הבשורות של ירושלים (בגאורגית: იერუსალიმის ოთხთავი სახარება, יְרוּסָאלִימִיס סַאֲחָרֶבָּה) או ארבעת הבשורות של ירושלים או הארבעה של ירושלים (גאורגית: იერუსალიმის ოთხთავი ოთხთავი, יְרוּסָאלִימִיס אוֹתְחְתָאוִוי) הוא כתב-יד מאוייר (אנ') של ארבע הבשורות[1] כתב-היד כתוב בשפה הגאורגית, בכתב הנוסחורי (גאו') ומתוארך למאות ה־12–13. כיום הוא נמצא בספרייה הלאומית של צרפת (סימון: Géo 28).
על פי צוואה המצורפת לכתב-היד, הבשורות הועתקו בגאורגיה ונתרמו למנזר המצלבה[2] בירושלים. כתב-היד כתוב על קלף באיכות גבוהה. עובי הגיליונות שונה מדף לדף. גודל כל עמוד 18x24 ס"מ. כותרות ואותיות תחיליות כתובות באותיות גדולות בדיו אדומה. קווי מתאר של חלק מהאותיות הגדולות מוזהבים. כתב-היד מעוטר בשמונה מיניאטורות. מתוכם ארבעה לוחות קאנוניים (אנ') וארבע מיניאטורות של המבשרים. המיניאטורות מוצגות על עמודים נפרדים כשהצד האחורי שלהם לבן. לפני כל בשורה ישנו אינדקס פרקים ופסוקים.
כתב היד נכרך ארבע פעמים: בפעם הראשונה במאה ה־13 כפי שמעיד אזכור של כורך הספרים בכתב היד עצמו. בפעם השנייה במאה ה־16 (גם כן צוין בכתב היד). בפעם השלישית במאה ה־18 המאה (צוין בכתב יד) ובפעם הרביעית במאה ה־19 או ה־20.
כתב היד הועתק על ידי מָאל דַּוְוִיתִיסְדְּזֶה[3]. על פי הצוואה, לכתב היד היה כיסוי מעוטר עם כריכה יקרה של זהב וכסף (אבזמים וברגים) וכך הוא נשלח למנזר המצלבה. תיארוך כתב-היד על פי סימנים פליאוגרפיים בוצע על ידי החוקרים אֶכְּווְתִּימֶה תָּאקָאִישְׁווִילִי (אנ') שתיארך את כתב היד למאה ה־13 ואֵלֵנֶה מֶטְרֵווֶלִי (גאו') שתיארכה למאה ה־12. הכריכה מהמאה ה־16 הוזמנה על ידי וְלַסִּי סַאֲקַדְזֶה[4], הארכיבישוף של אוּרְבְּנִיסִי (גאו').
כתב היד מהווה מקור חשוב לחקר יחסי הגאורגים והדוברי הלטינית בירושלים. כתב היד מלווה בדיווחים על צלבני ירושלים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
