וולטר האלשטיין

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין התייחסות מספקת לדוקטרינת הלשטיין ולקונראד אדנאואר.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין התייחסות מספקת לדוקטרינת הלשטיין ולקונראד אדנאואר.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
וולטר האלשטיין
Walter Hallstein
לידה 17 בנובמבר 1901
מיינץ, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 במרץ 1982 (בגיל 80)
שטוטגרט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ולדפרידהוף שטוטגרט עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת רוסטוק עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
מפלגה המפלגה הנאצית, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוביידו (1968)
  • פרס קרל הגדול (11 במאי 1961)
  • doctor honoris causa from the University of Nancy (1966)
  • הצלב הגדול של מסדר הצלב הדרומי
  • אביר במסדר הקדוש סילבסטר
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר הבז
  • אביר הצלב הגדול במסדר סילבסטר הקדוש
  • מסדר ההצטיינות הבווארי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וולטר האלשטיין (17 בנובמבר 190129 במרץ 1982) היה מדינאי, משפטן ודיפלומט גרמני שכיהן כנשיא הראשון של ועדת הקהילה הכלכלית האירופית ואחד מהאבות המייסדים של האיחוד האירופי.

נעורים והתפתחותו בעולם האקדמי

האלשטיין נולד ב-17 בנובמבר 1901 בעיר מיינץ הנמצאת בדרום-מערב גרמניה. בן שני לאנה ויעקב האלשטיין, בעלי רקע חקלאי כפרי[1]. הוא גדל בסביבה פרוטסטנטית של המעמד הבינוני שאופיינה בעניין רב בתרבות והאמנויות וגם תחושת חובה ואחריות אזרחית. בתיכון, מלבד שפות ומתמטיקה, התעניין בהיסטוריה[2]. אביו, יעקב, הפך לפקיד של חברת הרכבות המקומית, ולאחר הכשרה אקדמית במקביל לעבודתו, התקדם מתפקיד זוטר לעובד מדינה בכיר בתחום בניית הגשרים. זה שימש מודל לחיקוי עבור האלשטיין.

האלשטיין היה תלמיד מצוין בבית הספר התיכון והישגיו הגבוהים הבטיחו את רצונו להתקדם ללימודים נוספים. תחילה הוא שקל לזמן קצר להיות מהנדס[2].

בשנת 1920 בחר האלשטיין ללמוד משפטים, תחילה עבר לבון, מינכן ולבסוף בחר ללמוד בברלין, היכן שנחשבת הפקולטה למשפטים הטובה ביותר בגרמניה.[3][2][4]

בשנת 1925 לאחר בחינת משפט המדינה הראשונה, האלשטיין השלים עבודת גמר בנושא 'חוזי ביטוח חיים במסגרת אסון ורסאי' עליה קיבל הצטיינות. בשנה זו סיים את לימודיו והחל לעבוד כעוזר אקדמי של פרופסור מרטין וולף, אחד החוקרים הנודעים ביותר בתקופתו בתחום המשפט הפרטי, באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין.

בשנת 1927 שימש כבוחן באוניברסיטת רוסטוק בצפון גרמניה, ולאחר מכן שימש כמרצה ב-1929. שנה לאחר מכן מונה ליושב ראש משפט פרטי וחברות, תפקיד אותו מילא עשר שנים לאחר מכן, הפך למומחה צעיר ומבטיח בקרב הפקולטה הבכירה למשפטים, וביסס את המוניטין שלו כאקדמאי מוערך ומרצה אוניברסיטאי בעל שם בינלאומי[1]. לאחר הבחינה הסופית נפתחו מספר אפשרויות להמשך צעדיו בקריירה ובניהם הצעה להוביל ארגון חבר לאומים שנוסד ברומא עם פיתוח מתודולוגיה של מחקר משפטי השוואתי[1].

