PROFILPELAJAR.COM

העולם על פי דנקן
The Way, Way Back
	כרזת הסרט העברית
	כרזת הסרט העברית
בימוי	נט פקסון וג'ים ראש
הופק בידי	קווין ג'יי וולש; טום רייס
תסריט	נט פקסון וג'ים ראש
עריכה	טטיאנה ס. ריגל
שחקנים ראשיים	סטיב קארל; ג'ים ראש; ליאם ג'יימס; נאט פקסון; רוברט קפרון; ריבר אלכסנדר; אווה דלוקה-ורלי; אמנדה פיט; מאיה רודולף; טוני קולט; רוב קורדרי; אליסון ג'ני; סם רוקוול; אנה-סופיה רוב; זואי לוין
מוזיקה	רוב סימונסן
צילום	ג'ון ביילי
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Sycamore Pictures; The Walsh Company; OddLot Entertainment
חברה מפיצה	Fox Searchlight Pictures
הקרנת בכורה	5 ביולי 2013; 8 באוגוסט 2013
משך הקרנה	103 דקות
שפת הסרט	אנגלית
מקום התרחשות	ניו יורק
תקציב	$5,000,000
הכנסות	$26,853,810
הכנסות באתר מוג'ו	waywayback
	דף הסרט ב־IMDb

העולם על פי דנקן (באנגלית: The Way, Way Back, בתרגום חופשי לעברית: "פעם, מזמן", ביטוי פתיחה של סיפורים) הוא סרט התבגרות קומי-דרמטי אמריקאי שיצא בשנת 2013. הסרט נכתב ובוים על ידי נט פקסון וג'ים ראש שגם מופיעים בסרט בתפקידי משנה. ליאם ג'יימס משחק בסרט את דנקן, ילד מופנם בן 14 שיוצא לחופשת קיץ בוורהאם, מסצ'וסטס עם אמו והחבר השתלטן שלה. בסרט מככבים גם סטיב קארל, טוני קולט, אליסון ג'אני, אנה-סופיה רוב, סם רוקוול ומאיה רודולף.

פקסון וראש הגו את הסרט בתחילת שנות ה-2000 אך זה המתין עד להשגת מימון. הצילומים נמשכו מספר חודשים במהלך קיץ 2012. הבכורה שלו הוצגה בפסטיבל סאנדנס 2013, שם רכשה חברת סרצ'לייט (אנ') את זכויות ההפצה שלו. הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-5 ביולי 2013, שם זכה לביקורות חיוביות ולהצלחה קופתית, והכניס 26.9 מיליון דולר לעומת תקציב של 5 מיליון דולר.

עלילה

דנקן הוא נער מופנם וגמלוני מעט בן 14 המגיע לחופשת קיץ עם אמו פאם (טוני קולט), בן זוגה טרנט (סטיב קארל) ובתו השתלטנית והמפונקת סטף (זואי לוין (אנ')) בבית הנופש של טרנט. דנקן ואמו מגיעים ממצב סוציו-אקונומי נחות מזה של טרנט, וטרנט מתעלל רגשית בדנקן מבלי שאמו מסוגלת למנוע זאת, דבר שמגביר את הסתגרות דנקן בעצמו.

במתחם בתי הנופש פוגשים דנקן ואמו בחברים של טרנט המגיעים מדי שנה למתחם הנופש ומכירים היטב אלו את אלו. פאם מנסה להשתלב בחבורה, אך דנקן אינו מוצא את עצמו ונגרר לתוך פעילויות נופש שמתסכלות אותו. גם עם הילדים הנלווים לחבורה דנקן מתקשה למצוא שפה משותפת, על אף שהוא מוצא עניין באחת הבנות, סוזנה (אנה-סופיה רוב), המבוגרת ממנו בשנה. במר לו יוצא דנקן לתור את העיירה, שם הוא נתקל במקרה באואן (סם רוקוול) האקסצנרי. מאוחר יותר הוא מגיע לפארק מים, ומגלה כי אואן מנהל את הפארק.

אואן מזהה את מצוקתו של דנקן, ומציע לו לעבוד בפארק כ"עובד כללי" ולמעשה הופך למנטור של דנקן. יחסו הקליל של אואן, נכונותו לקחת סיכונים סבירים ומעל הכל האמון שהוא נותן בדנקן גורמים לזה להצטיין בעבודתו, ומעניקים לו ביטחון עצמי.

