נפת האקארי (בטורקית: Hakkâri ili או Hakkari ili, מילולית: האקיארי; בכורדית: Culemêrg) היא נפה בדרום-מזרח טורקיה. בירת הנפה בעיר האקארי והיא נחלקת לארבע יחידות אדמיניסטרטיביות. בנפת האקארי התגוררו בשנת 2020 280,514 תושבים[דרוש מקור], רובם כורדים. לפי ההיסטוריון והגאוגרף הערבי בן המאה ה-10 לספירה, אין האבסאל, מקור השם האקארי בצירוף "הר-קאריאן" (Her-kariyan) שמשמעו "לוחמני" או "חזק".
גאוגרפיה
נפת האקארי שוכנת בפינה הדרום מזרחית של טורקיה, וגובלת באיראן ממזרח, בעיראק מדרום, בנפת שירנק ממערב ובנפת ואן מצפון. נפת האקארי משתרעת על פני שטח של 7,121 קמ"ר, ומתאפיינת בתבליט הררי. למעלה משלושים פסגות מתנשאות לגובה של יותר מ-3,000 מטרים, והפסגה הגבוהה ביותר היא בהר ג'ילו (Cilo) שגובהו 4,168 מטרים. גם הרמה שבבסיסי ההרים שוכנת בגובה של 1,700 מטרים מעל פני הים.
היסטוריה
באזור האקארי נתגלו ציורי אבן פרה-היסטוריים הדומים לממצאים באתרים אחרים ברחבי מזרח אנטוליה ואזרבייג'ן. האשורים[דרושה הבהרה] דיווחו[דרוש מקור] על הנאירי, נסיכויות עצמאיות שהתקיימו באזור אגב קשרים פדרטיביים במשך האלף השני לפנה"ס. שמם של שניים מהנסיכים המוזכרים - הובושקי-קאקי (ה) ודאטא (נה) - הוא ממקור חוריטי[דרושה הבהרה]. האוררטים שלטו באזור במחציתו הראשונה של האלף הראשון לפנה"ס. בתקופה העות'מאנית התגוררו באזור שבטים אשוריים[דרושה הבהרה], אך הם נאלצו לעוזבו ולעבור לעיראק ולפרס עקב הלחימה במלחמת העולם הראשונה. האשורים עצמם טוענים כי הטורקים והכורדים ביצעו בהם רצח עם וכי זו הייתה הסיבה למנוסתם מהאזור. עד שנת 1946 היוותה הנפה חלק מנפת ואן, אך אז הופרדה ממנה וזכתה למעמד של נפה נפרדת.
קישורים חיצוניים