האלשטיין הפך לפרופסור באוניברסיטת פרנקפורט, במקום הוא גיוס לכוחות המזוינים הגרמניים ב-1942, חרף עוינותו כלפי הנאציזם[5]. לאחר פלישת בעלות הברית במלחמה ב-1944, האלשטיין נלקח למחנה שבויים בארצות הברית, שם הוא הקים אוניברסיטה כדי לחנך את חבריו האסירים על החוק וזכויותיהם[5]. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא מונה לתפקיד סגן קנצלר באוניברסיטה של פרנקפורט.

בשנת 1948 הוזמן על ידי אוניברסיטת גורגטאון להיות מרצה אורח שם לימד היסטוריה גרמנית בתחום המשפטי[5][1].

קריירה מחוץ לאקדמיה

החוויות שצבר באמריקה הביאו אותו להבנה שגרמניה צריכה להצטרף ליוזמות בינלאומיות שמטרתן לחזק את הקשר בין הדמוקרטיות לאחר מלחמת העולם השנייה[5].

כמו כן זמן השהייה בארצות הברית חיזק את הרצון בשיתוף פעולה משפטי בינלאומי והצורך בלמידה ממערכות ומסורות של מדינות שונות[1]. הוא האמין כי הצטרפות לבריתות בינלאומיות כמו האו"ם ונאט"ו, בעיניו, מכריעות בתחום חזרתה של גרמניה לבמה הבינלאומית[5].

בנובמבר 1949 הוא פעל למען הקמת ועדת אונסק"ו הגרמנית, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם הגרמני[1]. האלשטיין הפך ליושב הראש שלה ועמד בראש המשלחת הגרמנית[2]. הפך גם למשקיף בוועידה הכללית החמישי של אונסק"ו, ממנה דיווח לממשלת גרמניה[1]. כישוריו הדיפולמטיים המצוינים של האלשטיין והבנת הצורך באחדות אירופית יחד עם ניסיון בתחום[5], הוביל את קונראד אדנאור, הקנצלר מגרמניה, למנות אותו לראש המשלחת שניהלה משא ומתן בוועידת שומאן על הקמת קהילת הפחם והפלדה האירופית בשנת 1950[6][5][2][4]. בזמן הזה הוא עבד בשיתוף פעולה הדוק עם ז'אן מונה, מקבילו הצרפתי. שניהם הבינו שהם חולקים אמונות בסיסיות משותפות לגבי הצורך באינטגרציה האירופית[5][2]. בשנת 1951 מינה אנאואר את האלשטיין למזכיר המדינה במשרד החוץ הפדרלי, בתפקיד זה שירת עד 1955[1] האלשטיין היה מעורב במשא ומתן עם ישראל בנושא תשלום פיצויים לעם היהודי לאחר מלחמת העולם השנייה, ושיחק תפקיד חשוב באסטרטגיית יחסי החוץ של גרמניה[5].

נשיא ועדת הקהילה הכלכלית האירופית

נאום הפרישה של האלשטיין

"אירופה לא יכולה לקבל את תפקיד הצופה חסר האונים בעוד כוחות בקנה מידה יבשתי חשופים לפיתוי לחלק שמיים וארץ בינם לבין עצמם. אירופה לא יכולה לקנות את הביטחון שלה בהשאלה מאחרים. כל אירופה חייבת להרגיש שזה שערורייתי שבגבולות אירופה מתרחשים אירועים דרמטיים שאין בכוחה להשפיע עליהם, בזמן שאחרים מתערבים כדי לסדר דברים באזור. אף אחד ביבשת זו לא מוכן לאשר את התנערות אירופה מאחריות."

ב-1958 כאשר נכנס לתוקף הסכם רומא, האלשטיין נבחר לנשיא הראשון של ועדת הקהילה הכלכלית האירופית[6]. בנאומו הראשון הדגיש האלשטיין כי הקהילה נוצרה כפרויקט קבוע שתחום פעולתו יהיה הרבה יותר רחב ומקיף מכל מה שנוצר בעבר באינטגרציה האירופית[1]. האלשטיין מונה מחדש כנשיא הנציבות שלוש פעמים, ב-1960, 1962 ו-1964[1]. בשנותיו הראשונות כנשיא הוועדה, האלשטיין הקדיש תשומת לב רבה להקמת מדיניות חקלאית משותפת (CAP) על פי הוראות אמנת הוועדה[1].

