דומיניק "דום" מינטוף (במלטית: Duminku Mintoff; 6 באוגוסט 1916 – 20 באוגוסט 2012) היה מנהיג מפלגת הלייבור בּמלטה (1949- 1984), ראש ממשלת מלטה (1955–1958) תחת שלטון הכתר הבריטי וראש ממשלת מלטה לאחר קבלת העצמאות 1971–1984.
חייו
מינטוף נולד בקוספיקאה, אחת משלוש הערים, למשפחה של 11 ילדים. הוא סיים לימודי תיכון בשנת 1933 ולימודי תואר ראשון באוניברסיטת מלטה בפקולטה למדעים ולאדריכלות בשנת 1937. ב-1939 קיבל תואר השני בהנדסה מאוניברסיטת אוקספורד, בה למד באמצעות מלגת רודז[1].
ב-1943 חזר מינטוף למלטה, הצטרף למפלגת הלייבור והתמנה לתפקיד מזכ"ל המפלגה. בבחירות בשנת 1945 ניצחה מפלגת הלייבור ומינטוף התמנה לתפקיד סגן ראש הממשלה והשר האחראי על תשתיות המדינה. עיקר עיסוקו של מינטוף בשנים הללו היה שיקום התשתיות של מלטה לאחר ההרס הגדול שפקד את המדינה במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנת 1949 התפטר מהממשלה על רקע הקו הפשרני של ראש הממשלה במגעים עם בריטניה על פיטורי עובדים בבסיסיה וקבלת חלק מהסיוע של תוכנית מרשל. על רקע המחלוקת עם ראש הממשלה בופה, נבחר מינטוף באוקטובר 1949 לנשיא מפלגת הלייבור במקום בופה[2][3].
במרץ 1955 התמנה מינטוף לתפקיד ראש הממשלה, תפקיד אותו החזיק עד התפטרותו באפריל 1958, במחאה על העדר סיוע כספי מספק של בריטניה למלטה. לאחר התפטרותו, אירעו במלטה מהומות אפריל 1958 שאורגנו על ידי תומכיו של מינטוף ומושל האי מטעם בריטניה נטל לעצמו סמכויות חירום פיזר את הפרלמנט[4]. עם חידוש הפרלמנט בשנת 1962 נבחר מינטוף לפרלמנט ושירת כראש האופוזיציה עד שנת 1971[1]. בשנת 1971 זכתה מפלגת הליבור בבחירות בהשיגה מושב אחד יותר מהמפלגה הלאומית, ומינטוף מונה לראשות הממשלה. בבחירות שהתקיימו ב-1976 זכתה מפלגתו של מינטוף שוב ברוב, הפעם 3% יותר מהלאומיים[5]. בבחירות של 1981 זכה שוב, אולם ברב דחוק[6].
משנת 1971–1984 מינטוף כיהן 13 שנה ברציפות בתפקיד ראש ממשלת מלטה. שנות כהונתו אלה מאופיינות ברצון של מינטוף להתרחק מאירופה ולהתקרב למדינות צפון אפריקה, ובראשן ללוב ומנהיגה מועמר קדאפי. בשנת 1984 החליט מינטוף לפרוש מהחיים הפוליטיים והתפטר מתפקידו כראש הממשלה וכמנהיג מפלגת הלייבור.
בשנת 2008 זכה דום מינטוף בפרס הבינלאומי לזכויות האדם על שם מועמר קדאפי.
מדיניות חוץ
בשנים 1955–1957 הוביל מינטוף קו של דרישה מבריטניה לצרף את מלטה לממלכה המאוחדת ולהקצות לה מקומות בפרלמנט הבריטי[7][8]. מינטוף הוביל למשאל עם בפברואר 1956 על הצעתו להתאחד עם הממלכה המאוחדת. לפני המשאל הצהיר מינטוף שיתפטר אם לא תתקבל הצעתו[9]. במשאל נתקבלה עמדתו בניגוד לעמדה של הקתולים והלאומיים[10]. בעקבות זאת, קדמה ממשלת בריטניה את הכללת מלטה בממלכה המאוחדת[11], אולם בפועל האיחוד לא בוצע בגלל העלות הכבדה של המהלך על האוצר הבריטי[12].
