ערך זה עוסק בהחזרה של צליל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הד (פירושונים).
חדר עם ציפוי קירות ותקרה עבה ומחוספס במיוחד למניעת מעבר קול מן החוץ, מניעת כניסת קול פנימה ומניעת הד
הד הוא החזרה או השתקפות של צליל, המגיעה אל המאזינים זמן מה לאחר שמיעת הצליל הישיר. באקוסטיקה ובעיבוד קול נעשה שימוש רב מושג זה.
דוגמאות נפוצות להד הן החזרת גל קול מתחתית באר, או מקירות חדר או אולם, בניין וכדומה. הפרש הזמן בין הצליל הישיר ובין ההד שלו שווה ליחס בין המרחק הנוסף שעל הקול לעבור לבין מהירות הקול (כ-340 מטרים לשנייה, באוויר).
עוצמת ההד
כאשר קולות מופקים בחללים סגורים הם נוטים ליצור הדים בעודם מנתרים מהקירות, מהתקרה ומהרצפה[1]. עוצמת גל הקול המוחזר צריכה להיות גבוהה מספיק ובהפרש זמן גדול מספיק על-מנת שיוכל להיות מופרד מהגל הישיר בתפישתו של השומע. כדי שהמאזין יחוש בהד באופן מיטבי, עליו להיות בחלל גדול וריק עם קירות חלקים. על פי חוק סנל, חלל ריק עם קירות חלקים מאפשר לקול לחזור באופן מסודר ולא להתפזר, דהיינו, ולהישאר בעוצמה חזרה. הקירות החלקים משמשים מעין "מראה" לגלי הקול. גודל החלל מאפשר להד להגיע אל השומע ברווח זמן גדול מספיק מגלי הקול של הצליל המקורי. מסיבה זו, בידוד אקוסטי נגד הד כולל הוספת עצמים לחלל המקום, חספוס של הקירות והתקרה והרבה פעמים הנמכה של התקרה.
מקור השם
באנגלית ובשפות רבות אחרות נקרא ההד "אקו", Echo. מקור המילה במיתולוגיה היוונית: הנימפהאכו הייתה פילגשו של זאוס, מלך האלים. אשתו של זאוס, הרה, הענישה את אכו כשגילתה את בגידתו של בעלה: על הנימפה נגזר שלא לבטא לעולם את דבריה שלה, אלא רק לחזור על דבריהם של אחרים.
הד ראשוני הוא החזרה אחת בלבד של הצליל; כאשר הצליל מוחזר מספר פעמים מעצמים שונים, יש המכנים אותו "הדהוד" [דרוש מקור].
