הונאת פּוֹנזי (באנגלית: Ponzi Scheme) היא סוג של הונאת ממון שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, אך למעשה, הרווחים המוצגים להם הם "על הנייר". החזרי ההשקעה, אם יש כאלה, משולמים מכספם של משקיעים אחרים (מקורם בקרן ההשקעה, ולא מתוך רווחים עליה כמובטח), בעוד שיוזם ההונאה נהנה מכסף זמין עד שההונאה נחשפת והמשקיעים מגלים כי לא יקבלו את הכספים שלכאורה היו בחשבונם.
הונאה זו נקראה על שם צ'ארלס פונזי, איטלקי שהיגר לארצות הברית בתחילת המאה ה-20 והיה הראשון שנתפס מרוויח באמצעותה סכומי כסף גדולים.
דוגמה להונאת פונזי
יוזם ההונאה מפרסם מודעה על השקעה בעלת החזר גבוה בפרק זמן קצר, לדוגמה, רווח של 25% בפרק זמן של 30 יום. כדי לגרום למשקיעים להפקיד את כספם בידיו הוא טוען שמדובר בהשקעות שונות, כגון במטבע חוץ, בקרנות גידור, בהשקעות חוץ או בהשקעות אחרות המוכרות כחוקיות. בפועל, כספים שמתקבלים ממשקיע אחד משמשים כדי לשלם את הבטחת ההחזר של משקיעים קודמים ולמעשה לא מתבצעת השקעה כלשהי באפיקי ההשקעה שהובטחו מלכתחילה ושמהם צפוי היה לנבוע הרווח שהובטח למשקיעים.
מספר מקרים עשויים להוביל לסיום ההונאה, לדוגמה:
יוזם ההונאה נוטל את כספי המשקיעים, בורח ונעלם.
ההונאה הופכת לגדולה מדי, ויוזם ההונאה מתקשה להחזיר את כספי המשקיעים הוותיקים כשמצטמצמת כמות הכסף המגיעה ממשקיעים חדשים.
מספר רב של משקיעים דורשים את כספם בו-זמנית (למשל בעיתות משבר כלכלי), ואז ליוזם ההונאה אין יכולת להחזיר את הכסף.
הונאת פונזי בעלת ההיקף הגדול ביותר אי־פעם נחשפה בדצמבר 2008, עם מעצרו של ברנרד מיידוף, לשעבר יו"ר נאסד"ק. לאחר שלושה חודשי מעצר, הודה מיידוף בביצוע הונאת הפונזי בתחום ההשקעות בהיקף של כ-50 מיליארד דולר ובמשפט שנערך נגזר עליו עונש מאסר של מאה וחמישים שנה. סכום ההפסדים המוערך "על הנייר" של קורבנות הונאת מיידוף עומד על סך של 64.8 מיליארד דולר וההפסדים הממשיים מוערכים בכ-18 מיליארד דולר. רשימת קורבנותיו כוללת בנוסף לאלפי משקיעים פרטיים גם רבים מבני משפחתו המורחבת, קרנות גידור, ארגוני סעד, קרנות למתן מלגות ללימודים אקדמיים ועוד. להונאת מיידוף קיימות השלכות גם על מוסדות ציבור רבים בישראל (בתי חולים, אוניברסיטאות, מכוני מחקר ועוד)[1].
פרשת סטנפורד
הונאת פונזי אחרת, נחשפה ב-2009 ביוסטון, טקסס. המיליארדר סיר אלן סטנפורד, ניהל הונאת פונזי בהיקף של קרוב ל-8 מיליארד דולר. מובילי ויוזמי ההונאה והאשמים העיקריים לפי הרשות האמריקאית לניירות ערך היו אלן סטנפורד וג'יימס מ. דייוויס. ההונאה בוצעה בפועל על ידי כמאה חברות בבעלות סטנפורד, כולל Stanford International Bank Ltd. לורה פנדרג'סט-הולט, סמנכ"לית השקעות בקבוצת סטנפורד הייתה אישיות מרכזית בתוכנית ההונאה, הן בביצוע פעולות ישירות והן בהכשרת עובדי הקבוצה לביצוע פעולות ההונאה. הבנק בבעלותו של סטנפורד החזיק כשמונה מיליארד דולרים ב"חשבונות פיקדון" כוזבים. חשבונות אלה הבטיחו שיעור תשואה גבוה מהשקעות באפיקים סולידיים בבנקים שונים. הבנק טען כי מדיניות ההשקעה המיוחדת שלו הצליחה להשיג שיעורי תשואה דו ספרתיים ב-15 השנים האחרונות, כולל תשואה שלילית של 1.3% בלבד במשבר הכלכלי של 2008, כשמדדים כמו הדאו ג'ונס וה-S&P 500 איבדו כארבעים אחוזים. למעשה, הכסף ברובו לא הושקע אלא זרם לכיסו הפרטי של המיליארדר הטקסני. היו סכומים שהושקעו באפיקים מסוכנים, כמו נדל"ן במרכז אמריקה (אנטיגואה), בניגוד להצהרות הבנק כי הוא משקיע רק באפיקים בטוחים ונזילים (תיק ני"ע גלובאלי, כהגדרתו). הרשות האמריקאית לני"ע האשימה את סטנפורד בעבירות פדרליות שונות. משפטו החל בספטמבר 2011, במרץ 2012 הוא הורשע בביצוע ההונאה וב-14 ביוני 2012 נגזר עליו עונש של 110 שנות מאסר[2].
