דייוויד לוין (באנגלית: David Levine; 20 בדצמבר 1926 – 29 בדצמבר 2009) היה אמן, מאייר וקריקטוריסט אמריקאי. התפרסם בעיקר בשל הקריקטורות שלו ב-The New York Review of Books.
ג'ולס פייפר (אנ') כינה אותו "הקריקטוריסט הגדול ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20".
ביוגרפיה
קריירה
לוין קיווה לעבוד כצייר במשרה מלאה, אך נאלץ גם להתקיים על פרסומים של איורים כמו ה-Gasoline Retailer. על כל פנים הוא השאיר אחריו לא מעט ציורים, אם כי רבים מהם נהרסו בשריפה ב-1968. את ציוריו צבע בצבעי מים והם תיארו לרוב יצרני בגדים (עובדיו של אביו), ורוחצים בקוני איילנד. לוין יחד עם אהרון שיקלר הקים קבוצת ציור ב-1958 של אמנים שהתאספו למשך חמישים שנה לציור דוגמנאות. ב-2007 פורסם סיפור[דרושה הבהרה] דוקומנטרי על הקבוצה שנקרא "דיוקנאותיה של גברת" ("Portraits of a Lady") בעקבות יצירת דיוקנאות של שופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית סנדרה דיי או'קונור.
במהלך עבודתו במגזין אסקווייר בשנות ה-60 התפתחו יכולותיו כקריקטוריסט פוליטי. יצירתו הראשונה עבור The New York Review of Books פורסמה ב-1963, מספר חודשים לאחר יציאת העיתון לאור לראשונה. לאחר מכן הוא צייר עבור כתב העת מעל 3,800 קריקטורות עט-דיו של ציירים, סופרים ופוליטיקאים מפורסמים. אולם רק כחצי מהקריקטורות שלו פורסמו ב-The New York Review of Books. אחרות התפרסמו באסווייר (מעל 1,000), בניו יורק טיימס, בוושינגטון פוסט, ברולינג סטון, בספורטס אילוסטרייטד, בניו יורק מגזין, בטיים מגזין, בניוזוויק, בניו יורקר ובאחרים.
שנותיו האחרונות ומותו
ב-2006 לוין אובחן כסובל מניוון מקולרי מחלת עיניים שגורמת לעיוורון. באפריל 2007 הוא הפסיק ליצור קריקטורות חדשות וכתב העת The New York Review of Books המשיך לפרסם יצירות ישנות שלו.
ב-29 בדצמבר 2009, לוין מת בבית החולים הפרסביטריאני בניו יורק (אנ') בגיל 83, בעקבות סרטן הערמונית ומחלות נלוות. הותיר אחריו את אשתו השנייה קייתי הייס (Hayes) (אותה נשא לאישה ב-1996), שני ילדים, שני ילדים חורגים ונכדים.
ספריו
- (1966). The Man From M.A.L.I.C.E. Clark, Irwin & Co., Ltd.
- (1969). Pens and Needles. Gambit, Inc.
- (1970). No Known Survivors. Gambit, Inc.
- (1978). The Arts of David Levine. Knoph.
- (2008). American Presidents. Eros Comix.
קישורים חיצוניים
.jpg)