תחת נשיאות האלשטיין, הוועדה הייתה מעוניינת להעמיק, או לפחות לחזק, את היסודות העל לאומיים שעליהם הוסכם ברומא. אולם הנשיא שארל דה גול שנכנס גם לתפקידו ב-1958 הערים קשיים והתגלה כיריב רב עוצמה. האלשטיין הציג את 'תוכנית האלשטיין' להאצת האינטגרציה האירופית ב-1960, שקראה להפחתה מהירה יותר במכסים בין המדינות החברות, אולם פרויקט זה לא זכה להסכמה[4].

המחלוקת הגדולה השנייה בתקופת כהונתו עסקה בשאלת צירוף בריטניה לוועדת הקהילה הכלכלית. האלשטיין פעל באיפוק בעניין זה והתייחס בספקנות לגבי הצטרפותה של הממלכה המאוחדת. במהלך נשיאותו הוא ידע משברים עם שארל דה גול. הגורם המיידי לסכסוך היה ויכוח על הארגון והמימון של המדיניות החקלאית האירופאית המשותפת. החל מ-1 ביולי 1965, צרפת סירבה להשתתף במועצת השרים של הקהילה הכלכלית האירופית ובכך שיתקה את הפוליטיקה האירופית[4]. ממשלת מערב גרמניה רצתה להבטיח קדנציה נוספת להלשטיין אך היא נסוגה בסופו של דבר תחת לחץ צרפתי, כי זה היה מעמיד את שיתוף הפעולה בכללותו בסכנה. בינואר 1967, בשיחות עם הקנצלר קורט גאורג קיזינגר וווילי ברנדט, התעקש הנשיא הצרפתי דה גול לא לתמוך בכהונה נוספת להאלשטיין. האלשטיין דחה את הפשרה שהושגה בסופו של דבר, לפיה ימשיך למלא את תפקידו במשרד עד סוף 1967, ופרש מתפקידו ב-1 ביולי 1967[4].

בנאום הפרידה שלו מהפרלמנט האירופי, הדגיש הלשטיין את אידיאל האחדות האירופית ואת הצורך בשיתוף פעולה גדול יותר במדיניות החוץ[4].

לאחר פרישתו

בשנים 1968–1974 כיהן כיושב ראש התנועה הבינלאומית האירופית (EMI) והיה חבר בבונדסטאג של ה-CDU מ-1969 עד 1972.

לאחר פרישתו ממעורבות פעילה בפוליטיקה ובמגזר התנדבותי, האלשטיין הסתפק בכתיבה ובעבודות ייעוץ.

האלשטיין נפטר ב-29 במרץ 1982 בגיל 81 בשטוטגרט.