לאחר שהאיחוד עם הממלכה המאוחדת לא התבצע, וההודעה על הכוונה לסגור את המספנות בנמל מלטה ולפטר את עובדיהם, דרש מינטוף "השתלבות או עצמאות"[13].
בבחירות ב-1971 מינטוף התמודד על מצע של "נייטרליות חיובית" של מלטה, אל מול התמיכה המוחלטת בנאט"ו של המפלגה הלאומית[14]. יריביו האשימו אותו בנטייה לברית המועצות, טענות שהוא הכחיש[15]. עם היבחרו ב-1971, מינטוף החל במשא ומתן עם בריטניה על העלאת התשלומים שלה על הבסיסים במלטה[16] ובמקביל פתח במסע דילוגים בין מדינות העולם בניסיון להשיג סיוע כספי למלטה וללחוץ על בריטניה להגביר את הסיוע הכלכלי למלטה. ביולי 1971 נפגש עם שגריר ברית המועצות בלונדון[17]. באוגוסט 1971 ביקר בלוב[18] ובינואר 1972 דרש את פינוי בריטניה מהאי ורמז לכוונה להחליף את הצבא הבריטי בצבא לובי[19]. במרץ 1972 השיג הסכם עם בריטניה להעלאת התשלום עבור הבסיסים מ-9.5 מיליון ליש"ט ל-14 מיליון ליש"ט[20]. בהמשך קשר מינטוף קשרים עם מועמר קדאפי והשיג ממנו נפט במחיר מוזל. לקראת סוף שנות ה-70 הסתכסך עם קדאפי וקשר קשרים עם ערב הסעודית ועיראק[21].
מינטוף התנגד להצטרפות מלטה לאיחוד האירופי בטענה שבהצטרפות זו טמונה סכנה לייחוד הלאומי של מלטה.
מדיניות כלכלית
מינטוף הושפע בידי האגודה הפביאנית במהלך שנותיו באוקספורד. בשנות ה-70 הנהיג מדיניות סוציאליסטית שכללה הלאמה של המספנות, הבנקים, הספנות וענפים כלכליים אחרים והבאת בתי החולים תחת שליטת הממשלה. עם זאת הוא הדף את הטענות שהוא קומוניסט והצהיר פעמים רבות שאיננו ומעולם לא היה קומוניסט[22].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 Mintoff, Dominic in Historical Dictionary of Malta, page 166
- ^ מה עומד מאחורי המשבר במלטה, דבר, 18 בנובמבר 1949
- ^ בעיותיה של מלטה, חרות, 9 בדצמבר 1949
- ^ מאמצי בריטניה לפתרון בעיית המשטר במלטה, חרות, 18 בנובמבר 1958
- ^ האם יקבל מינטוף דין הבוחר?, דבר, 10 בדצמבר 1981
- ^ זה הקטן, דבר, 15 בדצמבר 1981
- ^ קפריסין ומלטה גורמות כאב ראש לבריטניה, חרות, 15 ביולי 1955
- ^ דנים על התמזגות, חרות, 20 בספטמבר 1955
- ^ משאל עם במלטה, דבר, 18 בדצמבר 1955
- ^ מלטה רוצה בסיפוח לבריטניה, הצופה, 14 בפברואר 1956
- ^ בריטניה פועלת לסיפוח מלטה, חרות, 29 במרץ 1956
- ^ משבר ביחסי מלטה בריטניה, הצופה, 31 בדצמבר 1957
- ^ עמוס גורדון, מלטה רוצה להיות בריטית, מעריב, 4 במאי 1958
- ^ השינויים במלטה – סכנה לישראל, דבר, 7 ביולי 1971
- ^ הרוסים רוצים להשליך עוגן במלטה, מעריב, 20 בינואר 1971
- ^ בריטניה נגד הצעה שנאט"ו, מעריב, 13 בינואר 1972
- ^ ראש ממשלת מלטה דום מינטוף כשיחה עם השגריר, דבר, 11 ביולי 1971
- ^ מינטוף הגיע ללוב, דבר, 5 באוגוסט 1971
- ^ מינטוף רומז על הבאת צבא לובי, מעריב, 4 בינואר 1972
- ^ מינטוף יצא לסין, דבר, 31 במרץ 1972
- ^ רווחי הנייטראליות של מלטה, מעריב, 9 בספטמבר 1980
- ^ Mintoff, Dominic in Historical Dictionary of Malta, page 167
.jpg)
