הטכנאי הצעיר הוא ירחון למדע פופולרי לנוער ולמבוגרים, שיצא לאור בשנות ה-40 ובשנות ה-50 של המאה העשרים. חוברות כתב העת אוגדו והופיעו כסדרת כרכים, 10 במספר.
בכתב העת הופיעו מאמרים אודות מדע וטכנולוגיה, סיפורים, חידות שעשועונים והוראות בנייה למכשירים שונים. כתב העת התאים גם להדיוטות שאינם בקיאים ברזי המדע ולווה בתמונות ותרשימים ייחודיים.
כתב העת הטביע את חותמו על בני הדור שקדם למדינה וגדל בשנים הראשונות לקיומה. הוא היווה השראה למהנדסים, מדענים ואנשי אקדמיה ישראלים שגדלו בשנות ה-50 וה-60.
כיום, מלבד הערך הנוסטלגי, מלמד כתב עת זה על התפתחותם של המדע והטכנולוגיה, החינוך הטכנולוגי ותחביבי הילדות. מה גם שמרבית הערכים עדיין רלוונטיים לשוחרי מדע ודעת.
היסטוריה
"הטכנאי הצעיר" ("הטכנאי הצעיר: טכניקה ומדע לנוער ולעם") החל להופיע כירחון בשנת 1945, על ידי הוצאת יבנה ועורכו היה חיים רוז.
עורכים נוספים היו אינג'ינר י' פיינסוד (כרכים ב' ו-ד'), א' בוכנר (כרך ד'), י' לוינטון (כרך ד') ושמואל שיחור השותף לעריכה.
בין הכותבים היו יוסף שחורי וזאב גלילי.
הכתבות והמדורים התבססו בעיקר על תרגומים מן העיתונות המדעית הלועזית וחלקם חומר מקורי, המבוסס בין השאר על ראיונות שקוימו עם מדענים ישראליים.[1]
המוציאים לאור של כתב העת תכננו אותו מראש כך שהחוברות ייכרכו לספרים. מספור העמודים לא החל בכל חוברת מחדש אלא היה רציף. כך שכאשר כרכו את החוברות הן נראו כספר לכל דבר.
כתב העת הפסיק להופיע באמצע שנות ה-50, והחל להופיע מחדש לתקופה מסוימת בסוף שנות ה-50.
כתב העת החל להופיע כסדרת ספרים בשנת 1951. הספרים זכו להצלחה עצומה ונמכרו שנים רבות אחרי שכתב העת הפסיק להתקיים.
מאמרים להסברתם של תופעות פיזיקליות, ביולוגיות ואנתרופולוגיות. בכרכים הראשונים התמקדו המאמרים בתחומי הטכנולוגיה, פיזיקה קלאסית ופיזיקה מודרנית. עם התפתחות כתב העת הובאו מאמרים מדעיים נרחבים יותר ויותר, במגוון נושאים כמדעי החיים, פסיכולוגיה ותולדות התרבות האנושית ולא רק בנושאי פיזיקה וטכנולוגיה.
מאמרים המסבירים בהרחבה את עקרונות פעולתם של מכשירים והיסטוריה שלהם. חלקי המאמרים המופעים כפרקים-בהמשכים לאורך כל הכרך.
סדרות לדוגמה היו:
"כנפי הפלא"- תולדות התעופה, "המכונית לשרותינו", "המתכות בשירות האדם", "עקרונות הטיסה", "תולדות השעון", התפתחות הנשק ביד האדם ועוד. סידרה אחת הוקדשה ללימוד עקרונות הרדיו, "כיצד פועל הרדיו?" והוצגה כסדרת שיחות בין נער לדודו האלקטרונאי. בכרך ו' מוקדשים מאמרים רבים ל-"השנה הגיאופיזית הבינלאומית" 1957-1958.
סיפורים כגון: "המדע תוקף עם ליל", "נתן בעולם היחסות" (על תורת היחסות של איינשטיין), "הנערה והאטום" פיק פירס, "אגדה מתקופת האלחימאים", "הוא נפל מן הירח", "אגדת המגנט", "אמצאת הסטטוסקופ"" (מסופר על ידי הממציא גופו, הרופא רנה לאינק), ועוד.
מהתעשייה בארצנו
סיפורם של מפעלים ישראלים בתחילת דרכם, כגון: "'אמרון'-ממקלטים מורכבים למכשירים אלקטרוניים מיוצרים בארץ" (כרך ט'),
בולים במדע
פינה להצגת בולים הקשורים למדע וטכנולוגיה המציגה את הבולים והרקע להוצאתם. לדוגמה: "אנשי מדע בשדה האלקטרו-טכניקה", 10 שנים לתעלת מוסקבה- וולגה, הנפט על גבי בולים
בכתב העת שולבו איורים וקריקטורות מדעיות וביניהם איורים שונים של מכונת רוב גולדברג, המציגים באופן הומוריסטי מכונות מורכבות הפועלות בשלבים רבים שונים ומשונים, על מנת לבצע פעולה פשוטה.
פרופ' בר-מוחאי
פינה מיוחדת הוקדשה לדמות הבדיונית "פרופ' בר-מוחאי" שחד חידות והסביר את פתרונותיהן.