השפעה ומורשת

במהלך כהונתו כנשיא הנציבות, פיתח האלשטיין מספר רב של רעיונות למדיניות אירופית, הוא תרם שיקולים חשובים בקידום מדיניות חוץ ומדיניות כלכלית אירופית, שחלקן מעצבות באופן עמוק את האיחוד האירופי כיום[1]. האלשטיין לא רק היה מייסד חשב של האינטגרציה האירופית אלא גם בעל חזון לעתיד האינטגרציה. רבים מרעיונותיו לפיתוח והמשך האינטגרציה האירופית הועלו ויושמו בשלבים מאוחרים יותר. עבור האלשטיין, האינטגרציה האירופית הייתה הרבה יותר מאשר מיזוג של כלכלות לאומיות לאזור כלכלי רחב. מטרתו ארוכת הטווח הייתה יצירת מערכת פדרלית אירופית. הוא הדגיש במספר הזדמנויות שונות כי אינטגרציה כלכלית תעבוד לצמיתות רק אם תתבסס על עיצוב מוסדי פוליטי ופדרלי. בארצות הברית הוא אף היה מכונה "אדון אירופה".[1] האלשטיין ניחן בכישורי משא ומתן דיפלומטיים וכן בכוחות שכנוע חזקים, שרבים בטוחים שלולא יכולותיו המהירות להשתלבות של אירופה שקרתה בשנות כהונתו לא הייתה אפשרית[5].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולטר האלשטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 (Lehman Wilhem, Salm Christian. "Walter hallstein: First president of the commission and visionary of European integration". European parliament. November 2019. https://www.europarl.europa.eu/RegData/etudes/BRIE/2019/637982/EPRS_BRI(2019)637982_EN.pdf)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Lehman Wilhem, Salm Christian, Walter hallstein: First president of the commission and visionary of European integration, ‏november 2019
  3. ^ Wilhelm Lehmann and Christian Salm, Walter Hallstein First President of the Commission and visionary of European integration
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 Philip Rosin, Walter Hallstein, Konrad-Adenauer-Stiftung
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 European commision, Walter Hallstein: a diplomatic porce propelling swift European integration
  6. ^ 1 2 European Union, Walter Hallstein: a diplomatic force propelling swift European integration

Read other articles:

Matilde Serao. Matilde Serao (7 Maret 1856 - 25 Juli 1927) adalah seorang jurnalis dan novelis asal Yunani kelahiran Italia.[1] Dia adalah pendiri dan editor Il Mattino, dan dia juga menulis beberapa novel.[1] Matilde lahir di kota Yunani daerah Patras dari seorang ayah keturunan Italia dan seorang ibu keturunan Yunani. Ayahnya, Francesco Serao beremigrasi ke Yunani dari Naples untuk alasan politik.[1] Dia bekerja sebagai kepala sekolah di Naples, dan kemudian mencerit...

 

SekarGenre Drama Roman PembuatSinemArtDitulis olehFairy AnselmoSkenarioFairy AnselmoSutradaraIndrayanto KurniawanPemeran Naysilla Mirdad Kevin Andrean Asmirandah Giovanni L. Tobing Ashraf Sinclair Rionaldo Stockhorst Fanny Ghassani Meriam Bellina Sigit Hardadi Ninok Wiryono Penggubah lagu temad'MasivLagu pembukaMerindukanmu oleh d'MasivLagu penutupMerindukanmu oleh d'MasivNegara asalIndonesiaBahasa asliBahasa IndonesiaJmlh. musim2Jmlh. episode150ProduksiProduserLeo SutantoPengaturan kameraMu...

 

Hrim-2 (bahasa Ukraina: «Оперативно-тактичний ракетний комплекс« Грім » ), juga dikenal sebagai Grіm-2 (kadang-kadang disebut sebagai Grom), adalah calon rudal balistik jarak pendek Ukraina yang dikembangkan oleh Yuzhnoye Design Office dan A.M. Makarov Southern Machine-Building Plant. Senjata ini menggabungkan fitur kompleks rudal taktis dan beberapa peluncur roket. Kisaran rudal untuk versi ekspor adalah 280 kilometer, dibatasi oleh MTCR....

FeniciMappa degli antichi insediamenti fenici Luogo d'origine Libano; Fenicia PeriodoXIII secolo a.C. (1200 a.C.)[1] - I secolo LinguaLingua fenicia ReligioneReligione fenicia ManualeI Fenici (in fenicio 𐤊𐤍𐤏𐤍𐤌, KN‘NM (Kan‘anīm) o Pōnnīm[2][3]; in greco antico: Φοίνικες?, Phòinikes) furono un'antica popolazione semitica cananea, della quale si hanno tracce fin dal XII secolo a.C., insediata nella regione costiera del Mediter...

