השוואה היא בחינת הדומה והשונה בין שני דברים או יותר.[1] ההשוואה מתבצעת באמצעות בחירת מאפיינים הניתנים להשוואה, וזיהוי הדמיון והשוני בהקשר של כל מאפיין.[2] כאשר ישנם הבדלים בין אובייקטים, ניתן להשתמש בהשוואה כדי לבחור את המתאים מביניהם בהתאם לצורך.
כדי לאפשר השוואה בין דברים, עליהם להיות בעלי מאפיינים דומים מספיק. אם שני דברים שונים מכדי להשוות ביניהם בצורה שהיא בעלת משמעות, ניסיון להשוות ביניהם מכונה "השוואת תפוחים ותפוזים".[3] הכשל הלוגי המייחס שקילות בין שני דברים על סמך נימוק פגום או כוזב נקרא "שקילות כוזבת".[4]
השוואה נמצאת בשימוש נרחב בחברה, במדע ובאמנויות ולאורך ההיסטוריה התפתחו תחומי מחקר רבים העושים שימוש בהשוואה.
שימוש כללי
השוואה היא פעולה טבעית המשמשת גם בעלי חיים בקבלת החלטות, למשל כאשר הם מחליטים איזה מזון לאכול. משחר הימים עסקו בני אדם בהשוואה בעת ציד או בליקוט מזון. בעת החדשה מתבטאת ההשוואה בפעילויות המצריכות בחירה, כמו קניות של מזון, של בגדים ושל פריטים אחרים; וכן בחירת מועמד למשרה, בחירת בן זוג ועוד. אדם העוסק בשופינג מנסה לרוב להשיג את העסקה המשתלמת ביותר על ידי השוואת האיכות של גרסאות שונות של מוצר מסוים, וניסיון לקבוע איזו מהן ממקסמת את ההחזר על הכסף ששולם. במאה העשרים ואחת, כאשר קניות באינטרנט הפכו לנפוצות, נוצרו אתרי השוואת מחירים כדי לסייע לקונים לבחור את העסקה המשתלמת בצורה אוטומטית. השקעה מוגזמת בביצוע השוואות עשויה לגרום לבעיה שנקראת analysis paralysis (אנ'), תופעה שמתארת חוסר יכולת להחליט הנובע מניתוח יתר של האפשרויות השונות.[5]
בני אדם נוטים להשוות את עצמם לאחרים - התנהגות שנצפתה גם בבעלי חיים מסוימים.[6] היכולת להשוות את עצמך לאחרים מתחילה להתפתח אצל ילדים בגילי בית הספר היסודי.[7] כאשר אדם תופס את הדברים שיש לאחרים ואין לו כבלתי מושגים, ההשוואה עשויה להוביל לתחושת אומללות ולתחושת קנאה. בעולם השיווק קיימת טכניקה המסתמכת על ביצוע השוואות כאלה ואחרות כדי לפתות אנשים לרכוש מוצרים.[8]
ב-1954 הציע הפסיכולוג החברתיליאון פסטינגר את תאוריית ההשוואה החברתית המתמקדת באמונה שקיים דחף אנושי של אדם ללמוד על עצמו, על יכולותיו ועל דעותיו, על ידי ההשוואה של עצמו לאחרים.[9] התיאוריה מסבירה כיצד ההשוואה העצמית לאחרים עוזרת להפחית את אי הוודאות הנוגעת להערכת הדעות והיכולות האישיות, ועוזרת לאדם להגדיר את עצמו. בעקבות פרסום התיאוריה החל המחקר האקדמי להתמקד בהשוואה חברתית כדרך לשיפור עצמי.[10][11]
השפה האנושית התפתחה בצורה שמאפשרת השוואה דקדוקית נוחה, והיא כוללת צורות השוואתיות המאפשרות לאדם לתאר דבר כ"יותר" או "פחות" מאשר דבר אחר, או לתאר אלמנט בקבוצה כ"הכי הרבה" או "הכי פחות" ביחס לקבוצה.[12]
בספרות
אחד מהשימושים העיקריים בהשוואה בספרות הוא השימוש באמצעי הספרותידימוי.[13][14] דימויים משמשים בין היתר להשוואה בין החי לבין הדומם, וכן להמחשה הומוריסטית או אבסורדית של דמיון כדי להציג לקורא הקבלה בין שני דברים שאין ביניהם קשר ישיר בהכרח.