"פרופ' בר-מוחאי" מסביר במאמריו דברים "פשוטים" שאינם פשוטים כלל כשמתעמקים בהם"
— "פתח דבר" לכרך ז' של העורך חיים רוז
בנה במו ידיך
חלק חשוב בטכנאי הצעיר היו תוכניות הבנייה שהופיעו במדור. במדור הוצגו הוראות בנייה של מכשירים במגוון תחומים:
פיזיקה
הוצגו תוכניות ותדריכים המיישמים תופעות פיזיקליות שונות מתחומי המכניקה, חשמל, אופטיקה וצילום. בין המכשירים המוצאים לבניה אפשר למצוא:
בתחום הצילום: פיתוח והדפסת תמונות, "שכלל את צילומך", מצלמה בלי עדשה, "מעגל חדש לנורת ברק", מגדיל צילומים באור מרוכז.
אלקטרוניקה
הוצגו תוכניות לבניית מכשירי אלקטרוניקה שונים. רבים מהערכים נכתבו על ידי יוסף שחורי.
מרבית התוכניות וההדרכות מתייחסות לבניית גרסאות שונות של מקלטי רדיו. פרקי מדור האלקטרוניקה מאפיינים את התפתחות הענף עם השנים והמעבר משימוש בשפופרות רדיו לטרנזיסטורים.
אחת התוכניות הייתה של בניית רדיו גביש (כרך א'). רדיו גביש היה מכשיר פשוט ביותר, שניתן היה להרכיבו באמצעים זולים שידו של כל ילד יכלה להשיג מכסף הכיס שלו. הרדיו הזה פעל ללא מקור כוח חשמלי וללא סוללות יקרות. לילדים בוגרים יותר בעלי אמצעים הציעה החוברת תוכניות מתקדמות יותר כמו בניית מקלט רדיו הפועל על מנורה אחת, שתיים או שלוש.
בין המכשירים היו: מקלטי רדיו שונים עם מנורות וטרנזיסטורים, מקלט רדיו גביש, טלגרףמורס, דטקטור גבישי, זמזם חשמלי, משדרי רדיו לחובבים, מגברי טרנזיסטורים, בודק קבלים, ספק כוח למכשירי טרנזיסטורים, בודק זרם שימושי, מכשיר לגילוי שקרים, מגרש חיות אלקטרוני, מחשב אלקטרוני, ועוד. סידרה בהמשכים הוקדשה למכשירי קשר ובנייתם (סדרה בהמשכים),
עבודות עץ ומתכת
הוצגו תוכניות לבניית מוצרי עץ פשוטים. רבים מהערכים אלו נכתבו על ידי שושנה שחורי, לדוגמה: מכונה לחיתוך ספרים, סירת מצילים, חנוכייה, קופסה מתקפלת, מנורת תורן, המשרטט המכני, פרספקטוגרף (מכשיר להעתקת ציורים), תא להגדלת צילומים, מנורה מתקפלת, חידת טבעות סינית, מדפים, רהיטים ועוד.
מעבדת כימיה
הצגת תדריכים לניסויי כימיה פשוטים, כגון: ניסיונות בעופרת, ניסויים במלחי עופרת, ערפל מלאכותי, יצירת צבעים, אורות צבעוניים וחומרי נפץ, ניסויים אלקטרוכימיים, ממסים להרחקת כתמים, דיו סתרים ועוד.
תעתועים ותרמיות בשם המדע
סדרת מאמרים "תעתועים ותרמיות בשם המדע" מאת מרטין גרדנר סיפרה את סיפורן של תאוריות והמצאות מדעיות מופרכות. הפרקים עובדו ותורגמו לעברית מספרו Fads and Fallacies in the Name of Science
.[3]
הסדרה:
באה לא רק לשעשע את הקורא בספורים מבדחים, אלא להזהיר מלהילכד בפח שטומנים לו כמה וכמה "בני סמכא"
— "פתח דבר" לכרך ז' של העורך חיים רוז
בין המאמרים היו:
"עולם שטוח וחלול", "מלומד ישראלי מסעיר את עולם המדע", "כוכב שביט של ווילאם ויסטון", "בוז לאיינשטיין", "תורת החורבן" של דונאלי, תורת הירחים של הארביגר ובאלאמי, הפורטאנים, הליסאנקואיזם (תורת האבולוציה בשבי הקומוניזם), "המסך הגראוויטאציוני" של סאר רוג'ר באבסון, וילאם לאוסון - "אבי הלאוסונומיה" (תאוריות השוללות את מושג ה"אנרגיה"), "גלגולה הראשון" של בריידי מארפי (תרמית היפנוט), "אטלנטיס וולמוריה", "דיאנאטיקה" ("מדע" לטיפול במחלות נפש), "רופאי הפלא" (הרבמטיזם של מרת סמית, הומאופתיה, הנטורופאתיה, אירידיאגונוזיס ו"תורת האזורים", החיידקים בנהר גנגס).
טריוויה
בספר הנוסטלגי "איפה היינו ומה עשינו" של אמנון דנקנר ודוד טרטקובר, בערך "הטכנאי הצעיר" נכתב:
"חוברת לילדים ששיחקו במכאנו. מי שקרא אותו ידע בדיוק איך פועל פריג'ידר, איך נוסעת מכונית ואיך מרכיבים רדיו גביש"
