דוד בן דוד (4 בנובמבר 1920 - 14 באוגוסט 2018, ד' באלול תשע"ח) היה מוח'תאר כפר עציון. נלחם בשורות הבריגדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה.
על פעילותו באירופה זכה להדליק משואה ביד ושם במלאת 50 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. התגורר בניר עציון.
קורות חייו
נולד בשם דוד לייב דווידוביץ למשפחה חסידי ויז'ניץ בכפר נרסניצה שבעבר-הקרפטים, צ'כוסלובקיה (היום אוקראינה). בילדותו למד בתלמוד תורה, בבית ספר ציבורי ובמספר ישיבות. בגיל 16 עזב את הלימודים והחל לעבוד כשוליה בחנות משום שהוריו לא יכלו עוד לממן את לימודיו.
ב-1938 פלשה גרמניה הנאצית לצ'כוסלובקיה ובן דוד התייצב לשירות צבאי. מאוחר יותר כאשר פחתה המתיחות הביטחונית בעקבות סיפוח האזור להונגריה, הצטרף בן דוד להכשרה של בני עקיבא כהכנה לעלייה לארץ ישראל, למרות התנגדות הוריו ובני קהילתו. בשנת 1940, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה הצליח לעלות על האונייה פסיפיק שיעדה היה ארץ ישראל. ב-1 נובמבר 1940 הגיעה האונייה לנמל חיפה. המעפילים הועברו על ידי שלטונות המנדט הבריטי לאוניה פאטריה. בן דוד וחבר נוסף קפצו מהאונייה ושחו לחוף, וכך לא היו בפאטריה בעת הפיצוץ.
בן דוד הגיע תחילה לחיפה ומשם עבר לכפר פינס והצטרף אל קבוצת אברהם שהקימה לימים את כפר עציון. במאי 1941 החליט להתגייס לצבא הבריטי במסגרת התנדבות יהודי ארץ ישראל למאמץ המלחמתי. בניגוד לרוב חבריו הדתיים שירת בן דוד ביחידה מעורבת כדתי יחיד. במהלך שירותו שהה בסוריה, עיראק ובצפון אפריקה. עם הקמת הבריגדה היהודית הצטרף לשורותיה והשתתף במערכה על נהר סניו. בתום מלחמת העולם השנייה יצא דוד בן דוד למסע דרך תחום השליטה של הצבא האדום לאוסטריה, להונגריה ומשם לבית הוריו ברוסיה הקרפטית.
בשנת 1946 הצטרף בן דוד למוסד לעלייה ב'. בספרו האוטוביוגרפי הוא מסכם את התקופה, שעל פעילותה בה זכה להדליק משואה ביד ושם:[1]
הייתי כמעט היהודי הראשון מהעולם החופשי שהגיע לניצולי השאה והביא להם את בשורת גאולת עם ישראל. רבים מהם ליוויתי עד לשערי הארץ, הניצולים היו שריים בתחילה בהלם, בכו קמעה, אחר כך דיברו ללא הפסקה ואת החסר השלימו בלילות בחלומותיהם הרעים. כשסיימו החלו לשאול, שאלות קשות: היכן היה עם ישראל, יהודי ארץ ישראל. קשה היה להם להבין כי הם עשו מה שיכלו לעשות.
בשנת 1947 הגיע דוד בן דוד לכפר עציון, ומונה למוח'תאר הכפר. ב-1948 השתתף בקרבות גוש עציון שם גם נפצע ונפל בשבי הירדני. לאחר שחרורו מהשבי פעל להשבת שרידי הנופלים במערכה על גוש עציון ולשיקום אלמנות ויתומי כפר עציון, והיה שותף להקמת המושב ניר עציון.
נפטר ב-14 באוגוסט 2018, והובא למנוחות בבית העלמין של ניר עציון.
לקריאה נוספת
- דוד בן דוד, איש כפר עציון וניר עציון, גשר על פני התהומות, 1996, הוצאה עצמית.
- דב קנוהל, עורך ראשי, בהתנדב עם - מתנדבים דתיים במלחמת העולם השנייה, איגוד החיילים המשוחררים בישראל ומורשת, הוצאת ספרים בע"מ, תל אביב.
- דב קנוהל, גוש עציון במלחמתו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דוד בן דוד, איש כפר עציון וניר עציון, גשר על פני התהומות, 1996, הוצאה עצמית עמוד 207; סרטון הדלקת המשואה, בערוץ היוטיוב של יד ושם
