PROFILPELAJAR.COM

ג'רג' סאנטו
Szántó György
	אין תמונה חופשית
לידה	7 ביוני 1893; נובה מסטו נאד ואהום, סלובקיה
פטירה	11 בספטמבר 1961 (בגיל 68); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
שפות היצירה	הונגרית
פרסים והוקרה	פרס אטילה יוז'ף

ג'רג' סאנטו (במקור שייבר, בהונגרית: Szántó György;‏ 7 ביוני 1893^[1] – בודפשט, 11 בספטמבר 1961)^[2] היה סופר הונגרי זוכה פרס אטילה יוז'ף (הפרס הספרותי ממלכתי הגבוה בהונגריה).

קורות חייו

ג'רג' סאנטו נולד במשפחה יהודית כבנם של ד"ר ז'יגמונד שייבר (סאנטו) ושל פרנצישקה פופר.^[2] הוא החל את לימודיו בלוגוז', ולאחר מכן נרשם לפקולטה לארכיטקטורה של אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה. הוא נאלץ להפסיק את לימודיו בגלל מלחמת העולם הראשונה. הוא נלחם בחזית, שם נפצע במצח ולאחר מכן התעוור בעינו הימנית. לאחר שחזר הביתה, החל לצייר. הוא היה מעצב התפאורה והתלבושות של בית האופרה הרומני בקלוז' ב-1920 ולאחר מכן עבר לווינה לטיפול רפואי, אך עד מהרה התעוור גם בעינו השמאלית. הוא השתקע בארד וב-1924, ובין השנים 1925–1926 ערך את כתב העת "פריסקופ". הוא כתב רק בשפה ההונגרית. בשנת 1929 היה חבר בהליקון טרנסילבניה. ב-1932, הוא החל לפרסם את הרומן שלו "הגז" בכתב העת "כתב" (Az Írás) ולאחר מכן, עקב סגירת העיתון, המשיך אותו ב"ידיעות ארד" (Aradi Közlöny). הוא התגורר בבודפשט בין השנים 1942–1944 ובשנת 1947 עבר לבודפשט לצמיתות. הוא כתב בעיקר רומנים של נוער ורומנים היסטוריים, שבהם משולבת שיטת העריכה הנועזת בציוריות עשירה.

חייו הפרטיים

בשנת 1921 נשא לאישה את אדל ברנדייס.^[2] כך היא הפכה ל"עין הרואה" שלו, היא תמכה בהגשמת הכתיבה של בעלה לכל אורך חייו. לא היו להם ילדים. ג'רג' סאנטו למד להקליד בעיוורון, אשתו עשתה את עבודת העריכה והתיקונים שלאחר מכן. לקראת סוף ימיו תפקדה דירתם בבודפשט גם כמעין סלון ספרותי.

