הפאליסיידס של נהר ההדסון (באנגלית: Hudson River Palisades) הנקראים גם "ניו ג'רזי פאליסיידס" או רק "הפָּאלִיסֵיְידְס", הם קו של צוקים תלולים לאורך הצד המערבי של נהר ההדסון התחתון, בצפון מזרח מדינת ניו ג'רזי ודרום מזרח מדינת ניו יורק בארצות הברית[א]. הצוקים משתרעים צפונה מג'רזי סיטי, כ-32 ק"מ עד ליד נייאק(אנ') ניו יורק, לאורך מחוזות ברגן(אנ'), ניו ג'רזי, ורוקלנד(אנ'), ניו יורק[1]. הצוקים נראים עד ל-האברסטראו(אנ'), ניו יורק שנמצאת מצפון לגשר טאפן זי. הם מתנשאים כמעט אנכית, מסמוך לקצה הנהר, כשגובהם כ-90 מ' בוויהוקן(אנ'), בסמוך לגשר ג'ורג' וושינגטון, ועולים בהדרגה לגובה 160 מ' ליד הקצה הצפוני שלהם בסמוך לגשר טאפן זי[2].
צפונית לפורט לי(אנ'), הפאליסיידס הם חלק מהפארק הבין-מדינתי Palisades ומהווים "ציון דרך טבע לאומי"[1].
טופונומיה
Palisade נגזר מאותו שורש של המילה קוטב (Pole), ובסופו של דבר מהמילה הלטינית palus, שפירושה יתד. "פליסאדה" היא, באופן כללי, גדר הגנה או חומה המורכבת מעמודי עץ או גזעי עצים[3]. עמי הלנאפ כינו את הצוקים "סלעים שנראים כמו שורות של עצים", ביטוי שהפך ל"וויהוקן", שמה של עיירה בניו ג'רזי, היושבת בראש הצוקים מול מרכז מנהטן.
פארקים
הוועדה הבין-מדינתית לפארקים של הפאליסיידס(אנ'), שהוקמה בשנת 1900 ומרכזה בהר הדובים(אנ'), ניו יורק, מפקחת על 24 יחידות פארק, התופסות שטח כולל של 388 קמ"ר, במדינות ניו יורק ובניו ג'רזי. כביש ה-Palisades Interstate Parkway(אנ') באורך 68 ק"מ, מקשר בין היחידות השונות, והוא משתרע צפונה מגשר ג'ורג' וושינגטון - פורט לי, ניו ג'רזי, ועד הר הדובים, ניו יורק. היחידה הגדולה ביותר היא הפארק הלאומי הארימן(אנ') ששטחו 189 קמ"ר[4].
גאוגרפיה פיזית וגאולוגיה
הפאליסיידס הם בין המאפיינים הגאולוגיים הדרמטיים ביותר בסביבת העיר ניו יורק, ויוצרים את קניון ההדסון מצפון לגשר ג'ורג' וושינגטון, וכן מספקים תצפית על קו הרקיע של מנהטן[5]. הם יושבים באגןניוארק - עמק ביקוע - הממוקם בעיקר בניו ג'רזי. הצוקים הם משטחי בזלת, שהתרוממו כתוצאה מהעתקיםגאולוגיים, ומבנה העמודים (קולונדות) התפתח עקב קירור איטי של המאגמה בתוך קרום כדור הארץ[ב] לקראת סוף תקופת הטריאס (לפני 252 עד 201 מיליון שנים)[2]. זאת לאחר שבתום תקופת הטריאס, חדרה המאגמה כלפי מעלה לאבן החול[6]. החומר המותך התקרר והתמצק לפני שהגיע לפני השטח. לאחר ההתרוממות הטקטונית שעליה מעידים ההעתקים שבבסיס המצוקים, שחיקת מים של אבן החול הרכה יותר, הותירה מאחור מבנה עמודים של סלע קשה יותר שקיים היום. עובי הצוקים הוא כ-100 מ'. המונח Palisades, שכיום כמעט גנרי לקו הצוקים הזה, שימש ככל הנראה לראשונה בהתייחסות לתצורות העמודים הללו לאורך ההדסון[2].
