דייוויד ניומן
David Newman

לידה	4 ביולי 1956 (בן 68) לונדון, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	גאוגרפיה פוליטית
מקום לימודים	אוניברסיטת דרהאם אוניברסיטת קווין מרי בלונדון
מוסדות	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרסים והוקרה	קצין במסדר האימפריה הבריטית

דייוויד ניומן (באנגלית: David Newman; נולד ב-4 ביולי 1956) הוא חוקר ישראלי-בריטי, המכהן כפרופסור בקתדרה לגאופוליטיקה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מחלקה שהוא היה שותף בהקמתה וכיהן כראש המחלקה הראשון. כמו כן, שימש במשך שנים רבות גם כעורך ראשי של כתב העת האקדמי Geopolitics וכדיקאן הפקולטה למדעי הרוח והחברה של אוניברסיטת בן-גוריון. ניומן יליד לונדון, אנגליה וקצין (OBE) בחטיבה האזרחית של מסדר האימפריה הבריטית.^[1] בשנת 2024, ניומן פרש אחרי 37 שנות עבודה באוניברסיטת בן-גוריון, ומונה כפרופסור אמריטוס.

דייוויד ניומן נולד בלונדון בשנת 1956. הוא גדל בצפון לונדון, שם היו גם אביו וגם סבו רבנים בבתי כנסת שונים.

הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות בגאוגרפיה מקווין מרי קולג' באוניברסיטת לונדון (1978) ובעל תואר דוקטור בגאוגרפיה פוליטית ולימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת דרהאם (1981). הוא השלים את הדוקטורט שלו בהדרכתו של הגאוגרף הפוליטי, ומייסד ה מרכז הבין לאומי לחקר גבולות (IBRU), פרופסור ג'רלד בלייק.

בשנת 1982 עלה ארצה, ובהמשך מונה כמרצה בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ועבד לצד הגאוגרף והקרטוגרף הפוליטי הישראלי פרופסור משה ברור והגאוגרף פרופסור אלישע אפרת.

בין השנים 1983-1986 היה ניומן גם חוקר במרכז לחקר ההתיישבות ברחובות, שם עבד לצד פרופסור רענן ויץ וד"ר לביאה אפלבאום, שהתמקד באופנים חדשים של תכנון התיישבות בישראל ובמחקר על תפקודן של המועצות האזוריות באזורים המרוחקים של המדינה.^[2]

בשנת 1987 מונה למרצה בכיר בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מ-1996 עד 1998, הוא שימש כמנהל מכון הוברט האמפרי למחקר חברתי. בשנת 1998 ייסד את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כיושב ראש הראשון שלה עד 2003. הוא גם ייסד את המרכז באוניברסיטת בן-גוריון לחקר הפוליטיקה והחברה האירופית (CSEPS) בשנת 2001, לאחר מכן שונה שם ל - מרכז סימון וייל ללימודי אירופה.

בין השנים 2010-2016, ניומן נבחר לכהן בשתי קדנציות רצופות כדיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון.^[3]

ניומן מילא תפקיד משמעותי בהגנה על האוניברסיטאות הישראליות והקהילה האקדמית מול הצעת החרם האקדמי על ישראל במהלך השנים 2006–2008. כמו כן, והיה פעיל בפרויקטים ששללו את הניסיונות להטיל חרם אקדמי על חוקרים או מוסדות ישראלים.

ניומן ביקר כפרופסור אורח ועמית מחקר במספר אוניברסיטאות ומוסדות מחקר ברחבי אירופה וצפון אמריקה. מ-1993 עד 1995, ניומן היה פרופסור אורח באוניברסיטאות קלגרי ויורק, טורונטו.

בשנת 2006, ניומן היה פרופסור אורח לגאופוליטיקה באוניברסיטת בריסטול באנגליה, ולאחר מכן היה כשנה כפרופסור אורח במחלקה לגאוגרפיה בקווין מרי ווסטפילד קולג' באוניברסיטת לונדון. כיהן גם כפרופסור אורח באוניברסיטת דרום אסיה בדלהי, הודו, ובקינגס קולג', אוניברסיטת לונדון.^[4]

ניומן מונה לקצין מסדר האימפריה הבריטית (OBE) בשנת 2013 עבור הישגיו בתחום ההשכלה הגבוהה ומדעי הרוח וקידום קשרים אקדמיים בין בריטניה וישראל.^[5]

