דב רם (28 במאי 1935 – 24 בספטמבר 2012) כיהן כראש מספן כוח האדם (רמכ"א) בחיל הים הישראלי עד לשנת 1983, בדרגת תת-אלוף.
דב רם נולד בשם דב-רוברט הוך, אביו נרצח בשואה, אמו אסתר נישאה לשלמה וייזר בשנת 1945 ולהם נולדו שני בנים. דב ואחותו רחל הצליחו לברוח מהונגריה לישראל בשנת 1949. שאר המשפחה ניסתה לחצות את הגבול לאוסטריה, אבל הם נתפסו והושמו בכלא. רק בשנת 1956 הצליחה המשפחה לעלות ארצה ולהתאחד עם הילדים דב ורחל.
רם גדל בקיבוץ גניגר, לאחר שסיים את בית הספר התיכון התגייס לצה"ל בשנת 1952.
שירותו בחיל הים
בשנת 1954 התנדב לשייטת 13, וב-1955 הוסמך כלוחם. נשלח לקורס קצינים בבה"ד 1 ולקורס חובלים. בשנת 1957 הוסמך כקצין ים, ובאותה שנה מונה למפקד פלגה בשייטת 13. המשיך בתפקידי הדרכה ופיקוד בקומנדו הימי עד לשנת 1966. מונה לקמ"ן שייטת 13 ובשנים 1965-1962 שימש כקצין אג"ם של השייטת בדרגת רב-סרן.
מונה לראש ענף מבצעים במטה חיל הים. במהלך תפקידו זה ביצעה שייטת 13, בפיקודו של סא"ל זאב אלמוג, מבצעים רבים מעבר לגבול, חלקם הגדול במהלך מלחמת ההתשה. בין הפעולות הבולטות היו הפשיטות על מוצב החוף עדביה ועל מבצר האי גרין, וטיבוע שתי טרפדות מצריות במפרץ סואץ (מבצע אסקורט) שהיווה תנאי לביצוע פשיטת השריון (מבצע רביב) בחוף המצרי.
רם היה מפקד הקורבטה אח"י נגה (ק-22), ששימשה כאוניית אימונים.
באוגוסט 1971 מונה למפקד בסיס אשדוד וכיהן בתפקיד עד חודש מרץ 1973
מונה לראש מחלקת תוא"ר במפקדת חיל-הים ומאוחר יותר לראש מספן כוח-האדם במפקדת חיל-הים, והועלה לדרגת תא"ל, תפקיד בו היה עד אוגוסט 1983 מועד בו פרש לגמלאות.
דב רם נפטר ב-24 בספטמבר 2012 בגיל 87 , והובא למנוחות בבית העלמין פרדס חיים בכפר סבא.
גלריה
משפחתו
אביו של דב רם נספה בשואה, אמו נפטרה בשנת 1986 ואחותו נפטרה בשנת 2000. שני אחים נוספים שלו הם גיורא רם וטיבור רם.
דב רם נפטר ב-24 בספטמבר 2012. השאיר אחריו אישה ושישה ילדים.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
