הסכם אדריאנופול או הסכם אדירנה (בטורקית: Edirne Antlaşması; ברוסית: Адрианопольский мирный договор, בצרפתית: Le traité d'Andrinople), המכונה גם אמנת אדריאנופול, היה הסכם שלום שנחתם באדירנה (אז אדריאנופול) שבטורקיה ב-14 בספטמבר 1829, ואשר סיים את המלחמה העות'מאנית-רוסית. החוזה חיזק את העמדה הרוסית במזרח אירופה והחליש את מעמדה של האימפריה העות'מאנית. האמנה הביאה את התלות העתידית של האימפריה העות'מאנית במאזן הכוחות האירופי, וכן קבעה את התפרקותה הסופית של רכושיה הבלקניים.^[1]

ההסכם נחתם בידי הרוזן אלכסיי פיודורוביץ' אורלוב בשם האימפריה הרוסית ועבדול קדיר ביי בשם האימפריה העות'מאנית, ולפיו העניקה האחרונה לרוסים גישה אל שפך הדנובה, והכירה בשליטתם בגאורגיה בנחיצ'יבאן ובחלקים מארמניה. עוד נפתחו מצרי הדרדנלים לתנועת שיט מסחרית, אם כי עניין זה נדרש להסדר נוסף במסגרת הסכם הינקאר איסקלסי (Hünkâr İskelesi Antlaşması; Ункяр-Искелесийский договор) מ-1833. הסולטאן הבטיח מתן אוטונומיה לסרביה וליוון, והתיר לרוסים להחזיק במולדובה ובוולאכיה עד לתשלום פיצויים לרוסיה.

מדיה וקבצים בנושא הסכם אדריאנופול בוויקישיתוף

• תוכן ההסכם (ברוסית)
• הסכם אדריאנופול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות והסכמים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.