ביוני 2014, מינתה אוניברסיטת בן-גוריון את ניומן כמופקד על הקתדרה חדשה באוניברסיטה לגאופוליטיקה.^[6]

בשנת 2016 נבחר ניומן כאחד מ-100 המהגרים המשמעותיים ביותר מבריטניה לישראל שהשפיעו על החברה הישראלית בתחומי הפעילות המקצועיים שלו.^[7]

ניומן קשור למספר מוסדות העוסקים בגבולות, כגון היחידה לחקר גבולות בינלאומיים בבריטניה (IBRU), האגודה הבין לאומית ללימודי גבולות (ABS), הרשת הבין לאומית לחקר אזורי הגבול במעבר (BRIT), ועד 2012, היה מזכיר הוועדה למפה הפוליטית העולמית (WPM) של האיגוד הגאוגרפי הבינלאומי (IGU).^[6]

ניומן מילא תפקיד משמעותי בלגיטימציה מחדש של גאופוליטיקה וגאוגרפיה פוליטית כתת-דיסציפלינה של גאוגרפיה ויחסים בינלאומיים, לאחר כמעט ארבעה עשורים שבהם הנושא הושאר מחוץ למחקר והוראה באוניברסיטאות בשל קשריו בעבר עם הגאופוליטיקה של הרייך השלישי.

בשנים 1999–2014 שימש ניומן כעורך ראשי, יחד עם פרופסור ג'ון אגניו מ-UCLA ולאחר מכן עם פרופ' סיימון דאלבי מאוניברסיטת ווטרלו בקנדה, של כתב העת הבינלאומי Geopolitics, המתפרסם מדי רבעון על ידי טיילור ופרנסיס (Routledge).

בתוך השדה הרחב יותר של גאופוליטיקה, עבודתו של ניומן התמקדה בתפקודים ובתפקידים המשתנים של גבולות בתוך המערכות הבינלאומיות והלאומיות. בהמשך למאמר מכונן שפורסם ב-1998, יחד עם פרופסור אנסי פאסי מאוניברסיטת אולו בפינלנד, ניומן קרא תיגר על מושגים כמו עולמות "חסרי גבולות" (borderless worlds) ו"דה-טריטוריאליזציה" (de-territorialization), בטענה שגבולות מעולם לא נעלמו, גם כאשר הם נפתחו לתנועה וגמישות משמעותית יותר, אלא שינו את תפקידיהם בתגובה למציאות הגלובלית והפוליטית המשתנות. בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר, ניומן ועמיתיו בחנו וניתחו את הדרכים שבהן גבולות רבים הפכו מחדש בשם הביטחון הלאומי, כולל בניית חומות וגדרות חדשות רבות ברחבי העולם.

בין השנים 2012-2016, ניומן היה חלק מקונסורטיום כלל-אירופי בן 20 אוניברסיטאות של הפרויקט FP7 במימון האיחוד האירופי בנושא Borderscapes, בראשות אוניברסיטת ג'ואנסו בפינלנד. ב-2013 הפכו ניומן ואוניברסיטת בן-גוריון לחלק מפרויקט הגבולות החדש, Borders in Globalization, במימון ה-SSHRC הקנדי ובראשו פרופ' עמנואל ברונט-ג'יילי באוניברסיטת ויקטוריה, קנדה.

בשנת 2023 אירח ניומן, במסגרת פעילותו של הקתדרה למחקר בגאופוליטיקה, את הכנס העולמי השלישי של ה-ABS (האגודה ללימודי גבולות) בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן-גוריון, בהשתתפות כמעט 300 חוקרי גבולות ומדינאים מובילים מכל העולם.

הדוקטורט של ניומן מאוניברסיטת דורהאם היה הניתוח המשמעותי הראשון של התנחלויות ושינויים טריטוריאלי בגדה המערבית לאחר 1967. הוא התמקד בפעילות הפוליטית והתכנונית של תנועת ההתיישבות הדתית-לאומית גוש אמונים, נושא שחזר אליו בתקופה שלאחר מכן ועד כה. עבודתו עסקה בתפקוד גבולות ישראל, עם התמקדות בגבול הקו הירוק, המפריד בין ישראל לגדה המערבית.

