העתקת בסיסי צה"ל לנגב היא תוכנית רב שנתית של צה"ל, שמטרתה העברת בסיסים רבים ממרכז הערים (ובפרט מגוש דן) אל הנגב.

מטרות התוכנית הן להחזיר שטחים יקרים במרכז המדינה לרשות מקרקעי ישראל, להקים בסיסים שבהם טכנולוגיות ותשתיות מתקדמות, ליצור שינוי ארגוני ביחידות השונות, אך בראש ובראשונה להביא לפיתוח הנגב באמצעות אלפי מקומות עבודה שתיצור התוכנית. בסיום כל השלבים אמורים לעבור לנגב 27,000 אנשי קבע.

נכון לאפריל 2011, החלטת ממשלה 3161 קבעה שהפרויקט יסתיים ב-2018.^[1] עם פתיחת המכרז להקמת קריית התקשוב בפברואר 2016, פורסם כי האכלוס יחל ב-2022.^[2]

ב-30 בנובמבר 2014, על רקע מאבק תקציבי בין משרד הביטחון למשרד האוצר, החליט שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לעצור את פרויקט העתקת בסיסי צה"ל לנגב.^[3]

פינוי מחנות ומעברם למקום החדש מתבצע לאחר חתימת סדרת הסכמים בין משרד הביטחון, רמ"י והגורמים הרלוונטיים: שוה"ם 1 (שווק והעתקת מחנות), שוה"ם 2 ושוה"ם 3.

ב-4 בינואר 2015 התקבלה החלטת ממשלה מספר 2392, בנושא פינוי שטחי מחנות צה"ל מאזורי ביקוש והמשך מעבר אמ"ן ותקשוב לנגב. כמו כן הוחלט על הקמת חברה ממשלתית תחת אחריות משרד הביטחון שתעסוק במעבר מחנות.^[4]

השלב הראשון, והפשוט מבין הארבעה, הוא העברת כל היחידות ששכנו בבסיס חיל האוויר לוד (בח"א 27) לבסיס נבטים, תהליך זה הושלם בשנת 2010.

ערך מורחב – קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון

עיר הבה"דים, או "קריית ההדרכה של צה"ל בנגב" בשמה הרשמי במשרד הביטחון^[5] היא השלב השני והראשון במורכבותו. במסגרתו הועברו בסיסי הדרכה (בה"דים) רבים למחנה בשטח של 1,600 דונם ליד צומת הנגב. את ההחלטה על העברת בסיסי ההדרכה ממחנה צריפין (בית הספר ללוגיסטיקה, בית הספר לטכנולוגיה ואחזקה, בית הספר לרפואה צבאית, בית הספר למשאבי אנוש, בית הספר לתקשוב) ממחנה בית ליד (בית הספר למשטרה צבאית) וכן את בית הספר לחינוך משערי אברהם, קיבל האלוף (מיל') אודי אדם בתפקידו כראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה. מכרז קריית ההדרכה נוהל על ידי תא"ל מהרן פרוזנפר אשר שירת בתפקיד היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים של משרד הביטחון במקביל להיותו יו"ר ועדת ההיגוי למעבר יחידות צה"ל לנגב בשיטת "בנה-הפעל-העבר" (BOT) וכן יו"ר ועדת המכרזים של עיר הבה"דים. כתיבת הפרוגרמה והאפיון נעשתה על ידי מנהלת ההקמה בראשותו של סא"ל (מיל') שלום אלפסי אשר ליוותה את ההקמה עד אכלוס המחנה בראשוני חייליה. מכרז קריית ההדרכה היה הבסיס ליתר מכרזי ה-BOT במשרד הביטחון וכלל חידושים משמעותיים ביחס למכרזי BOT אחרים שבוצעו במדינה. החדשנות במכרז כללה ניהול דיאלוג תכנוני עם כל המציעים בתוך התהליך המכרזי כך שכל קבוצת מציעים יכלה להציע תכנון אחר/שונה מהתכנון המקורי של צה"ל ומשרד הביטחון. בנוסף, לראשונה בישראל בוצעה סגירה פיננסית מלאה על ידי 2 הקבוצות שהגיעו להליך התימחור הסופי, בטרם הכרזה על הזוכה. כל זאת בלוח זמנים מוגדר מראש של 180 ימים. שפיר הנדסה ותעשייה הגישה הצעה עם סגירה פיננסית מלאה בליווי בנק לאומי. "קבוצת מנרב, הגישה הצעה עם סגירה פיננסית מלאה בליווי בנק הפועלים. לאחר תהליך מכרזי קצר במיוחד במונחים של פרויקטי שותפות ציבורית-פרטית/"בנה-הפעל-העבר" בישראל, נבחרה בפברואר 2012 קבוצת "מבט לנגב" כזכיין שיתכנן, יממן, יקים, יתפעל ויתחזק את עיר הבה"דים לתקופה של 25 שנה. "מבט לנגב" היא קונסורציום שמורכב מהחברות "קבוצת מנרב", אלקטרה ורד בינת. בשלב מאוחר יותר רכשה קרן נוי מניות מהחברה.

