סיפורם של דיאנה וקליסטו מתואר בספר השני של השיר האפימטמורפוזות מאת המשורר הרומי אובידיוס. קליסטו היא אחת הנימפות של האלה דיאנה. יופיטר מלך האלים חושק בה, מתחפש לדיאנה כדי שיוכל להתקרב אליה ואז אונס אותה. היא הרה ומסתירה את ההריון מחברותיה, אך כאשר הן רוחצות במעיין והיא מסרבת להסיר בגדיה, הן מגלות זאת, קורעות את בגדיה מעליה והיא מגורשת.
יונו מלכת האלים מגלה את מעשהו של יופיטר וכנקמה על כך הופכת את קליסטו לדובה. בנה של קליסטו, ארקס הצייד, מנסה להורגה. יופיטר חומל עליהם וברגע האחרון מרומם אותם לרקיע והופך את קליסטו למערכת הכוכבים הדובה הגדולה ואת ארקס למערכת הכוכבים הדובה הקטנה.
חלקו הגדול של אוסף אורליאן, כולל ציור זה ודיאנה ואקטיון, נקנה בשנת 1798 על ידי תעשיין בריטי. מאוחר יותר נרכשו שני הציורים על ידי משפחת אצולה בריטית והוצגו באחוזת המשפחה בלונדון. הם נרכשו במשותף על ידי הגלריה הלאומית בלונדון והגלריה הלאומית של סקוטלנד בשנת 2008, ומיועדים להצגה ברוטציה בת חמש שנים בין שני המוזיאונים.
הציור מתאר את הרגע בסיפור בו שאר הנימפות קורעות את בגדיה של קליסטו מעליה. זהו ציור משלים לדיאנה ואקטיון, גם פה מתוארת ענישה של בן אדם חף מפשע בידי האלים. מדובר למעשה על קורבן אונס אשר מנודה בידי חברותיה.
שני הציורים תוכננו מלכתחילה היות מוצגים כזוג. הם דומים זה לזה בין היתר גם במספר הדמויות (8–10 לעומת 2 בשאר הציורים בסדרה poesie) ובגודלם המעט קטן יותר מגודלם של ארבעת הציורים האחרים בסדרה. בשניהם יש פסלים ותבליטים דומים ונוף משלים. לדוגמה, זרם המעיין בציור זה נראה כהמשכו של זרם המעיין בציור "דיאנה ואקטיון". כאן האור מגיע מימין בעוד שב"דיאנה ואקטיון" הוא מגיע משמאל, עובדה המעידה על כך ששני הציורים נועדו להיות מוצגים זה מול זה, משני צידיו של חלון.[3]