יחד עם החוקרת פרופ' תמר הרמן, המומחית לתנועות השלום בישראל, מהאוניברסיטה הפתוחה ומכון שטיינמץ למחקרי שלום, ניומן עסק בהשוואה בין ארגוני שלום עכשיו וגוש אמונים בשנים הראשונות של פעילותם, וכתבו יחד גם על ארגוני שלום הדתיות, כגון עוז ושלום - נתיבות שלום.

יחודיים מהבחינה הזו היו שני פרויקטי מחקר משותפים, כאשר הגאוגרף הישראלי-פלסטיני, גאזי פלאח, הסתכל על הממדים הגאוגרפיים הפוליטיים המשתנים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הפרויקטים, שמומנו על ידי קרן פורד וקרן ג'ון וקתרין מקארתור בשנות ה-90, הובילו לסדרה של מאמרים שנכתבו במשותף בכתבי עת אקדמיים מובילים, צורה של כתיבה משותפת שהייתה בחיתוליה בתקופה זו.^[8]

פרויקטי מחקר נוספים בתחום הגאופוליטיקה הישראלית-ערבית כללו את מכון השלום של ארצות הברית (USIP) שבחן שיתוף פעולה חוצה גבולות אפשרי בין ישראל למדינה פלסטינית עתידית ופרויקט קונסורציום של האיחוד האירופי הבוחן את תפקידו של האיחוד האירופי בהתערבות סכסוכי גבולות ותוכנית שותפות בשלום של האיחוד האירופי, המנחה סדנאות הקשורות לשלום עבור מורים דתיים בישראל ובפלסטין בניסיון לקדם דיאלוג ופעילויות לבניית שלום בין-תרבותיות.

בעקבות עבודתו על הממדים הפוליטיים של ההתנחלות בגדה המערבית, ניומן בילה חלק ניכר משנות ה-80 במרכז לחקר ההתיישבות, בראשותו של פרופ' רענן וויץ, בניתוח הצורות החדשות של קהילות כפריות-עירוניות (rurban communities)שהיו חדשים בנוף ההתיישבותי והתכנוני בישראל. עבודה זו, בשיתוף ד"ר לביאיה אפלבאום, הניבה שני ספרים, האחד בחן את אופני ההתיישבות המשתנים, ובמיוחד היישוב הקהילתי, והשני ניתוח שיטת השלטון המקומי הכפרי (המועצות האזוריות). הדבר הביא גם לפרסום, יחד עם הקרטוגרף הישראלי אביגדור אורגד, של אטלס של מועצות אזוריות ב-1992.

בחלק מאוחר יותר בקריירה שלו, ניומן פיתח עניין מחקרי משני בהיסטוריה של הקהילות היהודיות ברחבי הממלכה המאוחדת מאמצע המאה ה-19 ועד עכשיו. בפרט, עבודתו התמקדה ב:

ההיסטוריות והמורשת האבודות של בתי כנסת וקהילות שנסגרו. רבנים ואישים (שרבים מהם הגיעו לבריטניה ממזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20) שעיצבו את חיי הקהילות היהודיות בכלל, והאורתודוקסיות בפרט, בתקופה זו.

המורשת האמנותית של הקהילות היהודיות בבריטניה, עם התמקדות ספציפית בחלונות הוויטראז' של האמן דייוויד הילמן, המעטרים רבים מבתי הכנסת הגדולים ברחבי לונדון רבתי ובחלקים אחרים של העולם, כולל ישראל.

בנוסף לעבודתו האקדמית, ניומן היה פעיל גם כחוקר ציבורי הן בתקשורת והן בפוליטיקה.

מ-1997 עד 2003 ושוב מ-2009 עד 2016, ניומן פרסם טור מאמר שבועי ב"ג'רוזלם פוסט".^[9] משנת 2019 ועד לתקופה הנוכחית, ניומן מפרסם מדי פעם טורים וניתוחים ב"טיימס אוף ישראל", הוא פרסם מאמרים ומדורי דעה בעיתונים ובמגזינים, כגון הניו יורק טיימס,^[10] הגרדיאן^[11] ומגזין תיקון. עסק גם רבות כפרשן של הפוליטיקה האירופאית בכלל, והבריטית בפרט, בתקשורת ובמדיה הישראלית.