בפרויקט עיר הבה"דים בוצעה לראשונה בישראל תהליך של סגירה פיננסית כחלק מההליך המכרזי.^[6] המודל החדשני של סגירה פיננסית מלאה בטרם הכרזה על הזוכה בוצע בהמשך גם בפרויקט התקשוב ובהמשך אומץ על ידי החשב הכללי במסגרת מתקן ההתפלה שורק 2.

ערך מורחב – קריית התקשוב

קריית התקשוב הוא חלק בפרויקט שכולל הקמת בסיס תקשוב גדול, בסמיכות לאוניברסיטת בן-גוריון שבבאר שבע. לבסיס החדש יועברו היחידות הטכנולוגיות של אגף התקשוב וההגנה בסב"ר והיחידה הטכנולוגית של חיל האוויר, יחידת אופק. כמו כן יוקם במקום גם מטה פיקוד הדרום אשר יפונה מהעיר העתיקה של באר שבע.

החלטת ממשלה 3161 קבעה כי לטובת מהלך זה יוקצו שבעה מיליארד ש"ח. בשנת 2012 מונה אילן לוין,^[7] לשעבר הממונה על השכר באוצר לעמוד בראשות ועדת המכרזים הייעודית שהוקמה לטובת מימוש הפרויקט בשיטת בנה-הפעל-העבר. ביולי 2013 עם פרסום מסמכי המיון המוקדם (PQ)^[8] החל התהליך המכרזי לבחירת הזכיין שיתכנן, יממן, יקים ויתפעל את הפרויקט לתקופת זמן ארוכה. בנובמבר 2018 נחתם הסכם בנייה עם הזכיין, שותפות של שתי חברות: שיכון ובינוי ואפי נכסים.

בצמוד לקריית התקשוב, בפארק גב ים נגב הוקם הבסיס החדש של בית הספר למקצועות המחשב (בסמ"ח), הבסיס נחנך באוגוסט 2022.^[9]

בספטמבר 2022 נחנך בסיס ההכשרות החדש למודיעין ולסייבר של אגף המודיעין בקמפוס שהוקם בשכונת רמות שבבאר שבע. בבסיס לומדים למעלה מ-1,000 חניכי וחניכות קורסי ההכשרה הקדם צבאיים של אגף המודיעין, שעד חניכת הבסיס הוכשרו בדרך כלל בבסיסי אגף המודיעין בגוש דן. לצד הבסיס הוקם מבנה משותף לאגף המודיעין ולעיריית באר שבע, שם פועלים פרויקטים קהילתיים בשותפות של אגף המודיעין עם תושבי האזור. הבסיס נמצא מספר דקות נסיעה מקריית התקשוב^[10]

ערך מורחב – קריית המודיעין

הפרויקט הגדול ביותר במסגרת העברת בסיסי צה"ל לנגב הוא הקמתו של בסיס אגף המודיעין בשטח של 2,000 דונם, מהם 300 דונם בנויים, ממערב למחלף שוקת, בסמוך לעומר, כרמית ומיתר. לבסיס יעברו יחידות מודיעין שונות מאזור גוש דן. הבסיס יאוכלס על ידי 10,000 חיילי אמ"ן וקציניו, ובמעבר אליו יתפנה שטח של 236 דונם בגוש דן. הבניה תהיה בשיטת בנה-הפעל-העבר.^[11]

ב-13 ביולי 2020 הודיע משרד הביטחון כי חברת שיכון ובינוי זכתה במכרז לתכנון, הקמה, מימון ותפעול של קריית המודיעין.^[12] התעשייה האווירית (מפעל מל"מ של חטיבת החלל וחברת TSG), כקבלן המשנה של שיכון ובינוי, תספק את הקמה ותפעול שירותי התקשוב, הכולל חוות שרתים ומערך סייבר.^[13]

פרויקט אופק רחב הוא פרויקט של משרד להקמת מחנה רב-זרועי בבסיס רחבעם. במחנה יוקם הבקו"ם החדש שיועתק ממחנה דורי ומפקדת זרוע היבשה. מלבד זאת הבסיס צפוי לשמש כבסיסם של יחידות אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ושל אגף כוח האדם. הבסיס ישתרע על שטח של כ-360 דונמים וצפוי לקלוט כ-9,000 משרתים.