התנהגותו של דנקן משתנה, ומביאה להתקרבות בינו לבין סוזנה, שאף מגלה את סוד עבודתו בפארק. ביטחונו העצמי המתגבר גם מאפשר לדנקן למצוא את קולו אל מול טרנט, ומציף עבור אימו את המציאות ממנה היא מתעלמת. דנקן מגלה במקרה כי טרנט בוגד באימו עם אחת מבנות החבורה, וכשעדויות חד משמעיות לכך מתגלות לאמו, דוחק בה דנקן להתעמת עם טרנט.

כתוצאה מהעימות מביע טרנט חרטה על התנהגותו והזוג מחליט לחזור הביתה ולפתוח דף חדש. דנקן, שברח בשל העימות לפארק המים ושם בילה את הלילה, חוזר בבוקר לגלות כי הם עוזבים את העיירה. כאשר הם עוצרים לתדלק בסמוך לפארק, נמלט דנקן מהרכב על מנת להיפרד מצוות הפארק. אימו, שדולקת אחריו, מגלה בפארק על עבודתו שם ועל ההערכה הרבה לה זכה מצוות הפארק ומהמבקרים בו.

תמה

התמה של הסרט באה לידי ביטוי כבר בשמו - ה"פעם מזמן" שמשמש כעוגן לסיפורים ש"באמת קרו" (אך גם משחק מילים המתייחס לסצנת הפתיחה של הסרט). הדמויות, רובן ככולן, "תקועות" בעברן - חוזרות שוב ושוב לאותו המקום, לאותם האנשים, מספרות זו לזו את אותם הסיפורים על מאורעות מהעבר. סוזנה מסבירה לדנקן כי המבוגרים מגיעים לחגוג את "החופש הגדול" שלהם - התרפקות על עברם כבוגרים צעירים, לפני הנישואים, הילדים והגירושים. טרנט נוסע באותו דגם המכונית שהיה לאבא שלו, משחק הקופסה אותו הם משחקים הוא "ארץ הממתקים" (אנ'), משחק משנות ה-50 של המאה ה-20. גם אואן מסביר לדנקן כי פארק המים הוקם בשנת 1983 "בתנאי" שלעולם לא יבוצע בו שום שינוי. לואיס, המוכר במזנון של הפארק (ג'ים ראש) מצהיר שנה אחר שנה כי הוא עוזב את עבודתו בפארק אך לעולם אינו עושה זאת בפועל.^[^{דרוש מקור]}

היחיד שמסרב להיות תקוע בעבר הוא דנקן - הוא מסרב לשתף פעולה עם המנהגים והטקסים של המבוגרים, הוא מחפש לעצמו אתגרים ונענה לאתגרים שמוצבים בפניו - כל עוד מדובר באתגר ולא בתכתיב. הניתוק החברתי והמופנמות שלו, מסתבר, אינם נובעים מפגם פנימי בו (כפי שטוען טרנט בסצנת הפתיחה), אלא מאי-רצונו להיכנע לתכתיבי המבוגרים.^[^{דרוש מקור]}

ביקורות

"העולם על פי דנקן" זכה, בסך הכל, לביקורות חיוביות. באתר הסקירה "Rotten Tomatoes", הוא זכה לדירוג של 84% על בסיס 188 ביקורות (מתוכן 45 "טריות" ו-13 "רקובות"), עם הציון כי "למרות הנושאים המוכרים שלו, עושה "העולם על פי דנקן" שימוש בצוות השחקנים המוכשר שלו, תסריט מכוון היטב ושפע של קסם כדי להעביר סיפור התבגרות מצחיק ומספק".^[2] באתר הסקירה "Metacritic", הוא זכה לציון של 68 בהתבסס על 41 ביקורות (28 חיוביות, 12 מעורבות ואחת שלילית).^[3]

בכתב העת "וילג' ווייס" נכתב על הסרט כי הוא "פינוק קיץ מהנה לקהל, צפוי במתיקותו אך מספק בכל זאת".^[4] דייוויד גרטן מהדיילי טלגרף כתב כי למרות המבול של סרטי התבגרות דומים שיצאו ב-2013, הסרט "מרגיש חם, מצחיק - ואפילו רענן".^[5] הופעתו של סם רוקוול זכתה לביקורות משבחות, כאשר מבקרים רבים הסכימו שההופעה שלו ראויה למועמדות לפרס האוסקר. מרי אן ג'והנסון מ-Flick Filosopher כתבה: "אני לא בטוחה שמישהו אי פעם "גנב" סרט כמו שרוקוול עושה כאן, בטח לא מעמיתים ראויים כל כך. זה שהסרט כבר היה כל כך חכם ומצחיק לפני שהוא בכלל הופיע הופך את ההופעה שלו כאן למדהימה עוד יותר".^[6]

הסרט זכה בפרס AARP לסרטי מתבגרים (אנ') לקומדיה הטובה ביותר.