ניומן היה נתון להתקפות של ארגוני ימין בישראל, כמו ישראקמפוס, אם תרצו ו-NGO Monitor, על הקמת והובלת המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון ועל עמדותיו הפוליטיות בנושא הסכסוך הערבי-ישראלי. במהלך השנים 2012–2013, ניומן היה פעיל בהגנה על האוניברסיטה והמחלקה שלו מפני ניסיונות התערבות פוליטית ימנית מצד המועצה להשכלה גבוהה בישראל, לרבות הניסיון (שלא צלח) של שר החינוך דאז, גדעון סער, לסגור את המחלקה.^[12]

משנת 2000, ניומן החל בפרויקט של העברת ספרי תורה שאינם בשימוש מבתי הכנסת בבריטניה לקהילות צעירות חדשות בישראל. במידת הצורך תוקנו ספרי תורה אלו על ידי סופרים מקצועיים בירושלים והוקדשו מחדש בשמות הקהילות התורמות. ספרי התורה הובאו מקהילות שונות בלונדון, כמו אדינבורו ובריסטול לקהילות ישראליות כמו מיתר, ירוחם ומבוא ביתר. זהו פרויקט מתמשך שמטרתו שימור חפצי מורשת של בית הכנסת היהודי ויצירת קישורים חיים בין קהילות ותיקות בבריטניה לבין קהילות צעירות חדשות בישראל.^[13]לאחרונה חודש הפרויקט כדי להביא ספרי תורה נוספים לזכרם של חיילים שנפלו במלחמה לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.

Newman, David. 2003. `On borders and power: A Theoretical Framework', Journal of Borderland Studies, Vol 18 (1), 13-25.^[14]

Newman, David. 2006 `Borders and bordering: towards an interdisciplinary dialogue’, European Journal of Social Theory, Vol 9 (2), 171-186.^[15]

Newman, David. 2006 `The lines that continue to separate us: Borders in our borderless world’, Progress in Human Geography, Vol 30 (2), 1-19.^[16]

Newman, David. 2005. `From “hitnachalut” to “hitnatkut”: The Impact of Gush Emunim and the Settlement Movement on Israeli Society’, Israel Studies, Vol 10 (3), 192-224.^[17]

Newman, David, AND PAASI ANSSI 2009 `Fences and neighbours in the post-modern world: boundary narratives in political geography', Progress in Human Geography, 22 (2), 186-207, 1998).

Newman, David. 2011 `Contemporary Research Agendas in Border Studies: An Overview’, In Doris Wastl-Water, Ed. Ashgate Research Companion to Border Studies. Ashgate Publishers.. Chap 2, pp.33-47.

Newman, David. 2013 `Gush Emunim and the Settler Movement’, In Joel Peters and David Newman (Eds) A Companion to the Israel-Palestine Conflict. Routledge. Chap 22, pp. 255-266.^[18]

Newman, David. 2013 `Territory and Borders’ In Joel Peters and David Newman (Eds) A Companion to the Israel-Palestine Conflict. Routledge. Chap 11, pp.135-144.^[18]

Newman, David. 2015 Borders, Boundaries and Borderlands, The Wiley – AAG Encyclopaedia of Geography – Political Geography Subsection. John Wiley.^[19]

ניומן ידוע כאוהד של קבוצת הכדורגל האנגלית טוטנהאם, ואספן ממורביליה (מזכרות).^[20]

ניומן מתגורר ביישוב מיתר בצפון הנגב, ובירושלים. לניומן ארבעה ילדים נשואים ונכדים, הגרים ברחבי הארץ.

בשנת 2016 הורשע באשמת הטרדה מינית, בעקבות תלונה של סטודנטית שהייתה כפופה לו, בזמן היותו דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון.

העונש שנגזר עליו היה נזיפה, שאחריה יצא לשבתון של שלוש שנים באנגליה. בנוסף, בית הדין האוניברסיטאי החליט שלא לפרסם את פסק הדין ברבים.^[21]

מאז הרשעתו פרסמה אוניברסיטת בן-גוריון פעמיים על קיומם של קורסים בהוראתו של ניומן, אשר בוטלו בעקבות מחאות סטודנטיות וסטודנטים.^[22]

• דף אישי באתר האוניברסיטה
• מאמר של דייוויד ניומן
• הרצאות של דייוויד ניומן(הקישור אינו פעיל)
• דוד ניומן (1956-), דף שער בספרייה הלאומית