התזמורת הפילהרמונית של הונג קונג (בקנטונזית: 香港管弦樂團) היא תזמורת סימפונית שמקום מושבה בהונג קונג. התזמורת נוסדה בשנת 1947 כתזמורת חובבים בשם "סינו-בריטיש אורקסטרה" (中英管弦樂團).[1] שמה שונה ל"תזמורת הפילהרמונית של הונג קונג" בשנת 1957 וב-1974 הייתה לתזמורת מקצועית במימון ממשלתי.
היסטוריה
התזמורת הסינו-בריטית
המועדון הסינו-בריטי היה ארגון שנוסד בשנת 1946, במטרה לקדם הרמוניה בין קבוצות שונות בהונג קונג (בעיקר של בריטים וילידי הונג קונג) באמצעות פעילויות תרבות. קבוצות שונות נוסדו בהנחיית המועדון, בהן דרמה, ספרות, קולנוע ומוזיקה.
בשנת 1947 הציע אנתוני בראגה, אחד ממנהיגי קבוצת המוזיקה של המועדון, ליצור תזמורת סימפונית שתקבץ נגנים מן העיר ותספק הופעות מוזיקליות לאזרחים, שהיו עדיין בשלבי התאוששות ממלחמת העולם השנייה. כ-20 נגנים חובבים נמצאו, ועד מהרה נוסדה תזמורת קאמרית. חזרות שבועיות החלו בקיץ.
סולומון בארד, כנר שזה עתה הוסמך לרופא בממלכה המאוחדת, חזר להונג קונג בסתיו 1947 ובראגה הזמין אותו לנצח על התזמורת. בארד לקח לידיו את התזמורת וניצח על הופעת הבכורה שלה ב-30 באפריל 1948 בקולג' סטפן הקדוש לנערות.
אריגו פואה
בארד המשיך לנצח על התזמורת לאחר הופעתה הראשונה. ב-1953 הזמין בארד את הכנר והמנצח אריגו פואה להחליף אותו בניהול התזמורת, ובארד המשיך ככנר ראשי וכמשנה למנצח.
פואה היה מוזיקאי מקצועי שהצטרף לתזמורת העירונית של שאנגחאי ככנר ראשי בשנת 1919. בשנת 1942 החליף את מריו פאצ'י כמנצח תזמורת שאנגחאי תחת הכיבוש היפני. פואה היגר להונג קונג בשנת 1953 והתייצב מיד בראש התזמורת. בניצוחו ניגנה התזמורת עם הפסנתרן לואיס קנטנר בקונצרט, שזכה לשבחי הביקורת.
בהדרכתו המקצועית של פואה, השתפרה התזמורת במהירות, ועשתה לה שם בעיר. בין האמנים שניגנו עמה היו הפסנתרן יוליוס קאטכן והכנר רוג'רו ריצ'י.
התזמורת הפילהרמונית של הונג קונג
בשנת 1957 החליטו חברי התזמורת להפריד את הקבוצה מן המועדון הסינו-בריטי. כארגון עצמאי, שינתה התזמורת את שמה לתזמורת הפילהרמונית של הונג קונג, ונרשמה בשם "האגודה הפילהרמונית של הונג קונג". רוב הנגנים נשארו, ופואה ובארד המשיכו באותם תפקידים בהרכב החדש.
ב-1974 הייתה התזמורת הפילהרמונית של הונג קונג לזתמרות המקצועית הראשונה בהונג קונג, ואילו המועדון הסינו-בריטי התפרק באותה שנה. קק-טיג'יאנג לים היה המנהל המוזיקלי הראשון של ההרכב במעמדו המקצועי, מ-1974 עד 1975. בפברואר 1986 יצאה התזמורת למסע הקונצרטים הראשון שלה בכמה ערים בסין, עם המנצח קנת סקרמרהורן והסולנים סטפאני צ'ייז (כינור) ולי ג'יאן (פסנתר). בסתיו 1995, יצאה התזמורת למסע קונצרטים בתשע ערים בארצות הברית וקנדה. היה זה מסע הבכורה שלה בצפון אמריקה, והמנצח היה דייוויד אתרטון
ב-2003 יצאה התזמורת למסע הבכורה שלה באירופה, וניגנה במרכז האמנויות ברביקן בלונדון, בבלפסט, בדבלין ובתאטר דה שאנז אליזה בפריז.
