יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
השתלת פנים היא הליך רפואי להשתלת חלקים בפניהם של אנשים בעלי עיוותים קשים. בתהליך זה נלקחות רקמות מפניו של אדם מת ומושתלות על פניו של המטופל. במקרים מסוימים, כאשר ישנו צורך בהשתלת פנים מלאה, נלקחות פני התורם בשלמותן ומושתלות על פני המטופל. השתלת הפנים הראשונה שבוצעה על אדם חי הייתה בשנת 2005 בצרפת. בשנת 2010 נעשתה השתלת הפנים המלאה הראשונה. המדינות המובילות בעולם בתחום השתלות הפנים הן טורקיה, צרפת, ארצות הברית וספרד, על פי אחוזי ההצלחה במדינות אלו. נכון לשנת 2015 בוצעו כ-23 השתלות פנים חלקיות ומלאות ברחבי העולם.
היסטוריה של השתלות פנים באדם
בעבר, כדי לתקן עיוותים בפנים נעשו השתלות עור בריא בחלק הפגוע בפנים. השתלות עור אינן אסתטיות ולא מאפשרת תחושה זהה לזו המוכרת בפנים. התוצאה הנראית של השתלות פנים היא ריאליסטית ואסתטית יותר מאשר שתלי עור. עם זאת, למרות העובדה שהשתלות הפנים מניבות תוצאות אסתטיות עבור אנשים רבים, ישנן בעיות רפואיות ואתיות רבות. כדי שיוכלו לצבור ניסיון וטכניקה בתחום, ביצעו המנתחים פעמים רבות ניסויים על בעלי חיים וגוויות.
ההליך הרפואי
הליך ההשתלה מצריך מספר שלבים אותו עובר המטופל המועמד לניתוח. מועמדים להשתלת פנים עוברים תהליך מקדים לניתוח שנמשך מספר חודשים. התקופה הקודמת לניתוח כוללת תמיכה סוציאלית ופסיכיאטרית וסדרת הערכות ומבחנים העוזרים להסיק את מוכנותו הפיזית והמנטלית של המטופל. לאחר מציאותו של המטופל כשיר להשתלת הפנים, מתחיל תהליך של איתור תורם המתאים לרקמות המטופל על פי טווחי גיל, סוג דם וכו'. במהלך הניתוח צוות רפואי אחד מטפל בהסרת הרקמות הנתרמות מפני התורם המנוח. כמו כן, בעת הסרת רקמות עור פניו של התורם ובהתאם לרמת הפגיעה אצל המטופל, יוסרו גם רקמות שומן, רקמות שריר, סחוס, עצבים, עורקים וורידים. במקביל צוות נוסף מכין את האזורים הפגועים על פניו של המטופל לקראת ההשתלה. בזמן ההשתלה יחוברו למטופל עצבים וכלי דם במטרה שיוכל לחוש מגע מסוים באזור המנותח, ובהמשך לתפקד כפי שעשה לפני ההשתלה. לאחר הניתוח המטופל מועבר למעקב וטיפול אינטנסיבי לצורך תצפיות.
מועמדים לניתוח
לפני ביצוע הניתוח ישנה חשיבות רבה לבחירת המטופל ומציאת התאמתו להשתלה. ישנה עדיפות למטופלים שהנזק בפניהם לא יכול להיות משוחזר בטכניקות ניתוח מורכבות פחות. קריטריונים נוספים למועמדותו של מטופל:
על המטופל להיות מעל גיל 18.
מועמדים שאיבדו למעלה מ-25% מרקמות פניהם, תוך דגש על מועמדים שזקוקים להשתלת אף ושפתיים.
מטופל אשר מועמד לניתוח ההשתלה מחויב להסכים ליטול תרופות אשר ימנעו מהגוף לדחות את ההשתלה למשך כל חייו.
נשים לאחר לידה צריכות להמתין כשישה שבועות לפחות לפני ביצוע ניתוח.
מציאת תורם פוטנציאלי
ישנה חשיבות לפער הגילאים בין התורם למטופל.
צבע ומרקם עורו של התורם צריך להיות זהה למטופל.
טווח השעות מרגע הסרת הרקמות ועד להשתלת הרקמות על פני המטופל לא יעלה על 4 שעות. התורם צריך להימצא ברדיוס המאפשר את תחילת הניתוח.
סיכונים אפשריים לאחר הניתוח
דחייה- קיימת האפשרות שהשתלת הפנים תידחה על ידי המערכת החיסונית של המטופל. אם מצב זה חל, ישנו צורך בהסרת השתל מפני המטופל וכי תימצא חלופה להשתלה שהוסרה.