עבודותיו

מסעו של סבסטיאן הושלם. רוֹמָן ; ארד, 1924
הפרש הכחול ; הוצאת גניוס, ארד, 1924
György Szántó– Nándor Kóra-Korber : עם שומאן בקרנבל ; ארד, 1925
מגדל בבל. רוֹמָן ; עיתוני בראשוב, בראשוב, 1926
מאטה-הארי. רוֹמָן ; Minerva, קלוז', 1928
הגלובוס. רומן היסטורי; דנטה, בודפשט, 1929 (ספרים אלמותיים)
העריסה. רוֹמָן ; דנטה, בודפשט, 1929
שחר אחרון, שחר ראשון. רומן היסטורי ; דנטה, בודפשט, 1930
טוני נכנס לזירה; רומן Nyíl, 1932/21.
להקת ג'אז; רומן Nyíl, 1933/27
סטרדיוורי. רומן, 1-2. ; גילדת האמנויות היפות הטרנסילבנית, קלוז', 1933
העבר החי. רוֹמָן ; Révai, בודפשט, 1933
שנותיי השחורות. רוֹמָן ; גילדת האמנויות היפות של טרנסילבניה, קלוז', 1934 (מהדורת הנצחה שהונפקה לרגל יום השנה ה-10 של גילדת האמנויות היפות של טרנסילבניה)
ענף הזהב. רוֹמָן ; Révai, בודפשט, 1935
מלך האוהל. דרמה היסטורית ; Globus Ny., בודפשט, 1936 (כרוניקה מלווה עלונים של התיאטרון הלאומי)
מלטה, 1-2. ; Révai, בודפשט, 1938 (רומנים הונגריים)
שיר הוולגה. רוֹמָן ; גילדת האמנויות היפות של טרנסילבניה, קלוז', 1939
שנים שברחו ; New Transylvanian Books, Oradea, 1940
ריקוד היידו. רוֹמָן ; זינגר ווולפנר, ב"פ, 1942
חמישה עורבים שחורים. רוֹמָן ; טיבור, בודפשט, 1943
חמש מאות פנגה. רוֹמָן ; New Times, בודפשט, 1944
לכיוון טימישוארה. . . רוֹמָן ; ארקדיה, ארד, 1946
המשיחים. רוֹמָן ; Bárd, בודפשט, 1947
עיר נחושת ; Aurora Ny., בודפשט, 1948 ( רומנים אקספרס )
מֶטרוֹפּוֹלִיס. רוֹמָן ; Irodalmi és Színházi kft., בודפשט, 1949?
מארש החתונה. רוֹמָן ; Bárd, בודפשט, 1948 (כתבים יפים)
המכשפה ; Athenaeum, בודפשט, 1950
הבריונים של טמאש אסה; הוצאת הנוער, 1951
הוורד הכחול ; הוצאת הנוער, 1951 בודפשט (ספריית צעירים)
אוצר האלפיאקים ; נוער, בודפשט, 1952
אחרי מייטן. רוֹמָן ; Youth, בודפשט, 1953 (עבור מדינה וחופש)
טִירָה. רומן היסטורי, 1-2; נוער, 1955 בודפשט
פשיטת רגל ; Magvető, בודפשט, 1955
הכלב של מוצרט. רוֹמָן ; נוער, בודפשט, 1956
לאוקון, או גבול המציאות והדמיון ; Magvető, בודפשט, 1957
העיזבון של דודה נלי. רוֹמָן ; Móra, בודפשט, 1957
האיש של חמשת הצבעים ; Magvető, בודפשט, 1960
שלושת כתרי הברזל. אגדות עם ; Móra, בודפשט, 1960
האיש המתקן הבלתי ניתן לתיקון. רוברט אוון ; Móra, בודפשט, 1961
שני הרומנים של ג'רג' סאנטו. הציור המדבר. משחק צללים של ויימאר ; Magvető, בודפשט, 1963
התנ"ך הטיבטי. סיפורים ; Móra, בודפשט, 1975
שנותיי השחורות / חמישה עורבים שחורים ; קריטריון, בוקרשט, 1982

לקריאה נוספת

מי זה מי בספרות ההונגרית? ספרי עיון מסת"ב 963-8607-10-6
מי זה מי בספרות ההונגרית? בהוצאת Könyvkuckó, בודפשט, 1999 מסת"ב 9-638157-91-7
Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש).

ראו גם

A magyar irodalom arcképcsarnoka
Kortárs magyar írók
Czéh Károly: A magyar regény főbb alakjai; Kultúra Ny., Pécs, 1940 (Specimina dissertationum Facultatis Philosophicae Regiae Hungaricae Universitatis Elisabethinae Quinqueecclesiensis; A Magyar Intézet értekezései)
Balázs Imre József: A többszörös művészregény. Szántó György: Stradivari. Helikon 2005/6.
Kováts Miklós: Szántó György. In: Szántó György: Aranyágacska. Budapest, 1976. 495-498. oldal