PROFILPELAJAR.COM

ג'ון מיינרד קיינס
John Maynard Keynes
	ג'ון מיינרד קיינס
לידה	5 ביוני 1883; קיימברידג', הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	21 באפריל 1946 (בגיל 62); Firle, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	מקרו-כלכלה, מדיניות כלכלית
מקום לימודים	קינגס קולג' (1905); אוניברסיטת קיימברידג'; איטון קולג'; St Faith's School ;
מנחה לדוקטורט	William Ernest Johnson, אלפרד נורת' וייטהד
מוסדות	אוניברסיטת קיימברידג'; קינגס קולג' ;
תלמידי דוקטורט	D. G. Champernowne, ג'ואן רובינסון
פרסים והוקרה	חבר במסדר האמבט; עמית האקדמיה הבריטית; עמית החברה האקונומטרית (1933); פרס אדם סמית (1909) ;
בן או בת זוג	Lydia Lopokova (4 באוגוסט 1921, 7 באוגוסט 1921–21 באפריל 1946) דנקן גראנט; ; ג'יימס סטרייצ'י; Arthur Hobhouse; ליטון סטרייצ'י; דילי נוקס; Daniel Macmillan; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
תרומות עיקריות
חתימה

ג'ון מיינרד קיינס (באנגלית: John Maynard Keynes;‏ 5 ביוני 1883 – 21 באפריל 1946) היה כלכלן ופילוסוף בריטי מודרני, אבי אסכולת הכלכלה הקיינסיאנית. משנתו הכלכלית הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" ב-1936, שנכתב בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי (השפל הגדול) שפרץ בשנת 1929.

רבים רואים בתורתו של קיינס מהפכה במחשבה הכלכלית של הקפיטליזם. שלא ככלכלנים ליברליים, כמו אדם סמית (מפתח עקרון "היד הנעלמה"), קיינס טען כי כדי להבטיח צמיחה כלכלית יש צורך בהתערבות ממשלתית פעילה בשוק.

ביוגרפיה

קיינס נולד בקיימברידג' שבאנגליה למשפחה אמידה. אביו, ג'ון נוויל קיינס, היה כלכלן חשוב בזכות עצמו. קיינס הבן למד מתמטיקה, לקח קורסים בכלכלה בקיימברידג', והורה בקינגס קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג'. מלבד היותו איש אקדמיה בולט, קיינס צבר הון בעסקיו הפרטיים במסחר במטבע חוץ ובסחורות. קיינס היה אדם רב-גוני ובמשך תקופה ארוכה הוא נמנה עם חוג האינטלקטואלים והאמנים הלונדוני שנודע בשם "קבוצת בלומסברי". הוא היה ביסקסואל, וניהל פרשות אהבים הן עם גברים (בהם הצייר מארק גרטלר והסופר ליטון סטרייצ'י) הן עם נשים, ולאחת מהן – הבלרינה הרוסיה הנודעת לידיה לופוקובה (אנ') – היה נשוי.

קיינס חזה את מלחמת העולם השנייה שנים לפני פריצתה. מעורבותו בענייני ממשל הובילה אותו להיות חבר במשלחת הכלכלית של בריטניה במשא ומתן לשלום בוורסאי בתום מלחמת העולם הראשונה. ואולם הוא התפטר מתפקידו זה לאחר שהרגיש כי הסכם הפיצויים שנכפה על גרמניה היה בלתי סביר ודרקוני. מיד עם פרישתו מהמשלחת כתב את ספרו רב-המכר "ההשלכות הכלכליות של השלום", ובו התריע על כך שתנאי הכניעה שנכפו על גרמניה בחוזה ורסאי יתרמו ליצירת משבר כלכלי חמור במדינה זו, מה שיוביל לדעתו למלחמה נוספת באירופה, כפי שאכן קרה.

ראשי מדינות כצ'רצ'יל וכרוזוולט הסתייעו בו רבות, ומעורבותו בניסוח הסכם ברטון וודס לאחר מלחמת העולם השנייה הניחה את התשתית להקמת קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. באותה ועידה ביקש להסדיר את יחסי הסחר הבינלאומי בעולם ואת שערי המטבע באמצעות מנגנון חלופי לסטנדרט הזהב – יצירת מטבע על לאומי, בנקור, ומוסדות שיאזנו את הסחר הלאומי למניעת מצב בו מדינות חזקות מרוששות מדינות חלשות.

משנתו הכלכלית

ערך מורחב – כלכלה קיינסיאנית

קיינס בחן את התאוריה המוניטריסטית שלפיה כוחות הביקוש וההיצע של שוק חופשי מאזנים זה את זה ויוצרים משק יציב במצב צמיחה (לאורך זמן).

קיינס טען, באופן תקדימי, שלמקרו-כלכלה חוקיות שונה מלמיקרו-כלכלה. לדוגמה, שלא כמשפחה ממוצעת (כלכלת מיקרו) שבה קנייה של חבר משפחה אינה משפיעה על הכנסתו של חבר משפחה אחר, ההשפעה הרבה של הגורמים השונים במשק אחד זה על זה יוצרים פונקציה שונה, מכיוון שכשהמגזר הפרטי (משפחות שצורכות) מחליט להקטין את כמות הקניות נחלש המגזר העסקי ובאופן ישיר יורדת כמות ההכנסות של המגזר הפרטי.

קיינס טען שהשיעור היחסי של החיסכון במשק עולה עם עליית רמת ההכנסה, ואילו הגידול בהשקעות קָטָן מהגידול בחיסכון. הכספים הנשמרים כחיסכון מקטינים את כוח הקנייה הכללי במשק, ולפיכך נוצר פיגור יחסי בביקוש לסחורות ולשירותים, אם כי במספרים מוחלטים ביקוש זה נמצא בעלייה. עודפי ההיצע על הביקוש יוצרים עודפים, ועמם אבטלה גדלה והולכת. לטענתו, הדרך היחידה לצאת ממצבי משבר, בהם שיווי המשקל בין ההיצע לביקוש אינו מצב של תעסוקה מלאה, היא מעורבות ממשלתית.

קיינס טען שהממשלה צריכה ליצור גירעון, ובאמצעותו להשקיע במשק כדי ליצור צמיחה מחודשת. לפי קיינס, חיסכון ממשלתי מגביר את המיתון, והדרך הנכונה ליציאה מחובות היא על ידי השקעת כסף רב אף יותר. הנחות המודל הקיינסיאני שימשו בתקופות מאוחרות יותר לפיתוחה של עקומת פיליפס, הגורסת שיש יחס הפוך בין שיעור האבטלה לשיעור האינפלציה. בעיקרה האסכולה הקיינסיאנית מנחה ממשלות להתערב בכלכלה כדי ליצור מצב של שיווי משקל בין הפרמטרים השונים במשק. לפיכך, אמנם קיינס קרא לגירעון ממשלתי בשנות מיתון כלכלי, אבל באותו זמן קרא גם לממשלות ליצור עודף תקציבי בעתות של גאות כלכלית (אם כי הנחיה זו של תורתו מיושמת בימינו באופן נדיר למדי). מטרת דפוס התערבות ממשלתית זה (גירעון ממשלתי בעיתות שפל ועודף בעיתות גאות) הוא החלקת התנודתיות של המחזור הכלכלי ובכך ליצור תנאים נוחים לעידוד צמיחה כלכלית עקבית לאורך זמן.