PROFILPELAJAR.COM

ויטאלי צ'ורקין
Виталий Иванович Чуркин
	צ'ורקין, 2015
לידה	21 בפברואר 1952; מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות
פטירה	20 בפברואר 2017 (בגיל 64); מנהטן, ארצות הברית
שם מלא	ויטאלי איוואנוביץ' צ'ורקין
מדינה	רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות טרויקורובסקויה
השכלה	המכון הממלכתי ליחסים בין-לאומיים של מוסקבה (1974); האקדמיה הדיפלומטית של המשרד לענייני חוץ של הפדרציה הרוסית (1981) ;
בת זוג	מריה צ'ורקינה
	8 באפריל 2006 – 20 בפברואר 2017; (10 שנים)
תחת נשיא רוסיה	ולדימיר פוטין; דמיטרי מדבדב
	→ אנדריי דניסוב פיוטר איליצ'וב ←
	26 באוגוסט 1998 – 5 ביוני 2003; (4 שנים)
תחת נשיא רוסיה	בוריס ילצין; ולדימיר פוטין
	→ אלכסנדר בלונוגוב גאורגי מאמדוב ←
	3 באוקטובר 1994 – 25 בפברואר 1998; (3 שנים)
תחת נשיא רוסיה	בוריס ילצין
	→ סרגיי קיסליאק ניקולאי אפאנסייבסקי ←
פרסים והוקרה
	מסדר הדגל הסרבי (21 בפברואר 2017); עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית; עיטור אלכסנדר נבסקי; עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית; עיטור האומץ; Uatsamonga Order; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;

ויטאלי איוואנוביץ' צ'וּרְקין (ברוסית: Виталий Иванович Чуркин; נולד ב-21 בפברואר 1952 במוסקבה – 20 בפברואר 2017 בניו יורק) היה דיפלומט רוסי שכיהן כשגרירה הקבוע של רוסיה באומות המאוחדות מ-8 באפריל 2006 ועד לפטירתו.

ביוגרפיה

תחילת חייו

צ'ורקין נולד ב-21 בפברואר 1952 במוסקבה, היה בנם היחיד של מהנדס התעופה איוואן וסילייביץ' צ'ורקין ועקרת הבית מריה פטרובנה (שניהם ילידי מחוז ולדימיר). הוא השלים לימודיו בבית הספר מספר 56 והתמחה בשפה האנגלית.^[1]^[2]

בגיל 13 שיחק בסדרת סרטים בת 2 חלקים אודות לנין, "לב האם" משנת 1965 בבימויו של מארק דונסקוי והופיע גם בסרטים "המחברת הכחולה" (1963) ו"שלוש אפס" (1964).^[3]

בבית הספר כיהן כמזכיר הקומסומול.

קריירה

צ'ורקין היה בעל תואר בהיסטוריה, וסיים את לימודיו במכון המוסקבאי הממלכתי ליחסים בינלאומיים ב-1974 ולמד יחד עם אנדריי קוזירב ואנדריי דניסוב^[4]. דיבר אנגלית, מונגולית וצרפתית.

עבד בשירות החוץ החל מ-1974, תחילה במחלקת המתורגמנים של משרד החוץ הסובייטי, והיה מתרגם בצוות המתורגמנים של הסכמי סאל"ט 2 בז'נבה.

ב-1979 כיהן כמזכיר השלישי של מחלקת ארצות הברית במשרד החוץ הסובייטי. בשנים 1982–1987 עבד כמזכיר שני וראשון בשגרירות ברית המועצות בוושינגטון, ומ-1987 ועד 1989 עבד במחלקה הבינלאומית של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.

ב-1989 מונה לדובר שר החוץ הסובייטי, ואחר כך היה לראש מינהל המידע של משרד החוץ הסובייטי ועסק בשירותי דוברות וקשרי המשרד עם העיתונות והתקשורת. בשנים 1991–1992 המשיך לעבוד כדובר. תחילה עמד בראש שירותי הדוברות של המשרד הסובייטי לקשרי חוץ, ואחר כך היה לדובר משרד החוץ הרוסי, ובשנים 1992–1994 כיהן כסגן שר החוץ.

כיהן כשגריר רוסיה בבלגיה (1994–1998) ואחר כך היה שגריר רוסיה בקנדה (1998–2003).

בשנים 2003–2006 היה שגריר למשימות מיוחדות במסגרת משרד החוץ (מעשית המתין לתפקיד קבוע תוך ביצוע מטלות זמניות), עד שמונה ב-8 באפריל 2006 לשגריר רוסיה באו"ם ונציגהּ במועצת הביטחון של האו"ם.

בתקופת המלחמה בדרום אוסטיה באוגוסט 2008 הציג באופן נוקשה את עמדתה של רוסיה במלחמה והאשים את מדינות המערב בכך שהן מתערבות רק כשנוח להן. בנאומו בפני מועצת הביטחון תהה מדוע חבריה מיהרו לבקר כל כך את פעולותיה הצבאיות של רוסיה – שלא היו אלא תגובה לתוקפנות הגאורגית. צ'ורקין תהה היכן היו מדינות המערב כאשר מטוסי נאט"ו הפגיזו את בלגרד במהלך מלחמת קוסובו וכאשר ארצות הברית תקפה בעיראק מתוך עילה כי מצאה עדות לקיומו של נשק גרעיני. על פעילותו באו"ם העניק לו נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב את עיטור הכבוד ב-2009.

בעת המתיחות בחצי האי קרים בפברואר ובמרץ 2014 ספג ביקורת, כפועל יוצא של היותו נציג רוסיה, שספגה ביקורת רבה בקהילה הבינלאומית בשל חשדות לפעילות צבאית בקרים. כשגריר רוסיה טען כי דין קוסובו כדין קרים, וכי מה שהיה מקובל על ידי הקהילה הבינלאומית כשקוסובו הכריזה על עצמאות חד-צדדית מסרביה, יכול להיות מקובל גם במקרה של היפרדות חצי האי קרים מאוקראינה.

צ'ורקין נחשב לדיפלומט ממולח ובלתי מתפשר שנהג להציג את עמדותיו באופן נחרץ ונוקשה וללא משוא פנים.