PROFILPELAJAR.COM

הבדלים בין אישיים הם הדרכים שבהן אנשים שונים זה מזה בהתנהגותם, מאפייניהם ויכולותיהם. פסיכולוגיה הבדלית הוא התחום החוקר את ההבדלים הללו.

כל אדם סוטה באלפי דרכים מן האדם הנורמה והאינדיבידואליות שלו אינה שווה לסכומן של כל הסטיות הללו^[1]. דוגמה ליכולת שבה ישנם הבדלים בין אישיים ניכרים בין אנשים היא היכולת ליצור מפה מנטלית. משמע לראות בעיני רוחך, בדמיון, את האזור שבו אתה נע. היכולת לנווט נגזרת מהיכולת לראות בבירור את המיקום היחסי של האתרים במרחב. דוגמה נוספת היא האופן שבו תרופות משפיעות על אנשים שונים.

הבדלים התפתחותיים

פסיכולוגיה התפתחותית עוסקת בין היתר בהבדלים בין אישיים במהלך ההתפתחות של האדם. הביטוי הראשוני לשונות בין אישית הוא המזג שניכר כבר בגיל הינקות. בהתאם לכך, ישנם הבדלים ניכרים בין ילדים באופן התגובה שלהם לאירועים שונים מבחינה התנהגותית, רגשית וקשבית^[2].

בהמשך, ילדים שונים מפתחים רמות יכולת שונות בתחומי התפתחות שונים. לדוגמה, אחד מהתחומים בהן קיימת שונות בין אישית הוא התפתחות היכולת של שליטה עצמית^[3]. ראה שקיימים גם הבדלים בין אישיים גם בנוגע לנטייה לשעמום. עד גיל ההתבגרות ילדים מסוימים מפתחים מבנים של קשב ופעילות המאפשרים להם להיות נרגשים ומעורבים בפעילויותיהם, בעוד שאחרים מפתחים הרגלים של חוסר מעורבות המובילים לדפוסים של חשיבה והתנהגות המאופיינים על ידי שעמום ואפתיה^[4].

גורמים להבדלים התפתחותיים

הבדלים התפתחותיים בין אנשים נובעים מאינטראקציה של תורשה וסביבה^[5].

השפעות תורשתיות מתייחסות לכל הגורמים שנמצאו באורגניזם בראשית קיומו האינדיבידואלי^[5]. ישנם הבדלים במבנה הגנטי של אנשים שונים. התורשתיות היא השונות הנצפית בין פרטים הנגרמת מהבדלים גנטיים. רצף ה-DNA של אדם מסוים משקף את התורשה שלו והוא אינו ניתן לשינוי על ידי הסביבה^[3]. עם זאת, בעוד שהמכלול הגנטי של האדם (הקרוי "גֵנוֹטִיפּ") הוא קבוע, האופן שהוא בא לידי ביטוי ("פֵנוֹטִיפּ") יכול להיות מושפע מהסביבה.

השפעת הסביבה

השפעות סביבתיות מתייחסות לכל הגורמים החיצוניים אשר משפיעים על האדם^[5]. בשנים הראשונות יש לסביבה השפעה משמעותית על ההתפתחות המאוחרת של האדם. בהתאם לכך, ההורים יכולים להשפיע רבות על אופן ההתפחות של ילדם^[3].

מעבר לתא המשפחתי, האופן שבו תרבות מסוימת מעצבת או מנצלת כישורים חשיבתיים עשוי להשפיע על ארגונם של כישורים אלה במוח. לדוגמה: מנגנון הקריאה יהיה שונה אצל אנשים שגדלו בתרבויות שפתחו כתב אלפביתי (המבוסס על התאמה צלילית) בהשוואה לאנשים שגדלו בתרבויות שפתחו כתב לוגוגרמי חזותי (כמו ביפן)^[6].

הסביבה יכולה גם להשפיע על דפוסי החשיבה של האדם. הסכמות הן אחד המנגנונים המאפשרים לאדם להתמודד מול היצף מידע של גירויים מהסביבה^[7]. הסכמה מתגבשת בעקבות ההתנהלות של האדם מול הסביבה בה הוא חי. היא מתייצבת ככל שההתנסויות, התפיסות והתנהגויות שגרמו להיווצרותה חוזרות ונשנות. בהתאם לכך, לכל אדם יש מערכת סכמות שונה, הנבנית על החוויות וההתנסויות הייחודיות לו^[8]. הסכמות מספקות מסגרת התייחסות, המאפשרת לאדם לארגן ולעבד את המידע הרב המתקבל מהסביבה באופן יעיל על סמך ניסיון העבר. עם זאת, הסכמה מראה עמידות מפני נתונים הסותרים אותה ונוטה לעודד התנהגות שתוביל לאימות של נכונותה. כתוצאה מכך היא עלולה לגרום למצבים של נטאי מחשבתי או נבואות שמגשימות את עצמן^[7].

מחקר הבדלים בין אישיים בפסיכולוגיה

תחום זה מובחן מתחומים אחרים בפסיכולוגיה, מכיוון שלמרות שנראה שפסיכולוגיה היא חקר אינדיבידואלים, הרי שפסיכולוגים מודרניים חוקרים רבות קבוצות. לדוגמה, בעת הערכת היעילות של תרפיה חדשה, השיפור הממוצע בעקבות התרפיה אצל קבוצה אחת יושווה לממוצע היעילות של טיפול פלצבו, או לתרפיה קיימת. זאת משום שלצורך המחקר יש להשתמש בקבוצת ביקורת לצורך השוואה סטטיסטית, והביקורת מוגדרת כקבוצת אנשים.

בהקשר זה של השוואת קבוצות, הבדלים בין בני-אדם בתגובה שלהם לטיפול או למניפולציה הניסויית נתפסים כטעויות מדידה. בעוד שתחום המחקר של הבדלים בין אישיים יראה בהבדלי התגובות לטיפול את התופעה המעניינת שיש לחקור. המחקר מתעניין בממדים שבהם אנשים שונים זה ומזה ובגורמים לשוני זה.

ראו גם

הערות שוליים

^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
^ Rueda, M., Checa, P., & Rothbart, M. K. (2010). Contributions of Attentional Control to Socioemotional and Academic Development. Early Education And Development, 21(5), 744-764.
^ ¹ ² ³ Berger, Andrea, (2011). Self-regulation: Brain, cognition, and development. Human brain development series., (pp. 61-90). Washington, DC, US: American Psychological Association
^ By Csikszentmihalyi, Mihaly - BOREDOM. Kazdin, Alan E. (Ed), (2000). Encyclopedia of psychology, Vol. 1., (pp. 442-444). Washington, DC, US: American Psychological Association; New York, NY, US: Oxford University Press, xiv, 495 pp
^ ¹ ² ³ רוברט ס. וודוורת (1965). פסיכולוגיה. תל אביב: מסדה.
^ הוארד גארדנר (1995). מוח חשיבה ויצירתיות. רעננה: ספרית פועלים.
^ ¹ ² Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
^ שאול פוקס (1998). הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.