PROFILPELAJAR.COM

דופין
Renault Dauphine
מאפיינים כלליים
יצרן	רנו
מודל קודם	קטר שבו
מודל אחריו	רנו 6
אורך	3,937 מ"מ
רוחב	1,524 מ"מ
גובה	1,441 מ"מ
משקל	650 ק"ג
בסיס גלגלים	2,267 מ"מ
מפרט טכני
מנוע	מנוע בנזין

ערך זה עוסק בדגם מכונית. אם התכוונתם לתואר אצולה, ראו דופן (תואר אצולה).

דופין (צרפתית: Dauphine) היא מכונית משפחתית, מתוצרת יצרנית הרכב הצרפתית רנו, אחת ההצלחות הגדולות של רנו בענף הרכב בשנות החמישים ותחילת שנות ה-60 של המאה ה-20.

במדינת ישראל הורכבו 2,180 יחידות בין יוני 1957 לאוקטובר 1959.

בין השנים 1956–1967 יוצרו בעולם 2,150,738 יחידות, בארגנטינה, ארצות הברית, ברזיל, יפן, ישראל, ניו זילנד וספרד. באיטליה הורכב דגם האלפא רומיאו דופין.^[1]

היסטוריה

הרנו דופין, הוצג במרץ 1956. פרויקט 109 של יצרנית הרכב הצרפתית "רנו", הוליד את ה-Dauphine, הוא יזם בשנת 1951, והיה האבולוציה של רנו 4CV.^[2]^[3]

בשנים 1956–1963 יוצרו הדופינים עם מנועי 845 סמ"ק בהספק של 28, ו-33 כ"ס, בין שנת 1958 לשנת 1963 ייצרו את ה-Dauphine Gordini עם מנועים בהספק של 37.5 כ"ס, ו-40 כ"ס. בשנים 1964 ל-1968 הגבירו את ההספק ל-55 כ"ס.

השם הסופי דופין, ניתן לאחר שמנהלי רנו קבעו: " 4CV היא מלכת הכביש, את הרך הנולד יכול להיות רק Dauphine .Dauphine היא הצורה הנשית של הכותרת הפיאודלית הצרפתית של Dauphin, יורש העצר של כס המלכות".

גרסת מכונית הספורט-קופה של רנו, הרנו קרוול, (Caravelle), התבססה על הדופין. המנוע של הרנו קרוול שנת 1958 היה מנוע דופין 845 סמ"ק.

מנוע 845 הסמ"ק אשר הורכב במכונית הספורט הצרפתית אלפין A108 היה מנוע דופין.

דגמי "דופין" הופיעו בסרטי טלוויזיה וקולנוע.^[4]

דגם המכונית החשמלית הראשונה לייצור המוני בעולם הנני קילוואט שיוצרה בארצות הברית בין השנים 1960–1959 התבסס על השלדה וגוף ה"דופין"^[5].

גרסאות

דופין: 1956-1965
דופין גורדיני: 1958-1961
דופין אונדין: 1961-1962
דופין אונדין גורדיני: שנת 1961
דופין גורדיני: 1962-1963
דופין אקספורט (Export :1964-1965)
דופין גורדיני דור שני: 1966-1968

הרכבת דופין בעולם

Flins, צרפת
Ciudad סהגון, מקסיקו
ויאדוליד, ספרד, 125,912 יחידות
Santa Isabel, ארגנטינה (איקא), 97,209 יחידות
היידלברג, אוסטרליה
Petone, ניו זילנד, (199 יחידות ב-1964, 384 יחידות בשנת 1965, 354 יחידות בשנת 1966, 233 יחידות בשנת 1967)
Portello, מילאנו, איטליה, (רק 1959–1964)
סאו ברנרדו דו קמפו, ברזיל, 74,627 יחידות
נשר, חיפה, ישראל
אלג'יר, אפריקה צפון צרפתית/אלג'יריה (קאראל)
Haren - Vilvoorde, בלגיה (RIB)
ארצות הברית - יוצר ברישיון על ידי אלפא רומיאו האיטלקי.
יפן, חברת הינו מוטורס ייצרה את הקונטסה 900 על סמך רישיון חברת רנו, במצע הדופין.
בשנת 1968 הדגם חדל להיות משווק לאחר שנבנו 2,150,738 יחידות.

מפרט טכני ומידות

^[6]

מנוע אחורי, 4 צילינדרים, 845 סמ"ק
גיר ידני 3 מהירויות
גיר ידני 4 מהירויות (בדגם דופין גורדיני)
אורך הרכב - 3,937 מ"מ
רוחב - 1,524 מ"מ
גובה - 1,441 מ"מ
משקל - 650 ק"ג
מהירות שיא - 112 קמ"ש, (בדגם דופין גורדיני 130 קמ"ש)
תאוצה 0–97 קמ"ש - 37 שניות, (בדגם דופין גורדיני 30 שניות)

מפעל קייזר-פרייזר בישראל

בשנת 1951 נחנך מפעל הרכב הראשון בישראל. המפעל, "קייזר-פרייזר לישראל", מיזם של איש העסקים אפרים אילין וקייזר-פרייזר (Kaiser-Frazer), שהייתה חברת מכוניות אמריקאית חדשה, שנוסדה לאחר מלחמת העולם השנייה. המפעל החל להרכיב בישראל מגוון כלי רכב, ראשית מתוצרת קייזר-פרייזר כגון "קייזר מנהטן" ו"הנרי ג'יי", ובהמשך ג'יפ ויליס, ויליס ג'יפ סטיישן, ויליס ג'יפ טנדר, "דופין" ו"קטר שבו" של רנו הצרפתית, "קונטסה", (קונטסה 900 וקונטסה 1300)^[7] מתוצרת חברת הינו היפנית ו"לארק" הקומפקטית האמריקנית של סטודיבייקר

הרכבת הדופין בישראל

חברת קייזר-אילין תעשיות החלה להרכיב את הדופין ביוני 1957 עד אוקטובר 1959. בישראל הורכבו 2,180 יחידות. המנוע היה אחורי בן 4 צילינדר, בנפח של 845 סמ"ק, ההספק המרבי היה 33 כ"ס, והמהירות המרבית 110 קמ"ש. (המהירות המרבית שהוצגה על הספידומטר הייתה 130). המנוע קורר במים, והגיר היה ידני, 3 הילוכים. משקל הדופין היה 630 ק"ג. מידות: אורך - 3.945 מ"מ, רוחב - 1,520 מ"מ, גובה - 1,440 מ"מ.

בסוף שנת 1957, מחיר הדופין היה כ-5,400 ל"י.

ב-1965 נמכרו בארץ, כ-60 דופינים שיוצרו על ידי אלפא רומיאו. מחיר היחידה היה 12,975 ל"י.^[8]