המנהל המוזיקלי הנוכחי, בעל הכהונה הארוכה ביותר, הוא יאפ ואן זביידן, מ-2012 עד 2024. ביוני 2023 ניצח טארמו פלטוקוסקי לראשונה כמנצח-אורח על התזמורת. ביולי 2024 הודיעה התזמורת על מינויו למנהל המוזיקלי הבא שלה, מינוי שייכנס לתוקף בעונת 2027-2026, בחוזה ראשוני לארבע שנים. הוא יכהן כמנהל מוזיקלי בפועל בעונת 2026-2025.[2]
נוסף לקונצרטים של מוזיקה קלאסית, מופיעה התזמורת מדי פעם כגיבוי לכוכבי פופ מקומיים.
היסטוריית הקלטות
התזמורת הקליטה לראשונה לחברת התקליטים הקלאסיים פיליפס בשנת 1978. הרפרטואר שלה כולל קונצ'רטו לכינור "פרפרים נאהבים" ומבחר יצירות תזמורתיות סיניות, בניצוחו של האנס גונתר מומר. בשנות ה-80', ערכה התזמורת הקלטה רצינית לתקליטי ה"ק. הקלטות נעשו גם לחברת מארקו פולו אחרי שמרקוס היימן ייסד את נאקסוס.
בהנהגתו של דייוויס אתרטון, יצאו כמה תקליטים בחברת וירג'ין קלאסיקס ובחברת GMN. ב-1997, השתתפה התזמורת באלבום של טאן דון "?Heaven Earth Mankind: סימפוניה 1997" (סוני קלאסיקל רקורדס), לציין את העברת הונג קונג.
התזמורת החלה בשנת 2015 במיזם של ארבע שנים, שהציב אותה כתזמורת הראשונה בהונג קונג ובסין שביצעה את מחזור טבעת הניבלונג של ריכרד וגנר. ארבע האופרות בוצעו, אחת בכל שנה, בקונצרט ובהקלטה חיה לנאקסוס רקורדס.
מדי שנה עורכת התזמורת קונצרט משולב עם זמרי פופ נבחרים. לאחר כל הפקה נעשות הקלטות חיות.
אולמות קונצרטים
לאחר הארגון מחדש, מתזמורת סינו-בריטיש לתזמורתל הפילהרמונית של הונג קונג, ניגנה התזמורת בקונצרט הראשו שלה באולם Loke Yew, (אוניברסיטת הונג קונג). אולם הקונצרטים העירוני היה ביתה של התזמורת בשנותיה הראשונות. התזמורת הייתה הראשונה שהופיעה במרכז התרבות של הונג קונג לאחר פתיחתו בשנת 1989, שם לקחה חלק בחגיגת האמנויות הבינלאומית, פסטיבל חנוכת המרכז. מאז, הפילהרמונית של הונג קונג היא התזמורת שהופעותיה הן התדירות ביותר באולם. מאז שנת 2009 היא השותפה הרשמית לאולם הקונצרטים במרכז התרבות של הונג קונג.
התזמורת נותנת גם הופעה שנתית תחת כיפת השמים, "סימפוניה תחת הכוכבים", הקונצרט הסימפוני הפתוח הגדול ביותר בהונג קונג, שמושך אלפי משתתפים מדי שנה.
מנצחים
תזמורת סינו-בריטיש (1957-1947)
- סולומון בארד 1953-1947)
- אריגו פואה (1957-1953)
התזמורת הפילהרמונית של הונג קונג (1957-הווה)
מנהלים מוזיקליים (תקופת החובבים)
- אריגו פואה (1969-1957)
- קק-טג'יאנג לין (1974-1969)
מנהלים מוזיקליים (בתקופה המקצועית)
- קק-טג'יאנג לים (1975-1974)
- האנס-גונתר מומר (1978-1975)
- לינג טונג (1981-1979)
- קנת שמרמהורן (1989-1984)
- דייוויד אתרטון (2000-1094)
- סמיואל וונג (2003-2000 מנהל מוזיקלי; 2005-2003 מנצח ראשי)
- אדו דה וארט (2012-2004 מנהל אמנותי ומנצח ראשי)
- יאפ ואן זביידן (2024-2012)
- טארמו פלטוקוסקי (2026-2025 מנהל מוזיקלי מיועד; 2030-2026 מנהל מוזיקלי)
מנצח כבוד
- דייוויד אתרטון (2009-2000)
מנצח אורח ראשי
מנצחי הבית
- ג'ון-צישנג לאו (1986-1984)
- וינג-זי ייפ (2000-1986)
- הארמן קנוסן (2006-2005)
- ליאו קואוקמן (2020-הווה)
משנה למנצח
- פרי סו (2010-2008)
- ויויאן איפ (2018-2016)
- ג'רארד סאלונגה (2019-2016)
מנצח שותף
קישורים חיצוניים
תבנית:Hong Kong Philharmonic conductors
תבנית:Hong Kong orchestras
הערות שוליים
.svg){kind=logo}