 

Brazilian mixed martial artist Cláudia GadelhaGadelha in October, 2009BornAna Cláudia Dantas Gadelha[1] (1988-12-07) December 7, 1988 (age 35)Mossoró, Rio Grande do Norte, BrazilOther namesClaudinhaResidenceLas Vegas, Nevada, U.S.Height5 ft 3 in (1.60 m)Weight115 lb (52 kg; 8 st 3 lb)DivisionStrawweightStyleBrazilian Jiu-JitsuTeamNova União (until 2016)[2] Luttrell/Yee MMA (2017) UFC Performance Institute Xtreme Couture Mixed Martial...

 

Sports season1944–45 AHL seasonLeagueAmerican Hockey LeagueSportIce hockeyRegular seasonF. G. Teddy Oke TrophyCleveland BaronsPlayoffsChampionsCleveland Barons  Runners-upHershey BearsAHL seasons← 1943–441945–46 → The 1944–45 AHL season was the ninth season of the American Hockey League. Seven teams played 60 games each in the schedule. The Cleveland Barons won their third F. G. Teddy Oke Trophy as West Division champions, and their third Calder Cup as league ...

Questa voce o sezione sull'argomento storia moderna non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Il colonialismo è definito come l'espansione politico-economica di uno Stato su altri territori spesso lontani al fine di creare delle colonie per sfruttarne le risorse naturali, come minerali, gas, acqua,...

 

Administrative divisions of Nicaragua Politics of Nicaragua Constitution Abortion law LGBT rights Executive President Daniel Ortega Vice President Rosario Murillo Legislature National Assembly President: Gustavo Porras Cortés Administrative divisions Departments Municipalities Elections Recent elections General: 201120162021 Political parties Foreign relations Ministry of Foreign Affairs Minister: Denis Moncada Colindres Diplomatic missions of / in Nicaragua Passport Visa requirements Visa p...

 

この記事は検証可能な参考文献や出典が全く示されていないか、不十分です。出典を追加して記事の信頼性向上にご協力ください。(このテンプレートの使い方)出典検索?: コルク – ニュース · 書籍 · スカラー · CiNii · J-STAGE · NDL · dlib.jp · ジャパンサーチ · TWL(2017年4月) コルクを打ち抜いて作った瓶の栓 コルク(木栓、�...

Aerial circus or gymnastics apparatus This article is about the aerial apparatus. For other uses, see Trapeze (disambiguation). Trapeze artists, in lithograph by Calvert Litho. Co., 1890. A trapeze is a short horizontal bar hung by ropes, metal straps, or chains, from a ceiling support. It is an aerial apparatus commonly found in circus performances. Trapeze acts may be static, spinning (rigged from a single point), swinging or flying, and may be performed solo, double, triple or as a group a...

 

森川智之配音演员本名同上原文名森川 智之(もりかわ としゆき)罗马拼音Morikawa Toshiyuki昵称モリモリ[1]、帝王[1]国籍 日本出生 (1967-01-26) 1967年1月26日(57歲) 日本東京都品川區[1](神奈川縣川崎市[2]、橫濱市[3]成長)职业配音員、旁白、歌手、藝人音乐类型J-POP出道作品外國人取向的日語教材代表作品但丁(Devil May Cry)D-boy(宇宙騎...

 

2016年美國總統選舉 ← 2012 2016年11月8日 2020 → 538個選舉人團席位獲勝需270票民意調查投票率55.7%[1][2] ▲ 0.8 %   获提名人 唐納·川普 希拉莉·克林頓 政党 共和黨 民主党 家鄉州 紐約州 紐約州 竞选搭档 迈克·彭斯 蒂姆·凱恩 选举人票 304[3][4][註 1] 227[5] 胜出州/省 30 + 緬-2 20 + DC 民選得票 62,984,828[6] 65,853,514[6]...

