אזכורו הראשון של היישוב הוא משנת 1124, עת היה יישוב מבוצר. בין השנים 1348 ו-1933 היה הכפר במעמד עירוני, ושימש כמרכז מסחרי לכפרים החקלאיים שבסביבתו.
יהודי ויילופולה סקשינסקיה
יהודים ראשונים התיישבו בוויילופולה סקשינסקיה בשלהי המאה ה-17, ובשנת 1765 מנתה הקהילה המקומית 151 יהודים ביישוב עצמו ו-158 יהודים בכפרי הסביבה. בכפר נוסדה גם חסידות וויליפולי בנובמבר 1918 פרעו איכרי הסביבה ביהודי היישוב. בין מלחמות העולם התקיימה ביישוב פעילות ציונית, ונמנו בו 550 יהודים, כמחצית מתושביו.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו כמה עשרות צעירים יהודים מהכפר מזרחה. עם כניסת הגרמנים ליישוב, הוטלו על יהודיו גזירות שונות, ובהן עבודות כפייה ותשלומי כופר. מסוף שנת 1940 נלקחו עשרות יהודים מהיישוב למחנה העבודהפוסטקוב, ומעת לעת ערכו אנשי גסטאפו שוד של רכוש היהודים ביישוב. באביב 1942 רוכזו יהודי היישוב בגטו פתוח, תוך הגבלות תנועה.
ב-26 ביוני 1942 הועברו יהודי הגטו שבכפר לגטורופשיץ, וגורלם היה כגורל יתר יהודי המקום. כ-50 קשישים וחולים מהכפר נרצחו במקום.
