הרב מרצבך למד יומיים בשבוע אצל הרב יורם אברג'ל בנתיבות. הוא העביר שיעורי תורה מדי יום ביישובים שמעה, ליבנה, טנא עומרים, חירן, באר שבע ועוד. שימש באופן לא רשמי כרב היישובים שמעה וטנא עומרים.
עבודתו כאדריכל
תכנן מקוואות ובתי כנסת ביישובים רבים. שניים מבתי הכנסת שתכנן בגוש קטיף, ביישובים בדולח וכפר דרום, נעזבו ונהרסו במהלך ההתנתקות בשנת 2005. את בית הכנסת בכפר דרום, מבתי הכנסת הגדולים שהוקמו בגוש קטיף, התחיל להקים בשנת 1995, אך עיכובים בבנייה הביאו להשלמתו רק ב-2005, רגע לפני פינויו. הבניין הכיל 500 מקומות ישיבה בעזרת הגברים ועוד 250 מקומות בעזרת הנשים.
הוריו, עזריאל ושושנה מרצבך, שעלו לישראל מצרפת בעקבותיו, נהרגו בתאונת דרכים בצומת נצרים ב-1985. שמונה מתשעת אחיו עלו גם הם לישראל. בין אחיו: פרופ' עלי מרצבך והרב ראובן מרצבך מראשי נטורי קרתא. הוא הותיר אחריו את רעייתו, חמישה ילדים, ונכדים.
חתנו הוא הרב זאביק הראל.
הנצחתו
משפחתו של הרב מרצבך הוציאה ספרים לזכרו, בעריכת חתנו, הרב זאביק הראל:
כתבם על לוח לבך, יצא לרגל השלושים. "נקודות אור והתעוררות בעבודת ה' יתברך" שסיכם הרב מרצבך מתוך שיעורי רבו, הרב יורם אברג'ל, מסודרות לימי השנה.
סדרת ספרים וחוברות הכוללים סיפורים על הרב מרצבך ודברי תורתו: חוברת אשר קידש ידיד מבטן, תשע"ב - סדר ברית מילה; סדר מלווה מלכה, תשע"ג; להתעדן באהבתך וביראתך, תשע"ד – סדר זמירות שבת; ישראל במועדן, תשע"ה – אוסף תפילות למועדי ישראל.
בשנת תשע"ד, הפיק הרב הראל סרט תיעודי לזכרו, בשם אדריכל של נשמות[1].