土库曼斯坦总统土库曼斯坦国徽土库曼斯坦总统旗現任谢尔达尔·别尔德穆哈梅多夫自2022年3月19日官邸阿什哈巴德总统府(Oguzkhan Presidential Palace)機關所在地阿什哈巴德任命者直接选举任期7年,可连选连任首任萨帕尔穆拉特·尼亚佐夫设立1991年10月27日 土库曼斯坦土库曼斯坦政府与政治 国家政府 土库曼斯坦宪法 国旗 国徽 国歌 立法機關(英语:National Council of Turkmenistan) ...

 

Bendungan LempakeKoordinat0°24′36″S 117°11′34″E / 0.4101256°S 117.1927571°E / -0.4101256; 117.1927571KegunaanSerbagunaStatusBeroperasiPemilikKementerian Pekerjaan Umum dan Perumahan Rakyat Bendungan Lempake Bendungan Lempake atau Bendungan Benanga Lempake yang terletak di kabupaten Samarinda, Kalimantan Timur adalah sebuah bendungan dengan jangkauan luas area irigasi pertanian mencapai 714,56 hektare(ha), terdiri atas luas area irigasi potensial 483,72 ha d...

 

Median Age by County 2022   46 or more   43 to 45.9   39 to 42.9   35 to 39.9   34.9 or less This is a list of U.S. states, the District of Columbia and territories by median age in 2020.[note 1] The median age is the index that divides the entire population into two numerically equal age groups, one younger than that age and the other older than that age. It is the only index associated with the age distribution of a population. Rank...

Russian politician You can help expand this article with text translated from the corresponding article in Russian. (February 2024) Click [show] for important translation instructions. Machine translation, like DeepL or Google Translate, is a useful starting point for translations, but translators must revise errors as necessary and confirm that the translation is accurate, rather than simply copy-pasting machine-translated text into the English Wikipedia. Do not translate text that appe...

 

Spanish statesman In this Spanish name, the first or paternal surname is Echegaray and the second or maternal family name is Eizaguirre. The Most ExcellentJosé EchegarayBornJosé Echegaray y Eizaguirre(1832-04-19)19 April 1832Madrid, SpainDied14 September 1916(1916-09-14) (aged 84)Madrid, SpainResting placeSaint Isidore CemeteryOccupationDramatist, civil engineer and mathematicianNationalitySpanishGenreDramaNotable awardsNobel Prize in Literature 1904 Seat e of the Real Academia...

 

Prima Categoria 1911-1912 Competizione Prima Categoria Sport Calcio Edizione 15ª Organizzatore FIGC Date dal 24 settembre 1911al 5 maggio 1912 Luogo  Italia Partecipanti 14 (2 alle qualificazioni) Formula girone unico e finale Risultati Vincitore Pro Vercelli(4º titolo) Finalista Venezia Statistiche Incontri disputati 104 Gol segnati 367 (3,53 per incontro) Cronologia della competizione 1910-1911 1912-1913 Manuale La Prima Categoria 1911-1912 è stata la 15ª edizione del...

This article is about the late 10th-century rebellious lord. For the late 11th-century chaplain and bishop, see Koppány (bishop). Duke of Somogy KoppányExecution of Koppány as depicted in the Illuminated ChronicleDuke of SomogyReignAfter 972 - 997 or 998PredecessorZerind the Bald (?)SuccessorNoneBornBefore 965Died997 or 998Near Veszprém or in SomogyDynastyÁrpád dynastyFatherZerind the Bald Koppány, also called Cupan was a Hungarian lord in the late 10th century and leader of pagans opp...

 

John Bryant nel film I'll Give My Life (1960) John Bryant (Dixon, 10 agosto 1916 – Hollywood, 13 luglio 1989) è stato un attore statunitense. Ha recitato in oltre 20 film dal 1950 al 1969 ed è apparso in oltre 60 produzioni televisive dal 1954 al 1988.[1] Indice 1 Biografia 2 Vita privata 3 Filmografia 3.1 Cinema 3.2 Televisione 4 Note 5 Altri progetti 6 Collegamenti esterni Biografia John Bryant nacque a Dixon, in Illinois, il 10 agosto 1916. Debuttò al cinema agli inizi degli a...