פרשת רקס וונצ'רס גרופ
באוגוסט 2012 הודיעה הרשות לניירות ערך בארצות הברית על חשיפת הונאת פונזי בהיקף מוערך של כ-600 מיליון דולר, שלטענתה היא אחת ההונאות הפיננסיות הגדולות שנתגלו. ההונאה בוצעה על ידי חברת "רקס וונצ'רס גרופ" באמצעות אתרי אינטרנט של "זיק-ריוורדס" ו"זיקלר" ששימשו למכירות פומביות. מעריכים כי עשרות או מאות אלפי בני אדם נפגעו מהונאה זו ובהם כ-20,000 ישראלים. שיטת הפעולה הייתה גבייה של אלפי דולרים כדמי חבר לאתר שצפוי להניב לחבריו הכנסות קבועות. נכסי החברה, המוערכים בסכום של כ-225 מיליון דולר, הוקפאו בצו שיפוטי[3].
פרשת ערן מזרחי
ערן מזרחי, יועץ השקעות מסביון, הורשע באפריל 2013 בהונאת לקוחותיו בסכום של עשרות מיליוני שקלים, וביולי אותה שנה נגזרו עליו 12 שנות מאסר וקנסות כבדים. מזרחי קיבל בין 2007 ועד מעצרו במאי 2012 סכום של 57 מיליון ש"ח מ-101 משקיעים תוך שהוא משתמש בכספי המשקיעים להצגת מצג שווא של רווחים ולהנאתו האישית[4].
פרשת אמיר ברמלי וקרן קלע
אמיר ברמלי גייס באמצעות "קרן קלע" בין השנים 2009 ל-2015 מאות מיליוני שקלים מן הציבור. לאחר תחילת חקירת רשות ניירות ערך בתחילת 2015, "קרן קלע" נכנסה לקשיים תזרימיים ולהליכי פירוק במסגרתם הועלתה הטענה שמדובר בפירמידה או פונזי[5]. בינואר 2016 הוצא צו פירוק קבוע לכלל קבוצת רוביקון ו"קרן קלע"[6] וביוני 2016 הוגש נגד ברמלי כתב אישום בגין גנבה בידי מורשה, מרמה, זיוף והלבנת הון בסך של יותר מ־400 מיליוני שקלים[7], בו נטען שברמלי וחברותיו הבטיחו ללקוחות תשואה שנתית דו-ספרתית באחוזים, בעבור השקעתם באיגרות החוב של קרן קלע, אך משלא הושגה תשואה שכזו על ידי פעילות הקבוצה, ובפועל הפעילות של הקבוצה הייתה בכלל גירעונית, החל ברמלי לממן את ההחזרים למשקיעיו, בכספי הלוואות חדשות שנטל ממשקיעים חדשים. במילים אחרות, ברמלי ניהל לטענת המדינה הונאת פונזי, או "פירמידה" שעה שהוא הציג למשקיעים מצגים שקריים לכאורה על פעילות רווחית של הקבוצה. באוקטובר 2020 הורשע ברמלי בהונאת משקיעים בהיקף של 340 מיליון שקל בבית המשפט המחוזי בתל אביב[8].
ב-25 בפברואר 2021 בית המשפט גזר על ברמלי 10 שנות מאסר, לאחר שהורשע בגניבה של מעל 100 מיליון ש"ח.
פרשת מיכאל בן ארי וחברת EGFE
מיכאל (מייק) בן ארי (גרינפילד), גייס סכום הנאמד בין 300-600 מיליוני שקלים מכ-450 משקיעים. חלקם השקיעו אצלו כבר בשנת 2004. אחד מאפיקי ההשקעה העיקריים שהציע כביכול היה דרך הקרן האמריקאית "Blue River Partners" שמנהלת למעלה מטריליון דולר ומתמחה בהשקעה באג"ח מוניציפלי בארצות הברית, אך לאחר התפוצצות הפרשה ופניית משקיעים לבלו ריבר התברר כי EGFE ובן ארי הפסיקו להשקיע ב"בלו ריבר" לפני 2008. בתחילת שנת 2021 פתחה רשות ניירות ערך בחקירה כנגד בן ארי, ובחודש אפריל 2021 הוא נעצר בחשד להונאת משקיעים. לאחר ששוחרר בתנאים מגבילים, הוא נמלט בחודש מאי מהארץ באמצעות דרכון של חבר. לאחר כשנה, ב-24 ביוני2022 נעצר בן ארי בבוסניה ונפתחו נגדו הליכי הסגרה לישראל.[9] בדצמבר 2022 הורה שר המשפטים הבוסני על הסגרתו לישראל.[10]
בן ארי עלה לישראל מארצות הברית בשנת 1981. הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במינהל עסקים, עבד בבנק לאומי ולאחר מכן ככלכלן בשופרסל[11].
