באמצע שנות ה-50 נישא לרחל, בתו של הרב אליהו מאיר קובנר, ראש ישיבת "פורת יוסף" ברחובות. לאחר נישואיו כיהן כר"מ בישיבתו של חותנו ברחובות. כעבור זמן עבר להתגורר בבני ברק וכיהן כר"מ בישיבת ברסלב בעיר. במשך תקופה כיהן כראש ישיבה ביד בנימין.
בשנת תשל"ב (1972) התמנה למשגיח של ישיבת איתרי בירושלים. בתקופה זו חיבר את ספרו "דרך אמונה" על ענייני אמונה. הספר קיבל את הסכמת הרב שך, שכתב: "הראני כבוד ידידי הרה"ג יקר היקרים, גדול בתורה וירא אלוקים מרבים... העלה על הכתב ממה שחידש במחשבת היראה... וכל המעיין בהם ימצא טעם וחיזוק להוסיף ביראה ותורה, כי הדברים נאמרו בדעת תורה". בשנת תשמ"ד (1984) עבר לכהן כמשגיח של ישיבת נחלת דוד בפתח תקווה ושימש בתפקידו שלושים שנה.
חיבר ספרים בענייני מחשבה ומוסר. לאורך השנים מסר שיעורי תורה ומוסר בקהילות ובבתי מדרש רבים, ובעיקר בשכונת מגוריו עזרת תורה בירושלים.
נפטר למחרת חג הפסח תשע"ד, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
משפחתו
אבי המשפחה בארץ ישראל היה הרב שלמה יוסף מסטולין ואחיינו של רבי אהרן הגדול מקרלין (בן אחיו ר' יצחק). הוא עלה לארץ ישראל בשנת ת"ר. בנו היה הרב אברהם אשר אליאך, שהיה מחשובי חסידות קרלין בטבריה ומחנכו של האדמו"ר הינוקא רבי ישראל פרלוב, עלה לארץ ישראל בשנת תרי"ז. בנו היה העסקן שלמה יוסף אליאך, אבי סבו של הרב דוד צבי.
בנו הוא הסופר דב אליאך, מחבר הספרים "פנינים משלחן גבוה", "אבי הישיבות" ו"הגאון".
שלוש אחיותיה של אשתו נישאו לרבנים: יובל-יוסף אורדנטליך, שהיה רב בית הכנסת איצקוביץ' בבני ברק, מרדכי קוקיס (בנו של הרב פסח קוקיס) ונח חפץ, המכהן כמשגיח בישיבת כנסת מרדכי במבשרת ציון.
ספריו
דרך אמונה – ענייני מוסר ומחשבה
דרך המועדים – על מועדי ישראל
ברכת דוד – חידושים על מסכת ברכות
דרך עליה - בירור סוגיות בגמרא ומדרש בקנייני תורה ועבודה
חידושי דוד - ביאורים וחידושים בענייני הלל ושירה
מסורת התורה - יסודות ודורות ותקופות במסירת התורה וחיבור וכתיבת תורה שבעל פה
