"הוויה" הוקם בשנת 2006 כמיזם משותף לעריכת טקסים ברוח יהודית פלורליסטית על ידי שלושה ארגונים: המדרשה באורנים, מרכז בינה ומכון הטקסים החילוני. מטרת הארגון היא לקדם את פיתוחם של טקסי חיים ישראלים כך שיהיו רלוונטיים ונגישים לציבור החילוני בישראל ובעולם. הארגון עורך "טקסי חיים" - טקסי לידה, חתונה, בר מצווה, בת מצווה ואבלות - ברוח יהודית חילונית.
הארגון משיא זוגות על ידי עורכי טקסים שהוכשרו על ידי "הוויה", במקום או בנוסף לרבנים. "הוויה" משיא גם זוגות אשר מוגדרים על פי ההלכה היהודית כפסולי חיתון[2] (טקס ציבורי כזה נערך על ידי הארגון מדי ט"ו באב) וכן בני זוג מאותו המין; התנאי היחיד הוא שבני הזוג אינם נשואים לאחרים.
הטקסים שנערכים על ידי עורכי הטקסים של "הוויה" אינם מוכרים על ידי המדינה.
בנוסף מפעיל הארגון מספר תוכניות לימוד, הכשרה והעשרה בנושא טקסים חילוניים לציבור הרחב. בכלל אלו בתי מדרש,[3] תוכנית הכשרת עורכים טקסים, סמינרי כלולות לזוגות לפני חתונה,[4] סדנאות למשפחות בני מצווה ועוד.
מנהלת "הוויה" היא עו"ד סמדר דקל-נעים, ויושב ראש הוא עופר קורנפלד. משרדי הארגון נמצאים בסמינר אפעל.
מטרת הארגון בעריכת הטקסים החילוניים הוא ליצור טקס שנובע מתוך התרבות החילונית ישראלית ומבטא ערכים המעוגנים בתוך תפיסת העולם הזו. השקפת העולם הנמצאת בבסיס הטקסים החילוניים כפי שמוגדרת על ידי הארגון מבוססת על ארבעה יסודות: הומניזם; ריבונות, כלומר זכותם וחובתם של כל אדם וכל קבוצה לקבוע את אורחות חייהם באופן עצמאי ובלתי תלוי; ריבוי פנים (או פלורליזם), כלומר יחס סובלני ויכולת קבלה של שוֹנוּת ומגוון אנושיים בין אנשים וקבוצות בחברה; ומודרניות, כלומר הבנה כי התבונה האנושית יכולה לחקור את הטבע, החברה והאדם.
כל עורך או עורכת טקס בארגון הוסמכו על ידיו לשמש כעורכי טקסים בקורס שמשכו שנה.
בית המדרש של הוויה
בית המדרש של ארגון הוויה משמש ללימוד ופיתוח תפיסת עולמו של הארגון ושל עורכי הטקסים שלו בסוגיות שקשורות בתפקידם, תוכניהם ומקומם של טקסי החיים בחברה הישראלית.
הסוגיות העיקריות שנלמדות בבית המדרש:
התכנים של טקסי החיים וסמליהם – רבדים סימבוליים, מיתיים והלכתיים.
טקסים של חיים ומערכת החוק במדינת ישראל: סוגיות משפטיות שכרוכות בטקס הנישואין ובמוסד הנישואין; ברית זוגיות; ידועים בציבור; אמנות חברתיות; טקסים של לוויה אזרחיים וכיוצא בזה.
תכנים הקשורים לחתונה יהודית חילונית בין מסורת לחידוש.
מעברים בין הלכה, אגדה, נוהג וחוק.
טקסים של חיים בתפיסותיהם של זרמים, קהילות ועדות שונות בחברה היהודית הישראלית.
טקסים של חיים בזיקה למודלים מתחדשים של משפחות בישראל.
מצוקתן של עגונות ומסורבות גט – הסכמי קדם נישואין ופתרונות אחרים.
שאלות כלכליות וחברתיות שעולות סביב אירועי טקסי החיים.
רונן אחיטוב, ימי אדם: טקסי חיים יהודיים, משכל, 2007
מוקי צור, מחזור החיים במשפחה חילונית בארץ, זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי: כרך רביעי יהודים ולא יהודים בזמן החדש, כתר, 2007 [2]