במהלך השלבים המוקדמים של המהפכה האמריקנית, מפקד הצבא הבריטילורד קורנווליס הנחית כוח של בין 2,500 ל-5,000 חיילים בנחיתה של Huyler ב-20 בנובמבר 1776[8][9][ג]. במאמץ לארוב לגנרל האמריקני ג'ורג' וושינגטון ולדכא את המרד הכולל בעקבות תבוסת המורדים בקרב ברוקלין ובקרב פורט וושינגטון, הצעיד קורנווליס את אנשיו במעלה הפאליסיידס התלולים ודרומה דרך העמק הצפוני(אנ'), בניו ג'רזי. גנרל וושינגטון, שחנה ליד פורט לי, התוודע על מאמץ המארב על ידי פרש פטריוט בלתי ידוע, שזכור רק כרוכב הקלוסטר[10], ונסוג בהצלחה מערבה דרך אנגלווד(אנ') ומעל נהר האקנסאק(אנ'), תוך הימנעות מלכידה על ידי הצבא הבריטי, במה שזכור כנסיגת וושינגטון[11].
בפאליסיידס התקיימו בשנים 1798–1845 18 דו-קרבות מתועדים וכנראה רבים שלא נרשמו. המפורסם ביותר הוא דו-קרב בר-המילטון(אנ') בין אלכסנדר המילטון(אנ') ואהרון בר(אנ'), שהתרחש במקום המכונה גבעות וויהוקן ב-11 ביולי1804[12].
במאה ה-19, הצוקים נחצבו בהיקף גדול כדי ליצור את הרֶבֵד עבור משימת סלילת מסילות הברזל, מה שהוביל למאמצים מקומיים לשמר אותם. החל משנות ה-90 של המאה ה-19, נעשו כמה מאמצים כושלים להפוך חלק גדול מרכס הפאליסיידס לשמורת יער. מחשש שהם יבוטלו בקרוב, מפעילי המחצבות הגיבו בעבודה מהירה יותר: במרץ 1898 בלבד, יותר משלושה טונות של דינמיט שימשו להפיל את "וושינגטון הד" ו"אינדיאן הד" - הנקודה הגבוהה ביותר בפאליסיידס[5], בפורט לי, ניו ג'רזי, ויצרו כמה מיליוני מטרים מעוקבים של סלעים. בשנה שלאחר מכן, עבודתה של פדרציית הנשים של ניו ג'רזי הובילה להקמת הוועדה הבין-מדינתית לפארקים של הפאליסיידס, בראשות ג'ורג' וו. פרקינס(אנ'), שהורשתה לרכוש קרקע בין פורט לי לפיירמונט(אנ'), ניו יורק. תחום השיפוט שלה הוארך ב-1906 עד לסטוני פוינט(אנ'), ניו יורק[7][ד].
בשנת 1908, מדינת ניו יורק הודיעה על תוכנית להעביר את כלא סינג סינג להר הדובים. העבודות החלו באזור הסמוך לאגם היילנד (ששמו שונה לאגם הססיאן)[ה], ובינואר 1909 רכשה המדינה את רצועת הר הדובים המשתרעת על פני 3.0 קמ"ר. אנשי שימור, בהשראת עבודתה של הוועדה הבין-מדינתית לפארקים של הפאליסיידס, לחצו בהצלחה למען הכרזת ההיילנדס לשמורת יער ההדסון. עם זאת, תכנון מיזם הכלא נמשך. מרי וויליאמסון אוורל(אנ'), שבעלה, נשיא הרכבת של יוניון פסיפיק, א.ה. הרימן(אנ'), מת בספטמבר אותה שנה, הציעה למדינה עוד 40 קמ"ר ומיליון דולר להקמת פארק לאומי, ובלבד שהתכנית תבוטל..