במרץ 2023 חתם משרד הביטחון על הסכם עם חברת שיכון ובינוי להקמת הבסיס. ההסכם עם הזכיין כולל מימון, תכנון, הקמה ותפעול של הבסיס לתקופה של 25 שנים מחתימתו.^[14]

על מנת לעזור לאנשי הקבע במעברם למגורים בנגב, הוקמה תוכנית סבסוד עלויות הבנייה וקניית הקרקעות בנגב לאנשי הקבע,^[15][16] והוקמו פרויקטי דיור אשר ישווקו לאנשי הקבע באזור הדרום.^[17][18]

לפי החלטת הממשלה מאפריל 2011, יפונו מחנות הבאים:^[1]

• בסיס חיל האוויר לוד (בח"א 27) – היה החלוץ בצה"ל בירידה לנגב, ועלוּת העברתו לבסיס נבטים הוּערכה ב-1.62 מיליארד שקל נכון לחודש אוגוסט 2008.^[19] השטח שפוּנה לפי גרסאות שונות במדיה: 1500–508 דונם^[20] ( בוצע)
• קסטינה (המתחם הלא מאויש ליד קריית מלאכי) (377 דונם) ( בוצע)
• מתחם שרונה בקריה ( בוצע)
• מחנה הדלקים באשדוד – 83 דונם ( בוצע)
• מתחמים קרן הקריה וכנרית (בצפון מזרח הקריה בתל אביב) – 47 דונמים ( בוצע)
• מחנה פלנורד (ברמת אלמוגי בחיפה) – 30 דונמים ( בוצע)
• מחנה סירקין – 2,132 דונם^[21] ( בוצע)
• מחנה הדלקים בנשר – 36 דונם ( בוצע)
• מחנה שדה דב (כנף 15) – 756 דונם ( בוצע)
• בסיס מפקדת מחוז מרכז בפיקוד העורף בנס ציונה – 40 דונם ( בוצע)
• כל מחנה צריפין – 3,700 דונם ( בוצע חלקית - פונו כ-1,700 דונם), צפוי להתפנות לחלוטין בשתי פעימות: הראשונה ב-2026 והשנייה בדצמבר 2028
• מחנות טירה מזון וטירה תובלה (טירה 148) ליד טירת כרמל – 1,003 דונם ( בוצע חלקית)

• מחנה מקלף ברמת גן – 66 דונם - צפוי להתפנות ב-2028
• מחנה דורי – 2,100 דונם - צפוי להתפנות בשתי פעימות: הראשונה ב-2026 והשנייה בדצמבר 2028
• מחנה תל חיים (הגבעה, הורודצקי) בגבעתיים – 62 דונם
• מחנה דולפין ברמת אביב – 14 דונם
• מחנה תל ברוך – 11 דונם
• אגד מחנות גלילות – 570 דונם
• מחנה 80 – 272 דונם
• המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר ששטחה 1,010 דונם, תועתק ממקומו בחיפה לשני חלקים: קריה טכנולוגית בחצרים שבנגב ובית ספר לשוחרים בכרמיאל.^[22][23]

ברחבי הארץ היו מספר בסיסים נטושים שצה"ל העביר לידי רשות מקרקעי ישראל .^[24][25]

• מחנה ורד בבאר-שבע – 16 דונם ( בוצע)
• בסיס ימ"חים בקסטינה – 200 דונם ( בוצע)
• בסיס מש"א בבית דגן – 93 דונם ( בוצע)
• בסיס בינוי בראש פינה – 43 דונם ( בוצע)

במסגרת פינוי מחנות צה"ל מאזורי הביקוש קודמו תוכניות הנוספות שלא בהכרח יועברו לנגב:

