מעוף נתיבי אויר

מעוף נתיבי אויר בע"מ
MAOF Airlines
מטוס מדגם בואינג 720 של חברת מעוף
מטוס מדגם בואינג 720 של חברת מעוף
מטוס מדגם בואינג 720 של חברת מעוף
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1969–1984 (כ־15 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
שליטה בחברה יצחק גדיש
ענפי תעשייה תעופה
מנכ"ל יצחק גדיש
עובדים 190
נתוני חברת תעופה
יאט"א
MG
ICAO
אות קריאה
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה בן-גוריון
צי מטוסים 5
מספר יעדים 9
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מעוף נתיבי אויר הייתה חברת תעופה ישראלית פרטית, אשר רוב טיסותיה היו בין נמל התעופה בן-גוריון ויעדים במערב אירופה. החברה הייתה חלוצה בישראל בהצעת טיסות שכר למערב אירופה. בראש החברה עמד יצחק גדיש.

היסטוריה

מעוף נתיבי אויר הוקמה בשנת 1969 על ידי קבוצת מהנדסים שבראשה המהנדס יצחק גדיש, שעסקה בתכנון הכביש בין אילת לשארם א-שייח'. לצורך הטסת צוותי מדידה ותכנון לתוואי הכביש באמצעות מטוס ססנה 172 שרכשה. החברה התפתחה ורכשה מטוסים קלים נוספים שהפעילה לטיסות תיור מעל ירושלים ולטיסות מסחריות שונות, אימון טייסים בבית ספר לטייס שפתחה בשדה התעופה הרצליה, עסקה בצילום אוויר והשכרת מטוסים[1].

בהמשך גדיש החל לפעול להתרת טיסות שכר לישראל. בשנת 1974 ביקש להטיס צליינים מגרמניה לשדה התעופה עטרות בירושלים[2], בשיתוף עם חברה לטיסות שכר, אך לא קיבל אישור וחברת אל על ביצעה את הטיסות[3]. חברת מעוף עתרה לבג"ץ נגד "אל על" (שהייתה אז חברה ממשלתית). ואחר כך הגיעה להסכם שחברת מעוף תוכל למכור מושבים בטיסות של "אל על" לירושלים[4]. בשנת 1976 הותרו טיסות שכר נכנסות לישראל, ובחודש אוקטובר אותה שנה החלה חברת מעוף לספק שירותי קרקע למטוס נוסעים של טיסות שכר בנמלי התעופה בן-גוריון ואילת. תוך שנתיים הפכה לחברה המובילה במתן שרותי קרקע בישראל. בשנת 1977 שוב ביקש לארגן טיסות ליום ירושלים, אך "אל על" לא הסכימה והחברה שכרה את שירותיה של חברת "דן-אייר" Dan-Air הבריטית לביצוע הטיסות, אך היא לא קיבלה אישור ממנהל התעופה האזרחית ושוב עתרה לבג"ץ[5].

ב-1979 הוקמה חברת הבת "צ'רטר 1" שהפעילה את טיסת השכר היוצאת הראשונה מישראל למערב גרמניה ב-6 במאי 1979[6]. זמן קצר אחר כך החלה מעוף גם להפעיל טיסות שכר מישראל ללונדון, במטוסי חברת מונרק איירליינס. אחר כך קיבלה החברה ההחלטה להקים חברת תעופה ישראלית לטיסות שכר[7]. לאחר מאבקים משפטיים ממושכים נגד מדיניות משרד התחבורה שלא לאשר את הקמת החברה, קיבלה לבסוף אישור להפעלת טיסות שכר, ב-15 ביוני 1981[8], והייתה חברת התעופה הישראלית הראשונה שהפעילה טיסות שכר מוזלות מנתב"ג ליעדים באירופה[9]. טיסת הבכורה נערכה ב-26 באוקטובר 1981, כאשר הטיסה 166 נוסעים מנמל התעופה לונדון לוטון לנתב"ג[10]. לוח הטיסות השבועי שלה, עם תחילת הטיסות, כלל את היעדים: שווייץ (בימי שני וחמישי) גרמניה (בימי שבת) ושלוש טיסות לבריטניה (בימי ראשון, שלישי ורביעי.( מטוסי החברה הראשונים היו מדגם בואינג 720B שנרכשו מחברת "מונרק איירליינס"[1]. במרץ 1982 החל לטוס לסיציליה. היא הטיסה ישראלים לחופשות באי וצליינים מהאי לביקורים בישראל[11].

החברה סיימה את שנת הפעילות המלאה הראשונה שלה, 1982, עם רווח תפעולי[12]. באוקטובר 1982, מונה מאיר עמית לתפקיד יו"ר פעיל של החברה לאחר שקבוצת משקעים בראשות אברהם נאמן רכשה 50% מהבעלות בחברה[13]. בינואר 1983, ביקשה אישור לבצע טיסות בין נתב"ג לאילת[14]. את שנת הפעילות השנייה סיימה גם ברווח תפעולי של 3.3 מיליון דולר, וסך ההכנסות היו 28 מיליון דולר[15].