ההשוואה באה לידי ביטוי ביצירות ספרותיות רבות. השיר "שתי בנות" מאת חיים נחמן ביאליק הוא דוגמה לשיר שעוסק בהשוואה. המספר בשיר משווה בין שתי בנות, צילי וגילי, ושואל מי משתיהן יפה יותר מכיוון שהוא מתלבט את מי משתיהן לשאת לאישה.[15]
לאורך ההיסטוריה, מספר יצירות ספרותיות התייחסו לפרקטיקת ההשוואה באופן שלילי. לדוגמה, המשורר האנגלי ג'ון לידגייט שחי במאה ה-15, כתב את השורה "[o]dyous of olde been comparsionis" (בתרגום לעברית: השוואות הן נתעבות),[16] אשר הופיעה גם ביצירות של סופרים שפעלו בתקופות מאוחרות יותר כמו ויליאם שייקספיר, שכלל את השורה במהומה רבה על לא דבר.[17]
בין תחומי המחקר של הספרות ניתן למצוא את הספרות ההשוואתית - דיסציפלינה שמסתכלת על הספרות כעל ביטוי תרבותי גלובלי של האדם, ללא מגבלות של שפה, לאום או מקום.[18][19]
בהיסטוריה
אחד השימושים החשובים בחקר ההיסטוריה האנושית הוא חקר המיתולוגיה ההשוואתית החוקרת מיתוסים דומים שהתפתחות בתרבויות שונות על מנת להבין התפתחותן של תרבויות שונות, כגון מיתוס המבול. חקר המיתולוגיה ההשוואתית מגלה מקורות לשוניים קדומים דומים בין שפות שונות אשר יכולים להעיד על שפה קדומה משותפת או על נדידה של שפה מחברה אחת אל חברה אחרת. חקר המיתולוגיה ההשוואתית נועד לחקור גם את המשותף התודעתי של בני אנוש מתרבויות שונות.[20]
תחום הפיזיולוגיה ההשוואתית (Comparative physiology) משווה תפקודים פיזיולוגיים ותהליכים ביוכימיים של איברים בבעלי חיים הממלאים אותם התפקידים, במטרה למצוא קשרים אבולוציוניים בין בעלי חיים אלה.[21][22] מחקרים בתחום הפיזיולוגיה נועדו לבדקו השפעה של תנאים חיצוניים על תפקוד איברים שונים בבעלי חיים שונים, למשל, חשיפה לתנאים קיצוניים של טמפרטורות ויובש באורגניזמים שונים.[23]
גם תחום הגנומיקה ההשוואתית הוא תחום מחקר שמבוסס על השוואה. התחום הוא אחד מתתי התחומים של הגנומיקה, העוסק בניתוח של גנים בעלי אותו תפקיד ובהשוואה של מידע גנטי בין יצורים שונים, בהתחקות אחר ההבדלים ביניהם, ובהבנת הארגון שלהם בגנום ומקורם. חלק גדול מהמחקר בתחום מבוסס על השוואת המיקום הכרומוזומי של קבוצות גנים ועל השוואת החומר הגנטי בכרומוזומים בין מינים שונים.[24]
השיטה להשוואת קבצים וגם תצוגת ההבדלים ביניהם נקראת בדרך כלל diff ,על שם הפקודה Diff שקיימת במערכת ההפעלה Unix.[26]
בשוק קיימות תוכנות רבות להשוואת קבצים שנמצאות בשימוש נרחב, למשלcmp, FileMerge, WinMerge, Beyond Compare ו-File Compare. עורכי טקסט ומעבדי תמלילים רבים מבצעים השוואת קבצים לצורך הדגשה של השינויים במסמך. בניהול גרסאות של תוכנה, הכלי גיט מאפשר השוואה בין שתי גרסאות של קובץ או בין שני קבצים.[27][28]
^Vanessa Schmitt, Ira Federspiel, Johanna Eckert, Stefanie Keupp, Laura Tschernek, Lauriane Faraut, Richard Schuster, Corinna Michels, Holger Sennhenn-Reulen, Thomas Bugnyar, Thomas Mussweiler, Julia Fischer, Do monkeys compare themselves to others?, Animal Cognition 19, 2016-03, עמ' 417–428 doi: 10.1007/s10071-015-0943-4