• נווה צדק – במשטרה הצבאית פינו את שני בתי הכליאה הוותיקים, כלא ארבע בצריפין וכלא שש הסמוך לעתלית, לטובת כלא צבאי מרכזי חדש אשר נחנך באפריל 2021 במחנה גור^[26] ( בוצע).
• מרכז ההספקה המטכ"לי – פרויקט שהביא למיזוגם של מרכזי אט"ל והפיכתם למרכז הספקה חדיש וטכנולוגי בשלושה מרחבים (מרכז, דרום וצפון)^[27] ( בוצע).
• המכללות הצבאיות - העתקת המכללות ממתחם גלילות לאזור הסמוך לעין כרם בירושלים.^[28]
• העתקת מש"אות לצפון – העברת מש"אות מתל השומר, צריפין וחיפה (241 דונם) לשני בסיסים בצפון: "עמוס" ו"ציפורית".^[29][30]
• העתקת תע"ש מרמת השרון לרמת בקע.^[31]
• גלי צה"ל – בניית תחנת שידור חדשה לגלי צה"ל בירושלים.^[32]
• צמצום בסיס אילת מ-103 דונם ל-52 בלבד וזאת לטובת פיתוח אילת.^[33][34] במקביל ייבנה בסיס חדש ומודרני על שטח מצומצם, שיתאים לצורכי חיל הים בעת המודרנית ( בוצע חלקית)
• צמצום חלקו הצפוני של מטווח 24 לטובת פיתוח העיר ראשון לציון.^[35]

5 מחנות צה"ל יחודשו ויורחבו לטובת קליטת יחידות רבות היוצאות מבסיסים במרכז. המחנות הישנים, שהוקמו בתקופת המנדט הבריטי יעברו שיפוץ מאסיבי הכולל הריסת צריפים ישנים והחלפתם במבנים חדשים.^[36]

• מחנה ביל"ו – ליד רחובות, קלט יחידות שיצאו ממחנה סירקין ( בוצע)
• מחנה ג'וליס – קלט את בית הספר לפיקוד ושליטה ( בוצע)
• מחנה שורה – בסיס של חיל הטכנולוגיה והאחזקה ליד מצליח, קולט יחידות מתל השומר וצריפין ( בוצע חלקית)
• מחנה גדעונים – ליד צריפין, קולט יחידות טכנולוגיות ( בוצע חלקית)
• מחנה עמוס – ליד עפולה, קלט את גדוד אבירי הצפון של מרכז ההובלה ( בוצע)^[37][38]

• מירב אהרון גוטמן וחגית זמרוני, כיצד צבא כמנוע פיתוח אזורי מעצב את שוק הדיור בעיר פיתוח בתהליכי התחדשות?: ניתוח ולמידה של מקרה עיר הבה"דים - ירוחם בתלת מימד, הרצליה, המרכז הבינתחומי הרצליה, מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן, 2017.

• אתר הפרויקט הרשמי (הקישור אינו פעיל, 7 במרץ 2022)
• אתר משרד הביטחון, פרויקט המרה"ס
• אריאל רוזנברג, ‏האם חיל המודיעין יטלטל את שוק הנדל"ן? המספרים נחשפים: צה"ל יפנה 236 אלף מ"ר בנוי במרכז הארץ - ויבנה 300 אלף מ"ר בדרום, באתר גלובס, 24 במאי 2009
• מוטי בסוק, מחיר העתקת בסיסי צה"ל לנגב - לפחות 27 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 14 ביולי 2009
• דותן לוי, אושרה להפקדה תוכנית מעבר בסיסי המודיעין לנגב, באתר כלכליסט, 8 ביוני 2010
• חגי עמית, Markerweek // חמש דקות מירוחם: עמק הסיליקון הבא של ישראל, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2012
• אמיר בוחבוט‏, היי דרומה: על המעבר לנגב של מועדון ה-700 פלוס, באתר וואלה, 1 במאי 2014
• מידע נוסף על צבר הפרויקטים באתר משרד הביטחון
• הזמנה להשתתף בהליך מיון מוקדם במסגרת מכרז של קמפוס התקשוב הטכנולוגי – כולל תיאור הפרויקט, יולי 2013. מאורכב בארכיון האינטרנט
• מוטי בסוק, כשהחשבת הכללית כועסת // "שערורייה, אובדן דרך, חשבונאות יצירתית חצופה", באתר TheMarker‏, 19 בפברואר 2015
• מעבר מחנות צה"ל לנגב, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל
• דותן לוי, שלב המכרזים: משרד הביטחון נערך לפינוי בסיסי צה"ל במרכז הארץ, באתר כלכליסט, 11 באפריל 2016