במהלך 1984 החברה נקלעה לקשיים כספיים, זאת למרות הרווח התפעולי שהציגה בשנתיים הראשונות לפעילותה, היא צברה הפסדים של כ-4 מיליון דולר, עקב הוצאות מימון שהלכו וגדלו עקב משבר האינפלציה בישראל. החברה פנתה למשרד התחבורה בבקשה לאשר לה עברות מדינה לגיוס הלוואה, אך שר האוצר יצחק מודעי לא אישר אותה[16]. בתחילת נובמבר 1984 הגישה בקשה לפירוק מרצון עקב חדלות פרעון[17].

בעת פירוק החברה היו לה חובות של כ-20 מיליון דולר[18], כולל לכ-5,000 לקוחות שקנו "כרטיסי מנוי"[19].

צי המטוסים

צי המטוסים של מעוף נתיבי אויר כלל את המטוסים הבאים:

דגם מספר מטוסים זיהוי כלי טיס ("זנב")
בואינג 707 3
בואינג 720 2

היסטוריית המטוסים של החברה

מטוס הבואינג 720 בעל אות קריאה 4X-BMB החל את שירות בשנת 1960 בחברת אמריקן איירליינס, בשנת 1981 הוא נרכש על ידי מעוף נתיבי אויר ובשנת 1985, לאחר שהחברה פשטה את הרגל, הוא הועבר לידי חיל האוויר הישראלי והוא נמצא במוזיאון חיל האוויר בחצרים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעוף נתיבי אויר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 מעוף נתיבי אויר נוסקת לשחקים, מעריב, 26 באוקטובר 1981
  2. ^ מנכ"ל "מעוף" תובע טיסות שכר של צליינים מאירופה לירושלים, דבר, 2 ביולי 1974
  3. ^ "אל על" תפעיל קו יומי סדיר מאירופה לירושלים מספטמבר, דבר, 11 ביולי 1974
  4. ^ יהושע כהנא, "אל על" תסיע צליינים מפרנקפורט לירושלים, מעריב, 23 ביולי 1975
  5. ^ צע"ת נגד שר התחבורה בענין טיסות־שכר ל "יום ירושלים", דבר, 11 באפריל 1977
  6. ^ ארנון מגן, טיסת-השכר הראשונה מישראל למערב-גרמניה יצאה שלשום מנתב"ג, דבר, 8 במאי 1979
  7. ^ אמיר אורן, פורצי השכרים - תהפוכות התעופה העולמית בשנים האחרונות טישטשו את ההבדלים שבין טיסות בחברות סדירות לטיסות שכר, דבר, 2 בנובמבר 1979
  8. ^ דוד מושיוב, הוענק רשיון מפעיל ל"מעוף", דבר, 16 ביוני 1981
  9. ^ דן ארקין, "מעוף" - חברת תעופה שלישית בישראל - מתחילה לפעול היום, מעריב, 26 באוקטובר 1981
  10. ^ דן ארקין, 'מעוף' הביאה 166 נוסעים בטיסת בכורה, מעריב, 27 באוקטובר 1981
  11. ^ "מעוף" תטוס לסיציליה, דבר, 13 בינואר 1982
    ביקור בסיציליה, דבר, 28 במרץ 1983
  12. ^ מעוף סיימה את 1982 ברווח, דבר, 3 ביוני 1983
  13. ^ השר לשעבר יהיה יו"ר פעיל ב"מעוף", מעריב, 26 באוקטובר 1982
  14. ^ דוד מושיוב, "מעוף" מבקשת אישור לטוס מלוד לאילת, דבר, 11 בינואר 1983
  15. ^ 2.5 מיליון דולר עודף נכסים ב"מעוף", דבר, 18 באוקטובר 1983
  16. ^ אלעזר לוין, "מעוף": קורפו בעד, מודעי נגד, כותרת ראשית, 3 באוקטובר 1984
    'מעוף' לא תקבל ערבות מדינה, מעריב, 8 באוקטובר 1984
  17. ^ אלעזר לוין, ...ותודה שקניתם כרטיס, כותרת ראשית, 14 בנובמבר 1984
    המשך הכתבה, כותרת ראשית, 14 בנובמבר 1984
  18. ^ אלעזר לוין, מעוף: הרוב הפסידו, כותרת ראשית, 27 במרץ 1985
  19. ^ איה אורנשטיין, מפרק מעוף יטפל מנויי מעוף, מעריב, 25 בנובמבר 1984
    מנויי מעוף, מעריב, 26 בנובמבר 1984