תופעות לוואי מנטילת התרופות שלאחר הניתוח- נטילת התרופות המסייעות לגוף לקבל את ההשתלה לאחר הניתוח עלולות להגדיל את הסיכון של המטופל לחטוף זיהומים, לפתח סוכרת, נזק בכליות ולחלות בסוגים שונים של סרטן.
בעיות זהות- קיים חשש לתחושת תסכול של המטופל לאחר קבלת השתלים לאור המראה החדש שלו. כמו כן, החשש גדל בעת השתלות פנים מלאות בהן המטופל מקבל את פניו של התורם. דבר זה יכול להוביל למשברי זהות משמעותיים.
התמודדות המשפחה וקשיים פסיכולוגיים- קיים חשש לגבי נזק פסיכולוגי העלול להיגרם למשפחות המטופל והתורם, שכעת עליהם להתמודד עם מראה חדש לגמרי או לחלופין מראה ישן של אדם שמת.
אתיקה
עקב השתלות הפנים עולות בעיות אתיות רבות. הראשונה מתייחסת לתורם, שמשפחתו נאלצת להסכים לנתקו ממכשירי ההחייאה. כלומר, ישנה דילמה מוסרית בקביעת גורלו של בן המשפחה. הבעיה השנייה מתייחסת למורכבותו של ההליך הרפואי, בו לוקחים אדם שאינו בסכנות חיים ומכניסים אותו לניתוח מורכב בעל סיכונים רבים. כמו כן, ישנן ספקולציות הטוענות כי בעתיד, עם הקדמה הרפואית, יהפכו ניתוחי השתלת הפנים לעניין קוסמטי בלבד, ללא צורך מקדים עקב עיוותים או פגיעות בפנים. בשנת 2003, הקולג' המלכותי לרופאים בבריטניה הוציאה דוח בו הזהירו את הרופאים שלא לבצע ניתוח השתלת פנים, עד שידעו על הסיכונים האפשריים וההשלכות האתיות הנגזרות מעשיית ניתוח זה. שנה לאחר מכן, וועדת האתיקה הארצית בצרפת הוציאה אזהרה נגד ביצוע ההליך, ולמרות חששות אלו החלו השתלות פנים חלקיות והכנות לקראת השתלות פנים מלאות.
מקרי השתלות פנים
ג'ים מאקי (בשמאל התמונה) לאחר שעבר השתלת פנים
ניתוח ההשתלה החלקי הראשון בוצע בנובמבר 2005 בצרפת. את ההשתלה עברה איזבל דינואר בת ה-38, שפניה הושחתו לאחר שננשכה על ידי כלב. לדינואר הושתלו אף חדש, סנטר, ושפתיים מתורם מת. מקרה הצלחה זה פרץ את תחום השתלות הפנים ברפואה והפך את הנושא לנפוץ יותר. מקרה זה, יחד עם השתכללות הרפואה והטכנולוגיה, והכרת הנושא בקרב הרופאים, תרם לקיצור ההליכים הרפואיים בניתוחים כיום.
בשנת 2006 עבר לי גאושינג בסין השתלת פנים חלקית לאחר שהותקף על ידי דוב. בניתוח שערך 14 שעות הושתלו בפניו לחי, שפה עליונה ואף מתורם מת. בשנת 2010 בוצע בברצלונה ניתוח השתלת הפנים המלאה הראשון בהיסטוריה. הניתוח בוצע בצעיר שנפגע אנושות בפניו. צוות המנתחים בבית החולים התכונן במשך שנתיים להשתלה בה הוחלפו כל פניו של המטופל, כולל שרירים, אף, שפתיים, לסת עליונה, חך, שיניים, עצמות לחיים ולסת תחתונה. הניתוח היה מורכב, וארך 24 שעות על ידי 30 אנשים צוות.
בשנת 2012 עבר ריצ'רד נוריס השתלת פנים מלאה לאחר שעבר תאונת ירי מחרידה שהשחיתה את פניו. הניתוח המורכב כלל החלפת רשתות העצבים העדינות, השרירים והתאמת הגולגולת למבנה הפנים החדש. ניתוח זה נמשך 36 שעות והשתתפו בו כ-150 אנשי צוות. בשנת 2015 נחשף סיפורו של נוריס בתוכנית "60 דקות" בה הפגישו את אחותו של התורם המנוח לבין נוריס.