הוועדה הבין-מדינתית לפארקים של הפאליסיידס בראשות ג'ורג' וולברידג' פרקינס, גייסה עוד 1.5 מיליון דולר מתריסר תורמים עשירים ביניהם ג'ון ד' רוקפלר וג'יי פי מורגן. מדינת ניו יורק הפקידה 2.5 מיליון דולר תואמים, ומדינת ניו ג'רזי הפקידה 500,000 דולר לבניית כביש הנרי הדסון שהפך להיות בשנת 1947 לפאליסיידס פארקווי(אנ'). בסופו של דבר, התכנית להעברת כלא Sing Sing בוטלה.
בעשור השני של המאה ה-20,, כאשר פורט לי הייתה מרכז הפקת סרטים, הצוקים שימשו לעיתים קרובות כאתרי סרטים. הבולט ביותר מבין הסרטים הללו היה The Perils of Pauline(אנ') שהייתה סדרת סרטים.
באוקטובר 1931, לאחר ארבע שנות בנייה, נפתח גשר ג'ורג' וושינגטון בין מנהטן עילית לפורט לי.
ב-28 באפריל 1940, הודיעה קרן הצופים בניו-יורק רבתי(אנ') על תרומת 723 דונם על ידי ג'ון ד' רוקפלר ג'וניור להקמת מחנה סוף שבוע לתנועת הצופים בניו יורק.
הפאליסיידס הוא כעת חלק מהפארק הבין-מדינתי Palisades המשותף למדינת ניו ג'רזי[13][14] ולמדינת ניו יורק[14]. כמו כן ראו פרק "פארקים" לעייל.
ב-23 ביוני 2015, פקידי הקונגלומרט הדרום קוריאני LG Group הודיעו כי בניין המטה החדש המתוכנן ברובע "אנגלווד קליפס"(אנ'), ניו ג'רזי, שתוכנן במקור לגובה 44 מ', והיה שובר את קו הרקיע של צמחיית היער על גבי ה-Palisades (ראו תמונה פנורמית למטה), יצטמצם לגובה של 21 מ', ובכך יישמר קו המתאר של הרכס. לבניין החדש התנגדו קבוצות שימור ופוליטיקאים רבים, כולל ארבעה מושלים לשעבר של ניו ג'רזי[15].
ביאורים
^עם זאת, הפאליסיידס הוא למעשה רכס מוארך המקביל לגדה המערבית של הנהר, כשהצד המזרחי של הרכס הוא צוק תלול המתנשא לגובה רב, והצד המערבי של הרכס משתפל בעדינות כלפי מטה מערבה. סימוכין, לרבות איור חתך טופוגרפי מזרח-מערב (כשהאות a מסמלת את קו הצוקים לאורך גדת הנהר, והקו המשתפל מטה שמאלה, מסמל את הירידה ההדרגתית בגובה הרכס), ראו כאן.
^הוילֶר היה בעל אחוזה במה שיהפוך ל-קרסקיל, ניו ג'רזי(אנ'), והדרך במעלה הצוקים (כיום שביל טיפוס), שהייתה עורק מרכזי בין האדמות החקלאיות של מחוז ברגן וההדסון, הייתה בשטחו. קהילה קטנה אך שוקקת התפתחה בנחיתה, פרנסתה הייתה תלויה בזרימת המסחר בין העמק לנהר. סימוכין ראו כאן.
^מדובר בהרחבת תחום השיפוט בכ - 32 קילומטרים נוספים צפונה. לעיון במפה המציגה זאת ראו כאן. תשומת הלב לפורט לי בדרום המפה - הקצה הדרומי של פארקי הפאליסיידס ולשמורת הר הדובים בצפון שהוא השמורה הצפונית ביותר.