפקד הטייסת אל רייזן, אך לאחר זמן קצר חזר כץ לפקד על הטייסת כממלא מקום.[3]
לאחר סיום המלחמה מילא כץ מספר תפקידי פיקוד קצרים בחיל האוויר: ביולי 1949 מונה לראש ענף המבצעים, באוקטובר 1949 מונה למפקד בסיס תל נוף.
השירות כטייס אזרחי
לאחר מספר שנים בחיל האוויר השתחרר כץ והחל לעבוד כטייס בחברת אל על, שם התקדם עד לתפקיד טייס ראשי וראש אגף מבצעים בחברה.
ב-1981 סיים כץ את תפקידו באל על ועבר לסייע בהקמת חברת התעופה מעוף נתיבי אויר ולהדריך את טייסי החברה. בגיל 65 פרש לגמלאות.
שימור מורשת חיל האוויר
ב-1969 הקים כץ את אגודת ותיקי טייסת 69 המטפלת בשמירת המסורת ובטיפול וסיוע לטייסת. במסגרת הפעילות הזאת גויסו כספים והוקמה בריכת השחייה של רמת דוד ומועדון הטייסת ברמת דוד.
חייו הפרטיים
כץ היה נשוי לבלפוריה (ילידת 1931) ולהם בן (מיכאל/מייקי) ובת (שירי). היה חובב ספורט מושבע (החל מעיסוק בפוטבול בתקופת הלימודים במכללה וכלה במשחק הגולף[4]).
